"המכון מעודד פעילות חברתית ומציע תמיכה באמצעות מלגות"
"המנהל שלי בעבודה מחפש, בעיקר, עובדים שהם בוגרים של המכון", מספר אברהם, "הוא אומר, שהוא זכה להצלחה עד היום בקליטה של עובדים מן המכון, ולכן הוא רוצה להמשיך בכך. אנחנו 15 מהנדסים בצוות ו80%- בוגרים של המכון. אני גם יודע, שעל המשרה שלי התחרו מועמדים מן הטכניון ומאוניברסיטאות אחרות", הוא מוסיף.
אברהם התחיל לעבוד במל"מ, בתום השנה השנייה ללימודיו. הוא מודע לקושי שבכך, מאחר שבשנתיים הראשונות בפקולטה נלמדים, בעיקר, מקצועות התשתית, ולא "המקצוע עצמו". עם זאת, אברהם מסביר, כי עם ההתקדמות בלימודים ובעבודה, הוא הבחין עד כמה הם מקבילים, דבר שבא לידי ביטוי בקורסים רבים.
הבחירה בלימודי ניהול טכנולוגיה לא הייתה ברורה מאליה עבור אברהם. לאחר שש שנות שירות בצה"ל, שבמהלכן שימש כקצין מבצעים בתחום הארגון והניהול בנח"ל, הוא נרשם ללימודי משפטים וביטל את הרשמתו. מה שהכריע הוא העניין בניהול פרויקטים, שבו התנסה גם בשירותו הצבאי וכן האוריינטציה להיי-טק. לדבריו, "היום, הידע המוקדם על הלימודים, לפני שאתה מתחיל ללמוד, הוא מעורפל יחסית. אבל אני מרגיש, שבהחלט למדתי מה שרציתי ושמדובר בתואר עם בשר".
"השנה ביצעתי פרויקט גמר בלימודים, שלשמחתי זכה כפרויקט המצטיין, ונושאו היה: 'מערכת אכיפה אוטומאטית לחגירת חגורות בטיחות', מספר אברהם, "במהלך העבודה, ביצענו סקרי ספרות עם מוסדות רבים בתחום, ובעיקר, משרדי ממשלה. ונחשפנו, חברי צוות הפרויקט, מהכרתם של המון גורמים משפיעים שאיתם נפגשנו במכון הטכנולוגי וברמתו הגבוהה. עצם היותנו סטודנטים מן המכון 'פתח' לנו דלתות רבות במקומות רבים וטובים, שבהחלט סייעו לנו בפרויקט, וכל שכן הובילו אותנו להצטיינות. למכון יש קשרים טובים עם חברות היי-טק רבות ומוסדות שונים ורבים, שהדריכו אותנו בפרויקט."
אברהם, במקור מבית שאן, "נתקל" במכון לראשונה רק שנתיים לפני שהחל ללמוד בו. מספר חברי ילדות שלו למדו במכון, במחלקות שונות. "ביקרתי אותם הרבה", מספר אברהם, "גם במעונות וגם באירועים שונים שהיו במכון, והיה לי ברור שאני אלמד כאן. ראיתי שהחברים שלי מרוצים מאוד, הן מבחינה חברתית, והן מבחינה לימודית. הם זכו לליווי צמוד, כי הם היו 'בתכנית אקדמיה', וגם התרשמתי שהמכון מוכר ובעל שם".