שיחות קמפוס

ממשחקי מלחמה לניהול טכנולוגיה

במדינה בעלת תעשיית היי-טק מפותחת כמו ישראל, קיים ביקוש הולך וגדל לכוח אדם ניהולי, אשר בקיא בשני התחומים: גם בעולם הטכנולוגיה וגם בעולם הניהול. מתוך הצורך הזה נולד מקצוע חדש, יחסית - ניהול טכנולוגיה. "מנהל טכנולוגיה בארגון עתיר טכנולוגיה יכול לעסוק בתפקיד ניהולי, בכל דרג. הוא יכול להשתלב בתחומי השיווק, הכספים, התפעול, ניהול פרויקטים, ניהול המוצר, להיות מנהל לקוחות, מנהל משאבי אנוש, מנהל הרכש והלוגיסטיקה, ואפילו המנכ"ל", מסביר ד"ר אמנון גונן, דקאן הפקולטה ללימודי ניהול טכנולוגיה ב-.H.I.T המכון הטכנולוגי חולון, ובעצמו מדען בעל רקורד בין-לאומי מרשים.

לימודי התואר הראשון .B.Sc בניהול טכנולוגיה כבר נפתחו במכון, בשנת 1994. הלימודים לתואר שני (.M.Sc, ללא תיזה) החלו בשנת הלימודים 2006, לאחר עבודת הכנה ממושכת ובניית מערכת הלימודים המתאימה ביותר, שתשרת את המטרה שלשמה נפתח מסלול לימודים זה. "הלימודים לתואר שני פרוסים על פני חמישה סמסטרים ומיועדים לבעלי תואר ראשון בניהול טכנולוגיה ובהנדסת תעשייה וניהול, כמו גם לבוגרי לימודי תואר ראשון בהנדסה, בכלכלה ובמדעים מדויקים (כפוף לביצוע השלמות לימודיות)", מספר ד"ר אמנון גונן.

"זהו תואר שני מדעי - .M.Sc, לא M.B.A כללי במינהל עסקים", מדגיש ד"ר גונן. "הפן המדעי בא לידי ביטוי בכך, שאנחנו שמים דגש ברכיבים הכמותיים, בצד המתמטי. מצאנו שזאת הנישה, המתאימה לבוגרי תארים ראשונים בתחומי ההנדסה והמדעים, כי אנחנו מדברים בשפה שהם רגילים אליה. לכן, המיוחד בבוגרים שלנו, שהם יודעים לדבר עם המהנדסים, כמו גם עם כל אנשי ההנהלה, משום שהם דוברים גם את שפת הניהול וגם את שפת ההנדסה. יכולות אלו הופכות אותם לאנשים החיוניים ביותר בתעשייה".

אגב, יש עוד כמה יתרונות חשובים ללומדים תואר שני בניהול טכנולוגיה. על אף שמדובר בתואר שני בניהול, עלות שנת לימודים לסטודנט זהה לעלותה בכל אוניברסיטה, בשונה ממרבית בתי הספר למינהל עסקים, שהלימודים בהם יקרים לאין ערוך. גם מועדי הלימודים נוחים וגמישים - לומדים ערב אחד או שניים בשבוע ובמשך יום שישי, או שני ימים אחרי הצהריים, דבר המאפשר לימודים לאנשים שעובדים במשרה מלאה. "וגם", מוסיף ד"ר גונן מידע שימושי, "מי שעובד בשירות המדינה ומשלים תואר שני בתחום המדעים, הוותק שלו 'קופץ' שנה. כלומר, כל שנת ותק שלו נחשבת לשתיים, וזה בא לידי ביטוי בחישוב הכללי בשכר ובתנאים הנלווים".
 

המלחמה כמדע
ד"ר אמנון גונן, תושב רמת פולג, נשוי, אב לשלושה וסב לארבעה, הוא ד"ר לחקר ביצועים, בוגר הטכניון בחיפה, לשעבר חוקר בכיר בחיל האוויר ובאגף התכנון, שם התמחה באופטימיזציה של מערכות. עד שנת 1986, הוא התקדם במסגרת הצבא ואחר-כך יצא לאזרחות. לאחר השחרור מן הצבא הצטרף לחברת ייעוץ מבצעית, שעסקה בייעוץ לצבאות זרים ולתעשיות צבאיות בארצות שונות.

ד"ר גונן היה אחד מן היועצים, שתחום מומחיותם היה חקר ביצועים צבאי. "הקצינים הבכירים בצוות היועצים הביאו איתם יוקרה וקשרים, ואני הבאתי את הפן המדעי. למעשה, הפכתי את המלחמה למדע", הוא מסביר. "הרי ניהול קרב מורכב מאוסף של רכיבים שצריכים לפעול יחד. כדי שכל הרכיבים יעבדו יחד, בצורה מיטבית, דרוש ניתוח מערכת ושימוש בטכניקות של ניהול מדעי (חקר ביצועים). תפקידי היה להפוך את הקונספט המבצעי או הלוגיסטי למבוסס מדעית.

ניתחתי את מערכות הנשק באמצעות שיטות של חקר ביצועים. עבדנו עם תעשייה אווירית גרמנית (MBB), המייצגת את מטוסי ה'טורנדו' - מטוסי תקיפה בעלי מערכות פנימיות מתוחכמות מאוד, המסוגלים לטוס נמוך מאוד, מעל פני השטח, ובזכות כך לא להיחשף למכ"מים. מטוסים אלה, שמתמחים בהטלת פצצות ובפיזור מוקשים ורימונים, השתתפו בהצלחה, במלחמת המפרץ הראשונה, בשנת 1991, במסגרת חיל האוויר האנגלי. עבדנו עם משרד ההגנה הגרמני בניתוח ובאפיון מסוק הקרב העתידי שלהם. פיתחנו

סימולציות לניתוח יכולות הגנה אווירית של כל מדינה, והשתמשנו בהן לניתוח תרחישי מלחמה עבור תעשיות אוויריות, כמו: 'מקדונלד דאגלס' או 'יוז'. ניתחנו את חליפת הלוחמה האלקטרונית המיטבית למטוס הקרב השוודי ה'וויגן'. עבדנו עם צבא שווייץ, שם שיתפנו פעולה עם ראש אגף התכנון בצבא. "מתברר שדווקא למדינה פסטורלית, כמו שווייץ, יש צבא מעולה".

ד"ר גונן עבד גם עם צבא ארה"ב, "ועם צבאות של מדינות מזרח אסיה, שאת חלקן אני מנוע מלהזכיר עד היום מסיבות מובנות

פרופ' גדעון לנגהולץ, נשיא המכון, וד"ר אמנון גונן מעניקים תעודת הצטיינות לסטודנטים מצטיינים

 
מומחה למשחקי מלחמה
עד שהגיע למכון, ד"ר גונן היה גם מדען ראשי בחברה לסימולטורים ולמערכות תכנון, וניהל מדעית את חברת "משחקי מלחמה גלובאליים בע"מ", תפקיד שהקנה לו מומחיות נוספת - והפעם במשחקי מלחמה. "אלה לא משחקי המחשב המוכרים", הוא מדגיש, "אלא משחקי סימולציה, המיועדים לאמן מפקדים ומפקדות. מדובר בסימולציה של שדה הקרב, המעמידה את המפקדים בדילמות דומות למצבי לחימה אמיתיים. כל צד במלחמה חייב לנתח את הערכת המצב שלו, לבחור את דרך הפעולה המיטבית לטעמו ואז הסימולציה 'מריצה' את כל הכוחות משני הצדדים, ומציגה לכל משתתף את תוצאותיו ואת הישגיו. הסימולציה עוסקת, כמו במציאות, בכמות הנפגעים בשני הצדדים, ביכולות העבירות של הרכבים, ביכולות החימוש ומערכות הירי. במשחק, כמו במלחמה, אם מישהו נפגע, עוצרים ומטפלים בו, ואם נגמרת התחמושת, לא יורים".

המשחק שד"ר גונן פיתח שימש צבאות שונים באימוניהם, "ובכל מדינה היינו צריכים להתאים את המשחק לצבא המשתמש. בנגב, למשל, לא חייבים לנהוג כלפי עצים, כאל עצמים חוסמי ראייה, כי העצים הם מועטים ואינם גבוהים דיים. אך בשווייץ, לדוגמה, העצים מסתירים תמיד את קו הראייה, ויש לבנות מודל מתמטי מתאים למצב זה. גם הקונספט שונה: בשווייץ נלחמים לשם שמירה על הבית, כלומר, מגינים ולא מסתערים וכובשים, ולכן הלחימה מתבצעת אחרת. בכל צבא קיימת 'תורת לחימה', המבהירה את שיטות הלחימה באותה מדינה, והמשחק חייב להתנהל בהתאם לתורה זו".

אחרי שהתעייף מלהסתובב בכל העולם ולשחק במלחמות, ד"ר אמנון גונן החליט לחזור אל ספסלי האקדמיה, ומשנת 2004 הוא ראש המחלקה ללימודי ניהול טכנולוגיה ב-.H.I.T המכון הטכנולוגי חולון. על אף שמדובר בתפקיד, שאינו נראה דינמי, לכאורה, כמו עבודותיו הקודמות, ד"ר גונן שופע מרץ. "אני רואה ממש ייעוד בהכשרת כוח אדם ניהולי, שיקדם את התעשייה הישראלית".