אבי ברששת, בוגר הפקולטה לטכנולוגיות למידה וכיום ראש תחום פיתוח למידה במכללת תעש לאבטחה ולוט"ר, הציג את הייחודיות של תחומו: "אם אתם מחפשים תחום מגוון, עם אפשרויות להתפתח בכיוונים שונים – זה המקום. אפשר להתמחות בפיתוח, בעיצוב, באפיון, בפדגוגיה – או לשלב בין העולמות." ברששת, שהחל את דרכו בגיל 30, הדגיש כיצד הלימודים אפשרו לו ליצור מהפכה אמִתית בארגון שבו עבד: "באמצעות התואר נחשפתי לעולם של פיתוח למידה מתוקשבת והכנסתי את התחום הזה למקום העבודה שלי." עבורו, החוויה המרכזית הייתה "פרויקטים" – כל משימה הייתה מחוברת לעשייה בשטח ויושמה באופן מיידי בארגונו.
טל קרויטורו, בוגר הנדסת תעשייה וניהול ומייסד שותף ומנכ"ל MINERVA XR החברה לפיתוח סימולציות רפואיות, סיים את לימודיו במסלול מואץ בתוך שלוש שנים. עבורו הלימודים היו דבר "משנה חיים". הוא הדגיש את החשיבות של המסלול היישומי: "הלימודים יישומיים מאוד ויש קשר מתמיד וישיר עם התעשייה." קרויטורו גם שיתף בקשרים החברתיים שנוצרו: "כיום החבר הכי טוב שלי הוא מתקופת הלימודים."
קארין ליבינסון, בוגרת מדעי המחשב וכיום ראש תחום AI ודאטה בחברתEY , התחילה במסלול יום ועברה למסלול הגמיש כשהחלה לעבוד. היא הדגישה את החשיבות של הקורסים המעשיים: "לבדוק מהם הקורסים המעשיים שמלמדים כי זה הדבר החשוב במקומות עבודה, ולהתחיל לעבוד כבר בשנה ב'."
עבורה האתגר הגדול היה ההבנה ש"כבר לא מדובר על פיתוח תוכנה בתנאי מעבדה, אלא על פיתוח קוד שהוא חלק ממערכת גדולה יותר".
שי רון, בוגר הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומצטיין נשיא, וכיום מהנדס פיתוח צ'יפים באלתא, תיאר את הלימודים כ"הרפתקה." הוא הדגיש את החוויה הקהילתית: "סביבת הלמידה שלי הייתה כיפית מאוד. היינו הרבה יחד, כמו מין קיבוץ כזה. הייתה חוויה סטודנטיאלית מלאה." רון זוכר במיוחד את היחס האישי של המרצים: "היכולת לשבת עם המרצים בשעות הקבלה שלהם ולקבל מענה לשאלות ובעיות. היחס היה אישי ואכפתי וישבו איתי עד שהבנתי.
ארבעת הבוגרים כולם העניקו עצות מניסיונם האישי למועמדים המתלבטים.
ברששת המליץ על הגיבוש של התחום: "כל אחד יכול למצוא כאן את הנתיב שמתאים לו." קרויטורו העביר מסר של אומץ: "תבואו ללמוד ולהתנסות. זו הכנה מעולה לשוק העבודה." ליבינסון הדגישה את החשיבות של מחקר מוקדם: "לדבר עם אנשים שסיימו את התואר. לשאול אותם מה הם עושים היום. איך נראה יום בחיי העבודה שלהם." רון היה הנחרץ ביותר: "פשוט ללכת על זה. מקסימום אפשר לשנות מסלולים, אפילו עוד בשנה הראשונה. אני ממליץ לא לעסוק בשאלה הזו אלא פשוט לקפוץ למים."
מעבר להצלחה המקצועית, כל הבוגרים הדגישו את החוויה האנושית של הלימודים. ברששת זוכר במיוחד את הצגת התוצרים כאירועים חגיגיים ומכובדים. קרויטורו תיאר את מרתוני הלימודים בספרייה עם החברים, שהמשיכו לבילוי בערב. ליבינסון זוכרת את פרויקט המשחק שיצרה עם חבר לכיתה כ"חוויה כיפית ממש". רון מתגעגע לתקופה שתיאר כ"מטורפת" – "הייתי חוזר אחורה בכיף ועושה את זה שוב."
הפאנל חשף כי הצלחתם של הבוגרים נובעת לא רק מהידע המקצועי שרכשו, אלא גם מהקשרים האנושיים, החוויה הקהילתית והגישה היישומית של הלימודים, שהקלו עליהם מאוד את השילוב בתעשייה לאחר סיום הלימודים.
כל אחד מהם מצא את דרכו הייחודית, אך כולם חולקים את האמונה שהמכון הטכנולוגי סיפק להם את הכלים והביטחון להתמודד עם אתגרי התעשייה.
עבור המועמדים החדשים, המסר ברור: בחרו בתחום שמעניין אתכם, היו פתוחים להזדמנויות ובעיקר – אל תפחדו לקפוץ למים. כפי שסיכם רון: "צריך כל הזמן ליזום וליצור" – עצה שמתאימה הן לתקופת הלימודים והן לקריירה שתבוא בעקבותיה.
