"אם יודעים להשתמש בידע הנרכש בזמן הלימודים, ניתן להצליח בכל תחום במקצוע הנדסת חשמל ואלקטרוניקה"

פרופ' שנקמן ראש תחום אנרגיה ומערכות הספק ב-.H.I.T המכון הטכנולוגי חולון, הוא מוותיקי המרצים במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה. הוא עלה ארצה ממוסקבה, בשנת 1973, כשהוא כמעט בן 40, ובשנת 1975 הצטרף אל סגל המכון. הוא הספיק להוציא לאור שני ספרים בתחום ניתוח מעגלים חשמליים. הראשון (1998) עוסק בניתוח במצב מתמיד, ואילו השני (2005), עוסק בניתוח במצבי מעבר. שניהם יצאו לאור בהוצאת "שפרינגר", הוצאה שפועלת באנגליה ובהולנד,

שדה אלקטרומגנטי נגדי

פיתוח ייחודי של פרופ' אריה שנקמן ושל ד"ר נאום סונקין נותן להשפעות של שדה אלקטרומגנטי הנפלט מקווי תמסורת מתח גבוה. פיתוח זה יכול לסייע רבות לאנשים שעובדים בתוך בניינים, שנמצאים בתוך שדה אלקטרומגנטי זה, ואף לעזור בפעילות המכשירים האלקטרוניים בתוך המשרדים, כגון מחשבים. "מדובר בפרויקט, שנעשה לפני מספר שנים, בעקבות מחקר שלנו עבור המשרד לאיכות הסביבה", מספר פרופ' שנקמן, "הקרינה של השדה האלקטרומגנטי משפיעה על בריאותם של האנשים. יש האומרים, שהיא אף מסרטנת, ובמיוחד, גורמת ללוקמיה בקרב ילדים. ואילו המחשבים, למשל, מושפעים כך שאינם יכולים לייצר תמונה יציבה ובאופן כללי אינם פועלים כיאות. גם הנורמות של תקינות השדה האלקטרומגנטי השתנו. אם פעם מאות מיליגאוס היו בתקן, הרי היום התקן ירד לעשרות מיליגאוס בלבד. הפיתוח שלנו מאפשר להוריד את השפעת השדה האלקטרומגנטי ל-3-2 מיליגאוס, מה שנחשב לתחום בטוח לחלוטין".

הפיתוח החדש מבוסס על יצירת שדה אלקטרומגנטי נגדי, שמקזז את ההשפעות של השדה הראשון. "מדובר בהגנה אקטיבית, כאשר לולאה חשמלית מייצרת שדה נגדי מבוקר על-ידי מכשיר בקרה", מסביר פרופ' שנקמן, "זהו, למעשה, מעין מסך בלתי נראה, שעוצר את הקרינה מלהגיע למקומות לא רצויים. פיתחנו גם מכשיר בקרה אוטומטי ייחודי על המערכת, שמתריע על הסכנה בזמן אמת ומפעיל את ההגנה הנגדית".

מאות בוגרים במשרות מפתח בתעשייה

במהלך שנותיו במכון, פרופ' שנקמן כבר שימש פעמיים בתפקיד ראש המחלקה. "בתקופת היותי ראש המחלקה, בקדנציה השנייה, בשנים 2003-1998, קיבלנו מן המועצה להשכלה גבוהה הרשאה להעניק תואר ראשון B.Sc. בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, כיום, אנחנו מעניקים לסטודנטים גם תואר שני M.Sc.בשלוש התמחויות: מערכות ואלקטרוניקת הספק, אלקטרו-אופטיקה ועיבוד תמונה, ומיקרו-אלקטרוניקה וחומרים אלקטרוניים", הוא גאה לספר.

לפני קבלת האישור להענקת התואר השני, היה פרופ' שנקמן שותף בכל הוועדות, שעיצבו את התארים של המחלקה. "זה התחיל מן התואר מהנדס, שקיבלנו בשנת 1996, שמעניק לבוגרינו את הזכות להירשם בפנקס המהנדסים. אנחנו גם מן המוסדות המעטים בארץ, שנותנים לסטודנטים התמחות בתחום 'זרם חזק', מה שמאפשר להם קבלת רישיון עבודה בתחום החשמל בהספקים גבוהים, ומיגוון רחב יותר של מקומות עבודה, לאחר סיום לימודיהם".

רשימת ההתמחויות לתואר ראשון כוללת: אנרגיה ומערכות הספק, מיקרו-אלקטרוניקה וחומרים אלקטרוניים, בקרה אוטומטית ורובוטיקה, אלקטרו-אופטיקה ועיבוד תמונה, וביו-אלקטרוניקה. "רשימת ההתמחויות שלנו מוכיחה את האמונה שלנו", מסביר פרופ' שנקמן. "אנחנו, בפקולטה להנדסה במכון, מאמינים שעלינו להעניק לסטודנטים שלנו, עם הידע הבסיסי, ידע קרוב למה שקורה בשטח, בתעשייה. כ-50% מפרויקטי הגמר של הסטודנטים קשורים לתעשייה. יש אצלנו, למשל, קורס שמועבר בשיתוף עם חברת החשמל; המעבדות שלנו מצוידות בציוד החדיש ביותר. כמו כן רבים מן הסטודנטים שלנו כבר עובדים במקצוע עוד במהלך לימודיהם וקיים, כמובן, המסלול הגמיש שבו משלבים לימודים מלאים עם עבודה במשרה מלאה בתעשייה. בתעשייה הישראלית עובדים היום, בהצלחה לא מבוטלת, מאות בוגרים שלנו, אשר נושאים במשרות מפתח, במקומות עבודתם וזאת ההוכחה הטובה ביותר לדבריי".

הבוגר האידיאלי

הבוגר האידיאלי, על פי פרופ' שנקמן, חייב להתמצא באופן רחב, בתחומים עקרוניים-תיאורטיים, כמו מתמטיקה ומקצועות הייסוד בחשמל, ולהתמחות בשטחים נרחבים מתחום הנדסת החשמל והאלקטרוניקה. "שכן, הרי אי אפשר לייצר התמחות בכל תחום ותחום", מוסיף פרופ' שנקמן. "כאשר יש ידע רחב, למעשה, יש. בידי הבוגר בסיס טוב וכלים טובים, כדי להתמודד בעצמו עם התחום הספציפי. אם יודעים להשתמש בידע, הנרכש בזמן הלימודים, ניתן להצליח בכל תחום במקצוע. עוד דבר שקיים בבוגר אידיאלי הוא סקרנות ומצוינות מקצועית. תוך כדי הלימודים, כאשר נוצר הקשר עם התעשייה, על הבוגר להיות סקרן ולרצות לפתור בעיות בתעשייה. סקרנות זאת תוביל אותו להתמדה ולהצלחה, ואילו המצוינות תאפשר לו להתמודד בצורה הטובה ביותר עם הבעיות העומדות לפניו".