מה המוטו שלקחת אתך מתערוכת העיצוב שהתקיימה השנה במילאנו?
 

"אחד המוטיבים המרכזיים לדעתי הוא נושא המודעות לעולם ולסביבה, המבקרים התבקשו להאט את הקצב, להרגע ו"לכבס את הפסולת", משמע: להפסיק את הבזבוז. במתחם רוסנה אורלנדי, אחד הסואנים במהלך שבוע העיצוב, בקשו מהנוכחים לשתות כוס תה (לא קפה כי קפה ממריץ) ולחשוב לעומק על קיימות והתחשבות בסביבה. כפועל יוצא מכך דובר על כלכלה מעגלית, הכוונה היא לגישה החותרת למניעת בזבוז על ידי ניצול מרבי של חומרי גלם או אנרגיה, תחום מאד פופולרי וחזק שכל החברות בעולם שמות עליו דגש.

 

כזו בדיוק הייתה התערוכה Waste No More שאצרה לי אדלקורט, אחת ממובילות הידע בתחום, בשיתוף מותג ההלבשה האמריקאי Eileen Fisher. לי קראה לזה "גלגול נשמות", הכוונה למינימליזם.

 

 

בתחום התעשייתי, חברה בשם Cos הפתיעה עם מיצב שקישר בין טבע ואדריכלות. מבקשים מאתנו בעצם לשקול לעבוד עם חומרים מתחדשים וטכנולוגיה המפתחת שפה חדשה ועתידנית הנותנת במה לחשיבה המסורתית, בעצם לתת במה לעולם של פעם, ל Craft ולבעלי המקצוע. גם המוצרים מאד מעניינים ומאד מומלץ לצפות בהם.

 

 

חשוב מאד לדבר על המעצבים הישראלים. אני סבור שאנו צריכים להיות גאים במעצבים שלנו מאחר ו 10 מעצבים ישראלים הציגו במילאנו השנה, כולל בוגרים של המכון הטכנולוגי חולון. ממש מרגישים שמדברים על העיצוב הישראלי והוא תופס מקום של כבוד בתערוכות בעולם. בין המציגים השנה ניתן היה למצוא את אילנה סלזנב, קרן דובנוב וגילי פירסט מסטודיו Toi et Moi, גילי קוצ’יק ורן אמיתי, אריק לוי, אירנה גולדברג מברנוביץ גולדברג אדריכלים ועוד.

 

עוד ביתן מעניין היה של חברת SICIS שהפליאה בשילובי חומרים טבעיים וסינתטיים, באבן וזכוכית, ברהיטים, חפויים וגופי תאורה. החברה שהמציאה את המטבחים Poggenphol חושפת את מטבח העתיד. כמו כל החברות הגדולות היא קוראת תיגר על עצמה מבחינת העיצוב והיא יוצאית עם חומרים חדשניים מצד אחד וחוזרת למקורות מצד שני.

 

חברות כמו B&B ,Kartell ו- Studio Pepe הציגו כורסאות יוצאות דופן עם טקסטיל יוצא דופן בדגש על בדים וחומרים ידידותיים לסביבה. הרבה לא מודעים אבל צביעה בטקסטיל מאד מסוכנת ומכילה כמות רעלים רצינית. מאז ועידת האקלים בפריז, החברות הגדולות של השטיחים והבדים בעולם החליטו לעשות מעשה ולהתחיל להשתמש בצבעים טבעיים ולא רעילים וזה כולל גם את עולם האופנה והביגוד.

 

ענקית השטיחים מיליקן וחברת קאסינה שמו לעצמם דגל להכניס את תהליכי הייצור והצביעה הידידותיים למוצרים שלהם והם עומדים בתקנים המחמירים ביותר של שמירה על הסביבה.

 

ביתן נוסף מפתיע היה של חברת Mini Minor, חברת הבת של BMW שלאחרונה נכנסו לתחום עיצוב חללים ועשו מיצב של דיור קומפקטי מאד מעניין, בקונספט מאד מעניין המשלב אקולוגיה, חומרים, צבעים ועיצוב מאד מוקפד ביותר בדומה למכוניות שהם מייצרים.

 

סלסטינו כיכב בתערוכה ברב גוניות של צבעים, ורסצ'ה גם הוא כיכב בכמה מוצרים מודפסים, חשוב לציין שהדפסת תל מימד נכנסה חזק בכל התחומי העיצוב: ריהוט, מטבח, תאורה ואפילו שטיחים.

 

חברת MOOOI יצרה ביתן מנימליסטי של תאורה וטסקטיל, טום דיקסון הציג עיצוב יוצא דופן מחומרים ידידותיים לסביבה והוא חסיד גדול של הקיימות, עד כדי כך שהוא אפילו נגד השינוע שלהם מקצה לקצה של העולם אלא מנסה לייצר מקומית היכן שמזמינים ממנו".

 

 

כיצד נחשפים בארץ לעיצוב המוצג בתערוכות באירופה?

 

"ישנם כמה ערוצים. הרבה מעצבים הקשורים לתחום נוסעים ביחיד או קבוצה נוסעים לתערוכה ובחזרה לארץ "מבשרים את הבשורה" בהרצאות שונות ובייצור ע"י ספקים שונים בכל התחומים. בעצם כל החברות הגדולות בארץ מכל תחום: ריהוט, מטבחים, צבע וכו, כולן שולחות נציגים תערוכה כדי להביא את העיצוב לארץ, כי הם רוצים להיות מעודכנים. לעיתים מצלמים את המייצבים כדי לייצר בארץ, לעיתים עושים פגישות עסקיות לייבוא של מוצרים. לחברות המובילות והיוקרתיות הקובעות את הטרנדים כמו קאסינה או B&B יש נציגויות בארץ. דרך הערוצים הללו מושפעים למעשה כל כיווני עיצוב - מטקסטורות, צבעים, חומרים ועד הפילוסופיה שמאחור. יש מעצבים ההולכים קבוע אחרי הטרנדים כדי לא להישאר מאחור.

 

 

האם יש מצב שבו עיצובים שהחברות הגדולות מובילות, לא התקבלו באהדה על ידי קהל הרוכשים?

 

"ממש כן. היום העולם השתנה, יש הרבה צעירים הצורכים מוצרים לא יקרים ושהקהל מצביע בעדם ברגליים. לאו דווקא הכי יקרים. לפעמים יש את הרוכשים בשוליים, את קהל ה"קונטרה". זו הסיבה שיש תערוכות לא רק באיטליה, אלא בהולנד, ישראל, גרמניה ואנגליה כאשר כל אחד נותן את התיבול שלו לעיצוב. ישראל מאד משמעותית ובאים לכאן מעצבים מכל העולם."

 

 

כיצד הרשתות החברתיות מושפעות מהתערוכות האלה?

 

"כל החברות הגדולות מחוברות לרשתות החברתיות דרך מנהלי הדיגיטל שלהן. עדיין האקדמיות מכניסות את הדם החדש לעולם העיצוב. יש מעצבים מאד מצליחים ואנונימיים ברשתות החברתיות שהתערוכות האלה פחות מעניינות אותם, מחתרתיים יותר. הכסף היום לא נמצא רק אצל ה"מבוגרים" כי בעולם הייטק יש לצעירים מספיק כסף והם מבינים מאד בעיצוב. יש תופעה של גלריות קטנות ומעצבים שיוצאים נגד הממסד, למשל מרטן בס, הולנדי, אחד המעצבים המעניינים והמצליחים בעולם שבפרויקט הגמר שלו שרף רהיטים והפך את זה לטרנד מטורף. היום כל אחד יכול לעצב מכל פינה בעולם ויש לא מעט מעצבים ישראלים לא ידועים שמרוויחים יפה מאד ממוצר או סדרת מוצרים. יש למשל קרמיקאית ישראלית מדרום הארץ שמוכרת בכל העולם ובמחירים גבוהים. בדור של היום, כאשר פוסט בפייסבוק יכול לגרוף אלפי לייקים ושיתופים, זה מספיק עבור המעצב כדי לחסוך הוצאות שיווק ותיווך שהיו קיימות בדור המסורתי של העיצוב. העולם החדש פשוט מרתק מהבחינה הזו ולדעתי מי שלא ילך למקומות של הרשתות החברתיות, לא ישרוד בסופו של דבר. עדיין יש איכויות, אסתטיקה, לא מוותרים כאן על העיצוב, הקצב פשוט שונה ומהיר יותר". 

 

האם יש ציידי כישרונות בעולם העיצוב שיכולים "למשוך" אליהם מעצב מוכשר ואנונימי?

 

"בוודאי, החברות הגדולות והשמרניות לוקחום מעצבים צעירים, מחפשת את הטאלנטים והמצטיינים בעיצוב גם מהאקדמיות וגם את האנונימיים מהרשתות החברתיות, ממש בדומה לעולם הרכב לחברות הגדולות המכניסות עיצובים שלא היית רואה לעולם ממרצדס או BMW וזה נמצא בכל האספקטים בעיצוב" פנים, תעשייתי, אין יותר אוטוריטה אחת ויחידה".
 

 

פורסם: 20/06/2019