אוניברסיטה שעוצבה במכון זוכה להצלחה מסחררת בעולם
מתוך אתר פורטפוליו, נכתב על ידי יובל סער
זה מצב של win win: החברה זוכה לקבל רעיונות נועזים וחדשניים ואנחנו זוכים לטביעת רגל ראשונה בתוך "העולם האמיתי"
בארבע השנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה בין חברת Tiny Love למחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון. במסגרת שיתוף הפעולה מלווה טייני לאב סטודנטים בקורס מעשי, במטרה להוות גשר בין עולם האקדמיה לבין העולם העסקי. אחד הדברים היפים בשיתוף הפעולה הזה הוא ששניים מהקונספטים שפותחו על ידי סטודנטיות וזכו במקומות ראשונים, הפכו למוצרים לכל דבר של טייני לאב המשווקים ברחבי העולם, וששלושה מהסטודנטים שהשתתפו בקורס גם השתלבו כמעצבים בחברה. אחת מהם היא נועם טוביאס.
במסגרת הקורס שנערך ב-2012 היא יצרה קונספט לשמיכת פעילות הגדלה עם הילד עד גיל 18 חודש, בעוד שמרבית השמיכות הקיימות בשוק מתאימות עד לגיל 7-8 חודשים. לאחר הזכייה במקום הראשון טוביאס הצטרפה לצוות הפיתוח של טייני לאב, ומאז הקונספט הפך למוצר לכל דבר. ביקשתי מנועם שתספר קצת על הקורס ועל המעבר מקונספט למוצר.
ככה זה התחיל: הקונספט של טוביאס
| Noam: |
הי יובל |
| yuvalsaar: |
שלום! מה שלומך? |
| Noam: |
בסדר גמור, מה שלומך? |
| yuvalsaar: |
מעולה! ספרי לנו קצת על עצמך לפני שנתחיל |
| Noam: |
נולדתי וגדלתי בירושלים. כיום אני גרה ביפו ועובדת כמעצבת בקטגורית הרצפה בחברת טייני לאב, חברה בינלאומית למוצרים לתינוקות והורים. למדתי עיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון, סיימתי בקיץ האחרון. הקשר שלי עם טייני לאב התחיל בשיתוף פעולה בשנה ג', בקורס של תעשייה ושיווק. מאז שאני זוכרת את עצמי התעסקתי בעיצוב ובאמנות ותמיד היתה לי חיבה מיוחדת לצעצועים. |
| yuvalsaar: |
נייס! זה השלב שבו אני חייב לשאול, מה זה קטגוריית הרצפה. נשמעת כמו קטגוריה מאד נחמדה… |
| Noam: |
בהחלט מאד נחמדה ומעניינת: קטגורית הרצפה מכילה צעצועים ומוצרים התורמים להתפתחות תינוקות מגיל 0 עד שנתיים. בניגוד לקטגוריות אחרות הדגש העיקרי הוא על הפעילות האקטיבית של התינוק ולא רק בפעילות הרגעה או קוגנטיבית. בין המוצרים – שמיכות פעילות, קשתות הקרויות "אוניברסיטה", כריות, אוהלים ועוד. |
| yuvalsaar: |
אוניברסיטה! אפילו אני יודע מה זה. אגב, זה שם ישראלי או משהו בינלאומי? |
| Noam: |
בחו"ל זה נקרא activity gym, המותג של טייני לאב נקרא ג'ימיני, אוניברסיטה זה מונח שהוא המצאה ישראלית. |
| yuvalsaar: |
וואלה. ועוד שניה לפני, מה את יכולה לספר על טייני לאב, ממתי החברה קיימת, כמה מעצבים עובדים בה וכן הלאה |
| Noam: |
החברה קיימת למעלה מ-20 שנה, היום זו כמעט החברה הישראלית היחידה שיש לה סטודיו אינהאוס, המונה שבעה מעצבים, לצד עבודה עם חברות מובילות בארץ ובחו"ל. החברה היא חברה בינלאומית הפועלת בלמעלה מ-20 מדינות ומוצריה זוכים לאורך השנים בפרסים בינלאומיים יוקרתיים. |
| yuvalsaar: |
וואלה, למעלה מ-20 שנה? מדהים. אני מודה שלא היה לי מושג. אבל בואי נחזור לשנה ג׳ במכון. מה היה בקורס, מי העביר אותו, מה הייתה המשימה |
| Noam: |
הקורס מתקיים במסגרת הפעילות הענפה של המכון הטכנולוגי לחשיפת הסטודנטים לעולם האמיתי ולתעשייה, וטייני לאב עומדת לפתוח בעוד חודש בפעם החמישית את הקורס שמהותו לפתח ביחד קונספטים למוצרים חדשניים לקהל היעד של החברה. הקורס משלב הרצאות העשרה כגון: טרנדים, מחקר, עולם הצעצועים ומעבר מפיתוח לייצור לצד בריף עבודה, כאשר מעצבי טייני לאב מלווים את הסטודנטים לאורך הקורס ב – on the job training והנהלת החברה מגיעה לשתי הגשות ביניים לתת פידבקים ולהגשה הסופית שבה מחולקים פרסים לזוכים.
אני לא היחידה שעובדת היום בטייני לאב כתוצאה מהקורס ויחד איתי עובדים עוד שני מעצבים שלמדו שנה ושלוש שנים מעליי ועברו גם קורס עם טייני. מצד המכון דודי ראב״ד, שהוא גם ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי, היה הגורם המקצועי האקדמי. שניים מהקונספטים שנוצרו לאורך השנים (אחד מהם קונספט שלי) עברו לפיתוח בחברה בשיתוף עם הסטודנטים ונמצאים כבר על המדפים ברחבי העולם |
| yuvalsaar: |
תמיד יש את הדיון סביב הכניסה של התעשייה לאקדמיה, עד כמה זה משרת את הסטודנטים ועד כמה זה משרת את התעשייה. אני שואל אותך עכשיו בתור סטודנטית, איך זה הרגיש בקורס? עד כמה באמת למדתם מזה משהו (ולמרות שאני יכול לנחש את התשובה חשוב לי לשמוע ממך) |
| Noam: |
אני חושבת שזה מצב של win win: החברה זוכה לקבל רעיונות נועזים וחדשניים ואנחנו זוכים לטביעת רגל ראשונה בתוך "העולם האמיתי". זו הייתה הפעם הראשונה במהלך הלימודים שזכיתי לראות איך באמת התעשייה עובדת, מרמת הסקיצה ועד ייצור. לי ספציפית הקורס ממש עזר ותרם להבין מה אני רוצה לעשות כשאני אסיים את הלימודים. תמיד היה לי חיבור מיוחד למוצרי ילדים, אבל במהלך הלימודים לא נתקלתי באפשרות ליישם זאת. סיימתי את הלימודים בידיעה בדיוק מה אני רוצה לעשות, מי קהל היעד שלי ואיזה חברות קיימות בשוק זה |
| yuvalsaar: |
אז מה הייתה המשימה שעשית שבזכותה את היום בטייני לאב? |
| Noam: |
המשימה הייתה לעצב מוצר באחת מהקטגוריות שטייני לאב פעילה בהן (וגם אלו שלא), ואני בחרתי בעולם הרצפה. במחקר שעשיתי ראיתי כי רוב שמיכות הפעילות מפסיקות לשמש את ההורים כאשר הילד גדל מעל גיל שבעה חודשים ומתחיל לזחול. יצרתי קונספט של מוצר שגדל עם הילד: הוא מתחיל בשמיכת פעילות "רגילה", והופך למנהרת זחילה, אוהל משחק וקיר פעילות אקטיבי לילדים גדולים.
במסגרת זו הפעילויות גם "גדלות עם הילד" ומשמשות למשחק אחר בכל אחד ממצבי השימוש. לדוגמה: כדור שהילד נתן לו מכה כששכב על הגב, בגיל שנה הוא "קולע" איתו לסל בקיר הפעילות. הקונספט עבר לטייני ובמשך 14 חודשי פיתוח הוא נלקח למקום שבו יש יכולת קיום הבטחת המוצר, עיצוב תמה, design to cost ועוד. כיום המוצר נקרא gymini developlace |
ועוד תמונות משלב הקונספט
| yuvalsaar: |
למה ליצור משהו שגדל עם הילד? סיבות כלכליות? ולא שאני מזלזל כמובן בשיקולים כספיים |
| Noam: |
אז ראשית, כן – שמיכת פעילות עולה כסף רב וההורים מחפשים משהו שימשיך איתם לאורך זמן. ושנית – כל המהות של טייני לאב זה התפתחות, ומוצר שמאתגר את הילד לכל ה-milestones החשובים, בעיקר בשנת החיים הראשונה שהיא כל כך קריטית. מוצר שגדל עם הילד עוזר לילד להתפתח אבל גם מאפשר להורה לדעת כיצד לבלות זמן עם הילד שהוא זמן איכותי של משחק והתפתחות. |
| yuvalsaar: |
נשמע הגיוני. אמרת מקודם שהחברה פועלת בלמעלה מ-20 מדינות. בשיקולי הפיתוח והעיצוב יש חשיבה על קהלי יעד שונים או שכל המוצרים משווקים באופן זהה לכל המדינות? |
| Noam: |
הורים הם הורים, ויש צרכים בסיסיים שעונים לכל הורה באשר הוא. אגב, מחקרי טרנדים מראים היום שכחלק מטרנד האורבניות, אנשים החיים בערים דומים אחד לשני הרבה יותר מאנשים שחיים באותה מדינה – אחד בעיר, אחד בכפר. במחקרים שהחברה עורכת היא רואה זאת הלכה למעשה שישנם צרכים שהם חוצי גבולות. יחד עם זאת, ברור שלעיתים מוצר תופס יותר בשווקים מסויימים לעומת שווקים אחרים כפועל יוצא של תרבות ועיצוב. הלכה למעשה, אתה יכול לראות את אותו מוצר שלנו במערב אירופה, ארה"ב, יפן, ברזיל, קוריאה ורוסיה מצליח באותה מידה. |
| yuvalsaar: |
מה הכי הולך בארץ? |
| Noam: |
האמת שבארץ הכל הולך. ישראל היא כמעט המדינה היחידה שבה משווקים כל המוצרים בפורטפוליו של החברה וכולם מצליחים – מוביילים, שמיכות פעילות. מוצר מאוד מוצלח שנקרא רוקר נאפר המאפשר מעבר קל ממצב משחק למצב שינה נמכר בקצב כמעט הכי גדול בעולם ביחס לגודל האוכלוסיה |
| yuvalsaar: |
רוקר נאפר! אני מת על השמות שלכם (באמת). אני בעצמי רוקר נאפר…
אבל נחזור לחולון – אמרת שהקורס היה תעשייה ושיווק. את עניין התעשיה אני מבין. מה כלל החלק של השיווק ואיך זה השפיע על פיתוח המוצר שלך במהלך הקורס? |
| Noam: |
קשה להפריד היום את השניים. עיצוב המוצר מושפע עוד מתחילתו מעולם השיווק. הקורס מנוהל על ידי מנהלת השיווק ומנהל הפיתוח של טייני לאב. שיווק זה בעצם למצוא צורך ולתת לו מענה במוצר וגם כמותג שהוא חלק מהיום יום של קהל היעד. |
| yuvalsaar: |
והעובדה שלרוב הסטודנטים אין ילדים, זה משנה? כי יש את ז׳אנר המעצבים שהתחילו לעצב לילדים אחרי שנולדו להם כמה… |
| Noam: |
חלק מעבודתו של מעצב זה לצאת מהמקום של n=1, כלומר – אני הורה אז אני מבין מה צריך. הרעיון הוא להיות סובייקטיבי, לעשות מחקר צרכנים, מחקרי משתמש, כ"אורח מבחוץ" להוציא תובנות ואז לתרגם אותם למוצר שייתן מענה. החלק של המחקר הוא חלק חשוב מאוד בעבודת כל מעצב, "טירון" או משופשף. אתה צריך להיות בקיא בעולם התוכן ולדעת להכיר את קהל היעד של המוצר שלך. זו הייתה אחת מההגשות בקורס עם טייני, כי הכל יוצר מתובנה. ומחר בבוקר, אם אלך לעבוד בחברה שמייצרת מוצרי רפואה מתוכחמים לחדר ניתוח, אז אני אלך לראיין רופאים, ואצפה בניתוחים מבלי להיות רופאה בפוטנציה… |
וזה, כאמור, המוצר הסופי של טייני לאב
| yuvalsaar: |
זה נכון… מה אגב את יכולה לספר על השינויים שעבר המוצר משלב ההגשה בקורס ועד שלב המוצר בחנויות? |
| Noam: |
השינויים היו בכמה מישורים. אתה חייב להבין שאני הצגתי קונספט ובשלב ראשון הייתה פה בדיקת היתכנות – השימוש בחומרים הנכונים, המעבר בין המצבים, בדיקות מול הורים לראות מה להוריד ומה להוסיף, כל הנושא של design to cost כי בסוף כדי שזה יהיה מוצר להמון אי אפשר לעבור גבול של עלות. וגם נושא העיצוב שמתחיל בתמה רלוונטית (ובשביל כך נתנו בריף לכמה מאיירים בינלאומיים) וגם לתת למוצר את ה – tiny touch שלו כדי שיראה חלק טבעי מהפורטפוליו של החברה ולא יראה כמו מוצר של חברה אחרת – זה גם חלק ממיתוג. |
| yuvalsaar: |
אני לגמרי מבין. מה עוד חשוב להגיד שלא אמרנו, לפני שמסיימים? |
| Noam: |
אפשר לראות דרך החוויה שלי כמה שיתופי הפעולה האלו חשובים וכמה הם תורמים לניסיון, ידע ולהתפתחות של מעצב, על כך אני יכולה להודות לחברת טייני לאב ולמכון טכנולוגי חולון שאיפשרו לי לקחת חלק, זו זכות גדולה. אין ספק שאפשר וצריך להגדיל את התמיכה במעצבים בארץ ובבתי הספר לעיצוב, לספק עוד שיתופי פעולה כאלו ואחרים עם עיריות, מוזיאונים וכדו'. |
| yuvalsaar: |
אמן! |
מתוך אתר פורטפוליו, נכתב על ידי יובל סער
