חשיפות אישיות בפרוייקטי גמר בתקשורת חזותית
יום הכיפורים הוא זמן של מבט פנימה, אך גם בדיקה של אמות המידה של חיינו, לאן אנו מכוונים את המבט ועד כמה אנו פתוחים לקבל ולהכיל סיפורים אישיים כפרטים וכחברה.
פרויקטי הגמר של המחלקה לתקשורת חזותית מספקים הצצה לעולמם האישי של הבוגרים, כי הם מאפשרים להם להביא לידי ביטוי נושאים אישיים שאולי לא היו נחשפים בדרך אחרת. הנושאים אישיים מאוד וניכר כי ההתעסקות בהם משמשת בנוסף לחשיפה, גם כדרך להעלאת הנושא למודעות הציבורית וגם כתרפיה אישית.
לפניכם מספר דוגמאות של בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית:
"וולווה ודיניה" | דינה סטסקוביץ'
מנחה: קרין קיינר
דינה יצרה סרטון קצר העוסק בבעייה שאינה מדוברת בדרך כלל והיא אי נוחות או כאב במהלך קיום יחסים.
דינה מסבירה: 3-18% מהנשים סובלות מכאבים בעת קיום יחסי מין בדרגות כאב שונות. כאבים אלו נובעים מתסמונות כאבים במהלך החדירה וככל כמה שהתופעה נפוצה, היא אינה מדוברת מספיק, נשים אינן מכירות בה ולא יודעות ממה הן סובלות, וברמה החברתית זה נושא שנמנעים.ות מלדבר עליו מפני שהוא אינטימי וחושפני וקשה מאוד לאבחנה.
"במסגרת פרויקט הגמר שלי בחנתי את הנושא משלל זויות, אספתי סיפורים של נשים שונות, צללתי אל ההיסטוריה שלי, שוחחתי עם אנשי ונשות מקצוע מובילים.ות בתחום. כתבתי ויצרתי סרט קצר משולב לייב אקשן ואנימציה המבוסס ברובו על הסיפור האישי שלי וחוויות של נשים נוספות. הסרט מציג מונולוג של אישה המתמודדת עם האתגרים הרבים שתסמונות כאבים בחדירה הציבו בפניה, מהקונפליקטים בדרכה מול רופאים, פרטנרים ודמויות מרכזיות בחייה שאינן מבינות אותה ואת כאבה, ועד לגילוי וקבלת אבחון, ואיתו הקושי בידיעה שהיא סובלת מ"משהו" שאינו מוכר דיו ואינו נחשב נורמלי".
"עוד השנה בעזרת ה'" | לינוי סקיזדה, כרזות
לינוי סקיזדה מציפה בעייה שאינה כה גלויה לציבור החילוני. רווקות מאוחרת.
"הציבור החילוני לא מודע לקשיים העומדים בפני בחורה דתיה.
במגזר שלי מקובל להתחתן מוקדם. גיל הנישואים הממוצע בקרב בחורות דתיות לאומיות הוא 20. אמנם אני רק בת 26, אבל אני דתיה וגם אני רציתי. מאוד רציתי. כבר 6 שנים שאני מנסה. יוצאת לדייטים, רשומה באתרי היכרויות, מסכימה לשידוכים, נמצאת בקבוצות פנויים-פנויות, מתפללת על זה, נוסעת לקברי צדיקים, מפרישה חלות, קוראת סגולות, מדליקה נרות.
המסע הזה מלא בקשיים ותסכול, ורצוף בכשלונות ואכזבות, ברגעי אושר ותקווה שנגמרים מהר מדיי ומטיחים אותי בכל פעם מחדש לנקודת ההתחלה. ובכל זאת אני עדיין מאמינה. תלויה בין אופטימיות וציפייה גלויות - לבין ייאוש וכאב שקצת נמאס לי להסתיר".
"ברברי וולף" - מארז דפוס | אופיר פינקלשטיין
מנחה: גולן גפני
שיעור ונשירה, דימוי גוף ויופי וטרנספורמציה אישית.
"בפרויקט הגמר שלי בחרתי לעסוק בטרנספורמציה האישית שעברתי עם שערות גופי. תהליך שהתחיל בנשירת שיער הראש והגיע לצמיחת שיער אינטנסיבית בשאר אזורי הגוף. עבורי זה היה תהליך עמוק אשר היה כרוך בהתחלה בהשלמה ובהתמודדות עם אובדן ולאחר מכן הפך באמצעות עבודה עצמית אמיצה לחגיגה של עוצמה ויופי. הפרויקט שם דגש על הדואליות בין נשירה לצמיחה, רגעי בושה וגאווה, הרצון לשלמות וזוהר אל מול האותנטיות והאנינות אל מול הברבריות. במקום מגזיני יופי המציגים בדרך כלל דימויי יופי נפרסים תצלומים מתוך הביוגרפיה האישית שלי - דרך אמנות רחוב ואקטיביזם ועד להפקות אופנה סוערות ושעירות. תצלומים אשר נוגעים במושגים כמו קבלה ודימוי עצמי, משטור ואידיאליזם, הומור וביקורת. הפורמט שבחרתי הוא מודולרי, קטן ואישי והוא מכיל חומרים ויזואלים שנאצרו והופקו במיוחד לפרויקט וכן טקסטים שנאספו בתהליך המחקר".
"בשעה טובה" - סרט אנימציה | שיר ראובן זרח
נושא ההפלות הטבעיות אינו מדובר. בהרבה מקרים מתייחסים אליו כאל משהו שצריך לקום ממנו מהר ואין מה להתעכב עליו. אולם אובדן הוא אובדן, גם אם הוא קרה אחרי כמה חודשים וגם אם הוא קרה אחרי שבוע.
"פרוייקט הגמר שלי נקרא ״בשעה טובה״. סרט אנימציה קצר המבוסס על מונולוג אישי אודות חוויה של אובדן היריון בשלב מוקדם. הצופים יכולים לראות את הסיפור דרך העיניים של הדמות, מהגילוי על ההיריון, דרך ההתרגשות, התכנונים והציפייה ועד לשברון הלב. היה חשוב לי להדגיש את הבלבול בנוגע לרגשות שמגיעים אחר כך, את הפער בין הציפייה להמשיך הלאה לבין חוסר הרצון לשחרר, את הקושי מול המערכת הרפואית הטכנית והקרה, ואת האובדן הלא מוחשי הזה שמרגיש לפעמים כאילו אין זכות בכלל להתאבל עליו.
מטרת הפרוייקט שלי היא להעביר חלק מהרגשות המלווים את חוויה הקשה הזאת, וליצור מעט יותר הזדהות ואמפטיה כלפי אותן נשים שעוברות הפלה".
"גיבור" - סרט אנימציה העוסק בהלם קרב | אייל עבאדי
מנחה: נעמה בנזימן
״גיבור״ הינו סרט אנימציה קצר המציג סיפור אישי על חוויותי מהשירות הצבאי והשתתפותי במבצע צוק איתן בפרט. עבורי הסרט מהווה סגירת מעגל, משום שהפרויקט הראשון שלי בשנה א׳ נקרא גם הוא גיבור ועסק בנושא השירות הצבאי וכעת לאחר התבגרות וחלוף השנים מהמלחמה הסרט גיבור מגיע ממקום אישי וחשוף יותר.
פורסם: 14/09/2021
