חשיבה חדשה על חומר בעיצוב – מַבְרִיק, כָּבֵד, זָז, גָּדֵל

כנס הפקולטה לעיצוב בנושא "חומר" התמקד בהשפעה של השימוש בחומרים חדשים בעולם העיצוב ובאופנים בהם גישות חדשות לחומר משפיעות על תהליכי עיצוב באמצעות חומרים "מסורתיים".

מימין לשמאל: פרופ' עודד עזר, שלומית באומן, ד"ר אריאל בלונדר, שירה שובל, טל הרינג | צילום: עדן עטר

לאורך ההסטוריה של התרבות המערבית, היה למימד החומרי של פעולת העיצוב מעמד מרכזי. לאיכויות האסתטיות של החומר נלוו ערכים נוספים שנבעו לא רק מתכונותיו הפיזיות של החומר אלא גם מהערכים התרבותיים בהם הוטען במהלך השנים. החל מהמחצית השניה של המאה ה-20, עם המצאת המחשב, ובהשפעת תיאוריות מדעיות שהתפתחו באותה התקופה (כדוגמת הקיברנטיקה ותורת האינפורמציה ומאוחר יותר חקר ה-DNA), איבד החומר את מעמדו הייחודי ואת מקומו תפס המידע שנתפס כמנוע הכלכלי, המדעי והתרבותי של העידן החדש. במישור הפיזי קיבל הפיחות במעמדו של החומר ביטוי עם פיתוחן של טכנולוגיות חדשות בתחומי הנדסת החומרים. באמצעותן התאפשרה המרת השימוש בחומרי גלם טבעיים בחומרים סינטטיים זולים ובעלי שרידות פונקציונלית נמוכה, התואמת את האינטרסים של "המכונה הקפיטליסטית". במקביל, עם פיתוחם של ממשקים גרפיים במחשב, עבר העיצוב גם למרחב הווירטואלי בו זכה החומר לקיום מסוג חדש: איכויות חומריות שנוסחו באמצעות קוד וייוצגו באמצעות סימולציות שלהן על גבי מסכים, הקנו לאובייקטים תכונות שאין להם בהכרח קיום בעולם החומר הממשי.

בראשית המאה ה-21, עם ההכרה בעוצמתו של המשבר האקולוגי והעלאת המודעות למחירים הכבדים (האנושיים והסביבתיים) הכרוכים בכרייה, ייצור ושימוש של חומרים שונים, החל דיון מחודש במעמדו של החומר ובהיבטים האתיים של השימוש בו. "המפנה החומרי", (”The material turn”) שהכרה זו הובילה אליו, ייצר שיח סביב "המטריאליזם החדש" (“new materialism”) והבנה כי לאובייקטים בעולם ולאיכויות החומריות שלהם יש סוכנות (agency) בעולם. בעקבותיה, התערער תוקפן של החלוקות המסורתיות בין טבע וחברה, האנושי והלא אנושי וכן בין החומרי והבלתי חומרי. כמו כן התפתחה גישה חדשה אל החומר שאינה רואה בו רק ישות קבועה המגולמת באובייקט, אלא כזאת שיש לה התנהגויות ומופעים משתנים. בתחום העיצוב גישה זו באה לידי ביטוי באימוץ חומרים ותהליכים ביולוגיים לצד שימוש בסוגים שונים של "חומרים חכמים" וחומרים ברי תכנות. ואכן, פיתוחים בתחומי הננו-טכנולוגיה והביו טכנולוגיה והעמקת ההבנה בתהליכים ביולוגיים, הובילו ליכולות גבוהות של מניפולציה על חומרים קיימים וייצירת חומרים חדשים שהעשירו מאוד את מרחב הפעולה של המעצבים.

נשיא המכון, פרופ' אדוארד יעקובוב | צילום: עדן עטר

בדברי הפתיחה שלו לכנס, ציין נשיא המכון, פרופ' אדוארד יעקובוב את החיבור בין הממשי לוירטואלי בכל מה שקשור לחומר ובין ההיסטוריה להווה.
הוא ציין את ההתייחסות כבר בספר בראשית למגדל בבל אשר עשו בו שימוש ב"חומר חדש": "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר".
באותו הקשר ציין את "דרך המשי" שחיברה בין מזרח למערב ובין אסיה לאירופה, כדוגמה לצעד קדום של כלכלת מסחר בחומרים בין היתר, ובהמשך טכנולוגיות מתקדמות להמצאת בטון מודרני, דוגמת קובית הבטון שהביא עמו הנשיא, הנראית כקוביית בטון שגרתית, אלא שיוצרה בדרך טכנולוגית המאפשרת לה להיות קלת משקל הרבה יותר מקובית בטון רגילה.

הדוברים בכנס: ד"ר יעל אילת ון-אסן, אפרת ברק, פרופ' דב גנשרוא, גילי קוצ'יק ורן אמיתי, ד"ר אדר' אריאל בלונדר ושירה שובל, טל מיכאל הרינג, שלומית באומן, נתנאל אלפסי, דנה זליג ושחר לבנה, עסקו בנושאי מחקרים פורצי דרך בתחום; חומרי גלם כאמצעי למבע עיצובי; איך מעצבים חומר? ; לבחור בסופרמרקט או להכין בעצמי?; חומריות דיגיטלית באמנות ומציאות רבודה; אופקים מוזרים;צורה זמן וחומר.

יוזמי הכנס: פרופ' דודי ראב"ד וד"ר יעל אילת ון-אסן

יוזמי הכנס פרופ' דודי ראב"ד (משמאל) וד"ר יעל אילת ון-אסן (מימין)

חוברת הכנס להדפסה

קרדיטים:
הפקולטה לעיצוב, HIT מכון טכנולוגי חולון
עורכת הכנס: ד"ר יעל אילת ון-אסן
ועדת היגוי: פרופ׳ דודי ראב"ד, ד"ר יעל אילת ון-אסן, שלומית באומן
עיצוב גרפי: אנני אגייב, מיכל חלפון, שקד כהן, יועד מדמוני
תודות מיוחדות: חמדה כהן, נועה קרס, אביב ליכטר

פורסם: 21/12/2021