"בתעשייה יש הערכה גוברת ללימודים במכון"
"זה הכי כיף שיש. מבחינתי זה עוד זמן להיות איתה ביחד", כך אומר עמית שרון (25) מחולון, סטודנט שנה ד' בהנדסת חשמל ואלקטרוניקהב-H.I.T מכון טכנולוגי חולון, שלומד לתואר יחד עם חברתו, שירה גריאני. "אני ושירה הכרנו בצבא. היינו ביחד בשלישות בגבעתי ואנחנו רגילים להיות הרבה ביחד", הוא מוסיף. ההחלטה ללמוד ביחד לא היתה מיידית, אבל לאחר התלבטויות לא רבות, החליטו לעשות זאת.
שרון אומר שהיה יכול להתקבל גם ללימודים בטכניון, אבל "הקרבה לבית והידיעה שהמכון בעל ותק ובתחילת דרכו היה תחת חסות אוניברסיטת תל אביב, גרמו לי ללמוד במכון". הוא גדל בחולון וגר בה עד היום. הנוחות התבררה כמשתלמת, "נשארתי ללמוד בחולון כי לא רציתי להיות מוטרד משכר דירה ואוכל, וקיבלתי רמת לימודים גבוהה ומרצים שאני מרוצה מהם ומרמת ההוראה שלהם".
שרון הוא סטודנט מצטיין שמעדיף לא לחשוף את ממוצע ציוניו המרשים. עם זאת, הוא טוען כי זה לא הדבר החשוב בתואר. "אני מאמין שמה שהכי חשוב זה ללמוד איך ללמוד, כי כשאתה מגיע לתעשייה אתה מגלה שצריך לעשות התאמה של מה שלמדת באקדמיה לשוק. אני מרגיש שהשגתי את המטרה הזאת בלימודים במכון".
שרון מעיד על עצמו כי הנדסה היא תחום שעניין אותו תמיד והעובדה שזה תחום שיש בו עבודה ושכר נאה, הוסיפה לכך. "הבחירה בהתמחות בהנדסת תקשורת הייתה כי זה תחום שמגוון העבודות בו רחב יותר. ניתן לעבוד בהרבה חברות היי-טק, כמו אינטל, מרוול ו-ECI, וגם בחברות הסלולר".
אומר ומיישם. מזה כחצי שנה שרון עובד במשרת סטודנט מהנדס בחברת מרוול, העוסקת בפיתוח שבבים למגוון מוצרים, כמו טלפונים סלולריים ורכיבים בתקשורת מחשבים. במסגרת תפקידו הוא עורך בדיקות RF (תקשורת אלחוטית) לשבבים הקשורים לטלפון סלולרי. העבודה במרוול היא הניסיון התעסוקתי הראשון של שרון בתחום, אולם הוא יודע שמשרת הסטודנט תאפשר לו להשתלב בתחום בתום הלימודים, אפילו במרוול עצמה.
מניסיונו הוא אומר ש"בתעשייה יש הערכה גוברת ללימודים במכון. אני רואה את זה לפי ההערכה לסטודנטים של המכון. אני מכיר, למשל, שבעה סטודנטים שעובדים באינטל. יש דו-שיח של חברות עם המכון. חברות נותנות מלגות או תורמות מעבדות, ובתמורה אומרות מה הן צריכות מבחינת עובדים".
המכון עזר לך בקבלה לעבודה במרוול?
"במכון היה פרסום של היחידה להכוון תעסוקתי, שלחתי קורות חיים והתקבלתי. מנהלת היחידה לשעבר עזרה לי לכתוב קורות חיים. באופן כללי, היחידה להכוון תעסוקתי עוזרת להשתלב בתעשייה. יש סיוע בכתיבת קורות חיים, בפנייה לחברות, במפגשים עם חברות. כך מתאפשר לסיים את התואר עם ניסיון, שזה חשוב מאוד. יש מרצים במכון שבאים מהתעשייה וזה גם משהו שעוזר לסטודנטים להשתלב בעבודה".
ספר על קורס מעניין במיוחד שלמדת.
ואיך האווירה בלימודים?
"אני אוהב את האווירה האינטימית ואת זה שמרצים מתייחסים לסטודנטים. פה אין כזה דבר שמרצה לא יתייחס אליך בכבוד, וכך גם הצוות המנהלי. אסתי טל, למשל, המזכירה של המחלקה לתקשורת, עושה הרבה בשבילנו ויודעת לטפל בנו בכל בעיה".
האם השתתפת בפרויקטים מיוחדים במהלך הלימודים?
"הייתי חונך סטודנטים, נתתי שיעורים פרטיים שהמכון סבסד לסטודנטים עם קשיי למידה או במילואים".
בימים אלה שרון עובד על פרויקט הגמר שלו, שבו הוא בונה מכונה שתדע לזהות בן אדם על פי התמונה והקול שלו. הוא עדיין בתחילת הדרך וכרגע קורא ספרים בנושא. הוא מספר שרוב הסטודנטים בוחרים כמוהו, בפרויקט הנדסי שמשלב תיאוריה וסימולציה. "מעט אנשים עושים פרויקט מחקרי או תעשייתי שבסופו מייצרים מוצר כי זה עולה הרבה כסף".
איזה טיפ אתה יכול לתת לסטודנט מתחיל במכון?
"הייתי ממליץ לבחור קורסים כלליים לפי לוח המודעות בבניין 1, כלומר לפי הציונים. אני ממליץ במיוחד על הקורס 'מציאות חיינו המודרניים לפי פרשיות השבוע'.
השלם את המשפט "המכון הוא בשבילי... "
"הכי הכי. היה כיף, וחבל שייגמר בקיץ".
