הוכרז פרויקט הגמר הזוכה

 פרויקטי גמר נבחרים של סטודנטים בשנה ד' בניהול טכנולוגיה הוצגו באירוע

 

בשנת תש"פ ביצעו 75 סטודנטים בשנה ד' לתואר ראשון B.Sc. בניהול טכנולוגיה, 26 פרויקטי גמר. מתוכם הוצגו ששה פרויקטים באירוע מיוחד בו הוכרז הפרויקט הזוכה וכן הזוכים בציון לשבח.
במהלך ארבע שנות לימוד הסטודנטים לומדים מתמטיקה, פיזיקה וסטטיסטיקה בהיקף נרחב, שיווק, אסטרטגיה וחדשנות, תוכנית עסקית וכדאיות השקעה, מימון, חשבונאות וכלכלה, איפיון וניהול מערכות מידע, ניהול פרויקטים, רכש ולוגיסטיקה, משאבי אנוש ופיתוח ארגוני, סימולציה וקבלת החלטות ועוד.

הסטודנטים רוכשים מיומנויות בתחומי לימודיהם ויכולים להתמודד עם בעיות מגוונות ועכשוויות בארגונים. ד"ר איל בריל סגן דקאן הפקולטה
וראש החוג לתואר ראשון בניהול טכנולוגיה : פרויקט הגמר בתעשייה מהווה אבן דרך חשובה בהתנסות מעשית במסגרת התואר שמאפשר למידה פעילה, דרכה סטודנטים יכולים להמחיש את יכולתם להתמודד עם אתגרי ביצוע של פרויקטים בארגונים.

 

הפרויקט שזכה כפרויקט מצטיין: 

 

"יכולת החיזוי של מדד אלטמן בחברות ציבוריות בשווקים ורטיקלים בישראל".

סטודנטים: טל טאיאס, מור ברלב, שלי כרמל 
מנחה: ד"ר איל בריל

 

רקע: מחקרים רבים בוצעו במטרה לחזות פשיטת רגל של חברות. אלטמן היה הראשון להשתמש במודלים רב-משתניים. ב-1968 ניתח יחסים פיננסים של חברות פושטות רגל ויציבות. נמצאו 5 יחסים פיננסים שתרמו לניבוי באופן מובהק. במדד נעשה שימוש נרחב בכלכלות רבות גם כיום.

הבעיה: המדד הינו מיושן, מותאם לשוק בארה"ב, לינארי, אינו לוקח בחשבון שוני בין ורטיקלים ועבור ערכים מסוימים אינו יודע לנבא. יתר על כן, בחינת יעילותו של המדד בישראל לוקה בחסר הואיל ומרבית המחקרים אינם עדכניים, ומתבססים על שיטות מיושנות ומדגמים צרים, ללא השוואה בין ורטיקלים.

מטרת הפרויקט: לבחון את יכולת החיזוי של מדד אלטמן ולהצביע על האלגוריתם בעל סיכויי הניבוי הגבוהים ביותר עבור ורטיקלים שונים בישראל.

תוצאה: מדד יעיל בניבוי עתידן הכלכלי של חברות הוא בעל ערכיות גבוהה במציאות המודרנית בה אורך החיים הממוצע של חברות מתקצר משמעותית ושינויים חלים באופן תדיר ובקצב מהיר הפרויקט יאפשר למשקיעים פרטיים ומוסדיים, חברות, רואי חשבון ושאר בעלי עניין לחזות בצורה מיטבית את מידת היציבות של חברות ציבוריות בישראל בורטיקלים שונים. מדובר במחקר ייחודי הואיל והוא מתמקד בשוק הישראלי, תוך השוואה בין ורטיקלים שונים, ושימוש בבינה מלאכותית.

 

 

 

אפיון ופיתוח מערכת מקרר זה"ב ( זיהוי התראות בריאות) מבוססת IOT 

הסטודנטים: רז מגן, ניב לאופר, הילה פרג
מנחים: ד"ר אריאל בניס, ד"ר סופי אמדור נלקה

 

 

רקע: פרויקט מסוג זה יכול לסייע בבעיית התזונה של אוכלוסיות בסיכון תזונתי בעלי מחלות שונות ומצבים סוציו-אקונומיים שונים. הסטודנטים בחרו להתמקד באוכלוסיית הקשישים שכן ע"פ המחקר שביצעו גורם התמותה הגבוהה בעולם היום הינו תת משקל. בנוסף, מערכת המקרר החכם תעזור לבני המשפחה להיות במעקב והשגחה על הקשישים המטופלים מרחוק תוך מזעור הפגיעה בשגרת יומם.

המערכת מציעה פתרון לנושא בעיית התזונה של אוכלוסיית הקשישים ותעזור לבני המשפחה להיות במעקב והשגחה על הקשישים המטופלים מרחוק תוך מזעור הפגיעה בשגרת יומם. בנוסף, מערכת המקרר החכם תפחית משמעותית את הנטל על מערכת הבריאות שמתקשה להתמודד עם העומס הקיים היום, בין היתר בנושאים שקשורים לתזונת הקשישים. 

תוצאה: המערכת תסנן עבור מערכת הבריאות את המקרים הרבים אשר ניתן לפתור אותם בתוך חוג המשפחה, למעט מקרים חריגים חשובים באמת בהם נדרשת התערבות חיצונית מקצועית.

 

___________________________________________________

חיזוי להצלחת פרויקט והשקעה בחברות קיקסטרטר
הסטודנטים: אור מאובר , דוד עזר, אור שרעבי

מנחה: אוריאל ישראלי

 

 

רקע: הבעיה בה נתקלים היום מרבית התורמים הפוטנציאלים באתר לגיוס. האם כדאי להשקיע את הכסף הפרטי ברעיון מסוים. קיימת תחושת חוסר אמון הנובעת מהחשש כי היזמים יעשו שימוש שונה מזה שציינו בכספים הנתרמים, אך במידה והם מבצעים את התרומה, התורמים מקווים כי הפרויקט יצליח ואי הצלחתו יגרום להם לירידה במוטיבציה ויקטין את סיכוייהם להשקיע פעם נוספת בעתיד. קיימים מספר רב של משתנים זמינים לכל דורש באתר זה, אשר בעזרתם אפשר לחזות את סיכוייו של פרויקט להצלחה או כישלון. נתונים אלה הם לדוגמה שפת המקור של הפרויקט, מדינת מקור, מטבע , הסכום המבוקש, תאריכי התחלה וסיום ועוד.

נתונים טכניים אלה אמנם זמינים ונגישים לכל גולש, אך ללא ניתוח מקדים אינם מספקים ערך מוסף.
ליבו של הפרויקט מבוצע בטכניקה של כריית מידע הכולל, בין היתר: טיוב נתונים, המרה לשלושה סוגי קבצים: נומרי-נומרי, נומרי-נומינלי ונומינלי-נומינלי תוך השוואת מודלים על-ידי שימוש במבחנים סטטיסטיים. המודל המנצח, בעל אחוזי הדיוק הגבוהים ביותר לחיזוי הצלחה של פרויקט הוא מודל J48. חשוב לציין שמודל זה ניצח בקובץ שהומר לסוג נתונים בתצורת נומרי-נומינלי.

תוצאה :על מנת להגיע לחיזוי ברמת דיוק של 85.1%, יש לעשות שימוש במודל J48 לאחר המרת הנתונים.

 

 

תערוכת הפרויקטים

 

 

פורסם: 22/3/21