מתמטיקה בשירות הביולוגיה
ד"ר יוליה עינב מלמדת משנת 2005 בפקולטה למדעים ב-H.I.T מכון טכנולוגי חולון. סטודנטים הלומדים לקראת התואר במתמטיקה שימושית בפקולטה למדעים בוחרים באחד משני מסלולי התמחות: עיבוד אות ותמונה וביולוגיה מתמטית. ד"ר עינב אחראית לתחום ההתמחות בביולוגיה מתמטית ומלמדת חלק ניכר מן הקורסים בהתמחות זו."זו תכנית חדשה. הבוגרים הראשונים סיימו בשנת 2007 וקיבלו את התעודה השנה. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מועסקים במקצוע", מספרת ד"ר עינב בגאווה, "חלק בלתי מבוטל מהבוגרים התקבלו ללימודי תואר שני באוניברסיטות שונות בארץ, בפקולטות לביולוגיה, לרפואה ולמתמטיקה שימושית. חלק אחר עובד בתעשייה, בביו-טק או בהיי-טק קלאסי".
מה מייחד את ההתמחות בביולוגיה מתמטית?
"תחום לימודי המתמטיקה השימושית מיועד למעשה לתעשייה", מספרת ד"ר עינב, "בתחום זה אנחנו מכשירים את הסטודנטים לעסוק במתמטיקה תעשייתית עם דגש על הקורסים שנדרשים על ידי התעשייה. אנחנו דואגים להרחיב את הידע של הסטודנטים ולפתח את כישוריהם לקראת עבודה בתחום. זהו מסלול ייחודי בארץ לתואר ראשון, כחלק מהחזון של המכון להועיד את בוגריו לעבודה בתעשייה. מדובר במפגש בין שני מדעים, כשהמטרה היא לעסוק במחקר ובפיתוח ביולוגי בכלים מתמטיים. הרעיון הוא ליצור מודל מתמטי של מערכות ביולוגיות או של מבנה ביו-מולקולות בתחומי מחקר שונים. לדוגמה, אצלנו, בפקולטה למדעים, מתנהלים פרויקטים ביו-מתמטיים בחקר הסרטן, בתחום של קרישת דם, ובחקר מחלות גנטיות. מחקר זה נערך בכלים מתמטיים".
"אנשי הסגל בפקולטה, וגם אני ביניהם", מוסיפה ד"ר עינב, "עוסקים במחקר בפרויקטים כאלה ואחרים. הסטודנטים משתתפים במחקר כחלק ממסלול הלימודים. כך הם מקבלים ניסיון מעשי והכנה להמשך הקריירה שלהם, לצד הלימודים האקדמיים".
ספרי על המחקר שבו את עוסקת.
"המחקר שלי עוסק בקרישת דם. הוא נערך בשיתוף עם המכון לקרישת דם בתל השומר. מדובר בחלבון שממוקם על ממבראנה של טסיות דם. טסיות דם אלה נדבקות זו לזו כאשר יש פצע וכך חוסמות את זרימת הדם. החלבון גורם לטסיות להידבק. לא ברור עדיין אופן התפקוד שלו. בעזרת מודל מתמטי אנחנו בודקים כיצד שינויים מבניים בחלבון משפיעים על אופן פעילותו. יש לכך השלכות לגבי אנשים הסובלים מבעיות בקרישת דם. למשל, אנשים שהתגלתה אצלם מוטציה בחלבון זה. אנחנו מדמים את מבנה החלבון שלהם ומנסים להבין מה הגורם למחלה. בפרויקט זה עובדים לצידי כמה סטודנטים מהפקולטה למדעים במכון. אחד מהם, אודי צלציון, אף מופיע כמחבר ראשון במאמר מדעי. הישג גדול לסטודנט לתואר B.sc.".
"פרויקט מעניין נוסף בפקולטה", מוסיפה ד"ר עינב, "הוא בתחום חקר הסרטן. קיים חלבון מסוים שמופיע בכמויות גדולות בתאים סרטניים ובכמויות זניחות בתאים נורמאליים. בעזרת מודל מתמטי מנסים להבין מה הקשר בין הכמות הגבוהה להתמרה הסרטנית".
"חשוב לציין", אומרת ד"ר עינב, "כי עבודת המחקר בפרויקטים לא נעשית במעבדה 'רטובה', עם מבחנות ומיקרוסקופים, אלא בעזרת מחשב ובעיקר מדובר בעבודת חשיבה".
מה התרשמותך מהמכון ומהסטודנטים?
"אני באה מאוניברסיטת תל-אביב, שם לימדתי כמה שנים כאסיסטנטית. כשהגעתי למכון לא היו לי ציפיות גדולות אך הופתעתי מאוד לטובה. מלכתחילה מי שהולך ללמוד מתמטיקה, נבחר מבין הטובים ביותר. מדובר באנשים אינטליגנטים וסקרנים. זה כיף למרצה לגרום להם לחשוב, להבין תוך כדי את הדברים ולאתגר אותם".
מה דעתך על היחס המספרי בין הבנים לבנות בתחום המדעים?
"המספרים הם לטובת הבנים, כפי שבדרך כלל, בתחום המדעים המדויקים, יש יותר גברים מנשים. זה, כמובן, לא צריך להיות כך. אין הבדל מבחינת הצלחה, מוטיבציה ויכולת. לדעתי מצב זה נובע מסיבות מסורתיות. אני מרגישה שכאישה צעירה יחסית בסגל, שמשמשת כראש התמחות, אני מצליחה לשמש דוגמה".
