תערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית

 

 

---

פתיחת התערוכה 13/7/2016 בשעה 20:00 נעילה 27/7/2016

---

התערוכה תתקיים בבניינים 6-7 בפקולטה לעיצוב

---

המחלקה לתקשורת חזותית , מהמובילות בארץ, משלבת לימודי עיצוב עם השינויים הטכנולוגים המהפכניים שמתגבשים ומשתנים כמעט מדי יום. מציאות זו מכתיבה תכנית לימודים דינאמית המשלבת יכולות טכנולוגיות ומגוון פלטפורמות משתנות לתוך העולם הקלאסי של לימודי עיצוב. בשנים האחרונות האבולוציה הטכנולוגית משפיעה לא רק על עולם העיצוב אלא גם על צרכי החברה הגלובלית, המשתנים בקצב מסחרר.

במציאות העכשווית, הערכים החברתיים משתנים תמידית, דבר הדורש מקהילת המעצבים להיות ערים לשינוי, להוביל ולהתאים את אופי העבודות והרעיונות הן ברמה הטכנולוגית, הן ברמה הפיזית והן ברמה החברתית. בכך טמונה היכולת של כל מעצב לשפר את איכות החיים במציאות בה אנו פועלים, מציאות שבעבר הייתה בחזקת עתיד דמיוני ובלתי מושג.

השם שנבחר לתערוכת הפקולטה "FOR SAIL" הוביל אותנו למחשבות על חופש ואופקים מצד אחד ומצדו האחר ייצוג למסע המטלטל והמרגש אותו עובר הסטודנט במשך ארבע שנים עד להפיכתו לבוגר השולט בשפת העיצוב החזותי. הסטודנטים דימו את המצב לאותה רפסודה המגיעה לבסוף לחוף המבטחים. במציאות הקשה באזורנו ובעולם כולו, דימוי זה מייצג את השינויים הדרמטיים להם אנו עדים בימים אלו בהם הרפסודה אינה דימויי כי אם מציאות קיומית אמתית ונוראית, הנוגע לגורלם של מיליוני אנשים אשר במצוקתם מחפשים מקלט בכל מקום אשר ימצא להיטיב את חייהם. בוגרי המחלקה המעורבים בנעשה סביבם מביעים ומגיבים, לעתים בקול לירי שקט ולפעמים בצעקה, באמצעות יצירתם החזותית בפרויקטים השונים המוצגים השנה.

 

מור הררי – "בת 22 בנופלו" : יומן אישי המתפרש על פני 12 פרקים , המתאר את חווית השכול האישית של מור, שאביה נהרג בשירות המילואים, אל מול ציפיות החברה אשר ממקמות את המשפחה השכולה כאנדרטה חיה״ בנוף הישראלי. הספר מאגד בתוכו חוויות שעברה מור באופן אישי במסגרת "התפקיד החדש כבת שכולה" החל מהרגע שהמפקד הודיע לה, דרך ההכנות להלוויה, התמודדות עם התקשורת, הנצחה, יום הזיכרון ועוד.

 

 

שני דבורה – "עיצובים גנוזים" מהווה סיכום ביניים של מסע חיפוש אחר תרבות עיצוב ישראלית־ מזרחית. הפרויקט חושף את מה שהיה נתון במעמקים שנים רבות, תוך שהוא מנסה להיכנס לתוך תודעתם ולתוך אומנותם של יוצרים ילידי אסיה ואפריקה. אמנים אלה, שחיו בסביבה אומנותית ותרבותית שונה, מציגים עיצוב אחר של סמלי המדינה, רשויותיה ומוסדותיה. במסגרת הקווים המנחים לעיצוב, האמנים ביקשו ליצור שילוב בין עולם התוכן היהודי והאסתטיקה הערבית שבתוכם חיו, לבין התקווה לגאולה ולחיים החדשים במדינת ישראל. העיצוב נשען על הידע במלאכת יד, כתיבה תמה, צורפות ורקמה, שהם הביאו עימם בהגיעם לארץ.
הפרויקט מציג את היופי שבסלסול, את העושר ואת המורכבות הקיימים בסגנון המזרחי. בתוך כך, מוצגים עיצובים מיוחדים של האות העברית, שנוצרו בקרב הקהילות היהודיות המזרחיות ובפרט אלו של תימן ומרוקו. עיצוב שהיה ונגנז עם ייסוד המדינה.

 

אלון רובין - משחק מחשב מנקודת מבט ראשון, המשחק עוסק בשאלת משמעות הקיום ובחוסר מציאת תשובה, משחק בסגנון קווסט מגוף ראשון, escape room וירטואלי. מטרת המשחק לשאול את את השאלות : האם תכלית החיים המודרניים מוגדרים ע“י מקום עבודתי? עיסוקי? האם נכבלנו לחיים מוכתבים מראש? או שאולי אפשר להשתחרר מכבלים אלה? השחקן נכנס לנעליו של בוב, עובד חסר זהות, שכפול של שאר העובדים במשרד, השחקן “תקוע“ בעולם שמתרחש בו לופ (LOOP) אין סופי לימבו, השחקן צריך למצוא דרך לשבור את הלופ ולהשתחרר מהקיום הבנאלי היומיומי.

 

לימור סלמן- קליפ מרהיב ביופיו, בדקויות ובפרטים, באנימציית סטופ מושן לשיר של רג'ינה ספקטור שנקרא The Flowers. בקליפ מופיעה דמות אישה המנהלת מערכת יחסים מורכבת עם החפצים שלה. השיר מדבר על היאחזות באהבה שנגמרה והוא משתמש במטאפורה של חפצים והיאחזות בחפצים כדי לשמר את הזיכרון. הקליפ מציג דמות שתקועה בתוך ערימת זבל שהיא בעצם השמלה שלה, המנהלת מערכת יחסים מורכבת עם החפצים שלה כאשר לא ברור מי שולט במי.

 

רותם אליעזר - Rated X : העבודה עוסקת במבול המידע והרעש התקשורתי אליו אנו נחשפים באמצעות הרשת, המכילה חומרי תועבה מחרידים, לא ערוכים ובלתי מצונזרים, ההופכים אותנו לקהיי חושים ומערערים את אמות המידה המוסריות שלנו כחברה. צפייה בתכני זוועה הנגישים לנו במגע אצבע, הופכים אותנו שותפים לדבר עבירה. תפקיד הפרויקט הוא להציג לצופה מנה מרוכזת של חומרים אלו, המעלים שאלות בנוגע למוסריות שלנו בתוך מעגל התועבה. המיצב נעשה בעזרת טכנולוגיית הvideo mapping.