מערכת איכות ואסון הנפט בערבה
מאמר מקצועי, פרי עטו של פרופ' עמוס נוטע, ראש המסלול לתואר שני באבטחת איכות ואמינות.
דליפת הנפט הגדולה בערבה צפונית לאילת מהווה מקרה בוחן מעניין מנקודת מבט של תחום ניהול האיכות והאמינות [א'א].
סקירה קצרה של האירוע מצביעה על השלבים הבאים בהתפתחות: שני חלקים בצינור של קו הנפט אילת אשקלון נפרדו וכמות אדירה של נפט זרמה אל הסביבה. נוצרה בריכה ענקית של מיליוני ליטרים, שעומקה חמישה עד ששה מטרים. בוצעו פעולות שאיבה, ניקוי כולל פינוי החול המזוהם, מעקף לצינור ופריסת חסמים למניעת זליגת הנפט אל ים סוף.
דליפת הנפט ליד באר אורה (צילום: רשות הטבע והגנים)
האם יש לראות את הטיפול המהיר והמסיבי באירוע כהצלחה?
כל המכיר את תורת הא'א מבין שזו אינה הצלחה, היה כאן כשל תפעולי, בטיחותי וסביבתי רב-מערכתי חמור ביותר.
השאלות הבסיסיות העולות לאחר המאמץ שכבר הושקע בטיפול ועוד יושקע בשיקום המשני של האזור הפגוע, הן:
-
מדוע שלא יתרחש אירוע דומה נוסף?
-
מדוע שלא יתרחש אירוע של דליפה במקטעים אחרים של הצינור?
-
האם הנזק באירוע הבא עשוי להיות רב יותר?
-
מדוע מערכות ההתראה לא פעלו?
-
מדוע נודע על הדליפה רק לאחר שזרם הנפט חצה את כביש הערבה?
השאלות נובעות מכך שהטיפול המסיבי באירוע לא איתר את סיבות השורש לאירוע ולא שיפר כלל את המערכת. מיד גם עולות השאלות, מי אישר הפעלה של מערכת זרימה זו? ומה היו אמות המידה למתן האישור?
צינור הנפט אינו ייחודי לישראל ישנן ארצות בהן פועלים צינורות באורך רב בהרבה מזה של אילת - אשקלון, היו גם אסונות עם צינורות ונלמדו לקחים מכך. הלימוד הוביל ליצירת תקנים ולחיקוק מתאים אצל מי שהיה מוכן ללמוד.
יש כיום ידע רב בנושא של שליטה במערכת הזרמה של נפט וקיימת תקינה מפורטת [כגון התקינה של המכון האמריקאי לנפט API] וגם ניתן להשכיל מהחיקוק של מדינות וגושי מדינות [כגון הדירקטיבות של האיחוד האירופאי].
לפי גישת א'א יש להקים מערכת ניהול ופיקוח אשר תקיף כל תהליך או מתקן והם יהיו מנוטרים בכל שלב מקצה לקצה. חייבת להיערך הערכת סיכונים, יש לקבוע תעדוף לאופני החריגה האפשריים, לפיו לפעול למזעור הנזקים הפוטנציאלים ולהכין תוכניות מוכנות לשליטה ובקרה באירוע אם הוא יתרחש.
אזור האסון בערבה (צילום: EPA)
א'א מחייבת לדאוג לתפקודו המלא של הצינור על מגופיו ותחנות המשנה שלו, תוך שילוב של מערכי גששים ותצפיות נייחים וניידים וקישורם הישיר למוצב פיקוד, שליטה ובקרה. בדרך זו מתקיים מעקב מתמשך אחר הנעשה במערכת, וניתנת התראה ברגע שאירוע נמצא בשלב הראשוני ביותר. כלומר לפני היווצרותה של בריכת נפט ענקית כפי שארע באסון הערבה.
מזעור הנזק נעשה ע"י סגירה מהירה, אוטומטית, של מגוף הקרוב לנקודת הדליפה וברור שהמרחק בין מגופים עוקבים קובע את נפח השפך המרבי. אילו מיזם קצא"א היה מתוכנן, מבוצע ומתוחזק ע"פ העקרונות של מערכת ניהול איכות, בטיחות וסביבה לא היה יכול להתרחש אירוע בהיקף נזק כה גדול.
מערכת השליטה והבקרה על הזרמת הנפט חייבת לעבור התעדה ע"י גוף שלישי ולהיות בפיקוח על פי חוק. וכמובן שהתאימות לתקינה ולחוק חייבת להיות כפופה לאכיפה של המדינה.
פיתוחה ותחזוקתה של מערכת ניהול איכות של תהליכים ומתקנים, בטיחות, ביטחון וסביבה הנה בין הנושאים בהם מתמקדים במסגרת תוכנית הלימודים לתואר שני בהנדסת איכות ואמינות. של הפקולטה לניהול טכנולוגיה.
המשתלמים בפקולטה לומדים את הגישות, הטכניקות והשיטות לפיתוח מערכות איכות, מכירים את מערכי התקינה, ההסדרה והאכיפה, מדידה , ניטור ועיבוד הממצאים. התחום הינו ייחודי בכך שהוא משלב טכנולוגיה, ניהול והיבטים חוקיים.
לימודי תואר שני באיכות ואמינות מתקיימים בארץ רק בפקולטה לניהול טכנולוגיה, במכון הטכנולוגי חולון. התוכנית מותאמת מבחינת זמני הלימוד ל"אנשים עובדים" והמשתתפים מגיעים ממגזרי תעשייה מגוונים ומהמשק.
ככל שירבו המשתלמים המסיימים לימודיהם אצלנו יפחתו האסונות והנזקים ששורשם בחוסר ידע.
ככל שירבו המשתלמים המסיימים לימודיהם אצלנו יפחתו האסונות והנזקים ששורשם בחוסר ידע.
