עיצוב. קוד. אדם - כנס של הפקולטה לעיצוב

כיצד השימוש בקוד מחשב בתחום העיצוב משנה את האופן שבו אנו מעצבים. איך אנו צורכים עיצוב? 

כנס של הפקולטה לעיצוב שהתקיים במכון, דן בסוגיות מרכזיות בתחום.
לדברי ד"ר יעל אילת ון אסן, עורכת הכנס, לא ניתן לדבר כיום על תחום העיצוב ללא מעורבות של טכנולוגיות מחשב גם במקצועות שהיו בעבר מקושרים לעבודה ידנית ונסמכו על מסורות ארוכות שנים. הטכנולוגיות הדיגיטליות נוגעות בכל היבט ושלב של פעולת המעצב: הן משפיעות הן על המאפיינים האסתטיים של האובייקטים המעוצבים, ממשיים או וירטואליים והן על ההיבטיהם הפונקציונליים ואופני השימוש בהם.

העשור האחרון מתאפיין בשינוי עומק כאשר טכנולוגיות דיגיטליות מוטמעות בכל מקום ומשנות את אופני ההתנהלות האנושית בעולם. תוך שהן נוגעות גם בהיבטים הקוגניטיביים והייצירתיים, הן פותחות את העיצוב לאפשרויות שהן מחוץ לטווח האינטואיציה האנושית ולקנה מידה שלא היה ניתן לחשוב אותם בעבר. טכנולוגיות כדוגמת בינה מלאכותית, Big data, קוד פתוח, מציאות מדומה, מציאות מורחבת, לא רק שמאפשרות לעצב את העולם באופן שונה אלא גם מאפשרות סוגים חדשים של אינטראקציות. עם הכלים החדשים אנחנו מעצבים סביבות חכמות, יכולים "לשוחח" עם אובייקטים, להטמע בתוך מרחבים ווירטואליים, להשפיע על תופעות שהחשבנו אותם בעבר "תופעות טבע" וכן להתערב בהתנהגויות של חומרים באמצעות שינוי הקוד הגנטי שלהם.

הדוברת המרכזית בכנס קייט אמסטרונג, בעלת תואר ראשון בעיצוב UNSW ותואר שני מהמחלקה לאמנויות וחברה באוניברסיטת אוטרכט הולנד. היא מובילת פרויקט מחקר בתחום עיצוב מבוזר ב FabLab ברצלונה במכון לארכיטקטורה מתקדמת של קטלוניה.
בהרצאתה: היפר גלובלי x היפר לוקלי, פענוח עתידי עיצוב מ’ביטים’ ל’אטומים’.

קייט ארמסטרונג

 הציגה ארמסטרונג את נושא העיצוב המבוזר וציינה כי מדובר בתופעה המתהווה בצומת שבין עיצוב וייצור לא תעשייתי. ככל שכלי העיצוב והייצור דיגיטליים הופכים נגישים יותר בקנה המידה הביתי וההיגיון של שיטות ייצור מבוזר מקבל הבנה רחבה יותר, גדלה הפופולריות של גישה מרושתת לעיצוב וייצור בקנה מידה קטן. במקביל, מתגבשת גישה מקומית לעיצוב, שבה צמתים מחוברים מרחוק באמצעות פלטפורמות דיגיטליות אשר אינן רק מעבירות נתונים, אלא פועלות כפורטלים לרשתות שיתוף פעולה בעלות מכנה משותף. 

בקנה המידה הביתי, הגישה מסייעת לפתרונות עיצוב היפר־לוקאליים והיפר־מותאמים אישית עם יכולת לענות על צרכי המשתמש האישיים . בנוסף, היא מספקת מקום לגיוון בחומרים, ומציעה טכניקות הנותנות ביטוי לקולות שונים ולפרקטיקות של קראפט. השכבה הדיגיטלית יכולה לכלול תקשורת, כלים ופלטפורמות שיכולים להרחיב את גבולות העיצוב ומרחבי ההפקה הפיזיים. כלים אלה פותחים אתהאפשרות לשיתוף פעולה מרחוק בהיבטים שונים של תהליכים ‘מעיצוב לייצור’,ומציעים גישה פתוחה למשאבי חינוך ובניית יכולת לפיתוח עצמי מקצועי.

"עולם העיצוב עומד בפני הזדמנויות רבות עתה" אומרת ארמסטרונג "והשאלה היא כיצד אנו יכולים לשנות את אופי החיים שלנו מתיעוש לאורח חיים מקיים שמתבסס בין השאר על שימוש ברשתות ושיתוף מידע על עיצוב. 
הנושא הזה חשוב במיוחד כי הפרדיגמה הקיימת אינה מקיימת ואנו יכולים לשלב את החדשנות וכאמצעים העומדים לרשותנו כדי ליצור משהו חדש.
 הפרויקט שבו אני עוסקת וממומן על ידי האיחוד האירופי, מסתכל על תפקידם של המעצבים ביישום הפרדיגמה החדשה הזו".

מימין: אודי קרמסקי, קייט ארמסטרונג, שלומית באומן, אופיר ליברמן

ארמסטורנג מודה כי יש צורך במאמץ כדי ליצור את השינוי ודווקא תקופת מהגפת הקורונה שבה העולם בחלקו עמד מלכת סיפקה הזדמנות מתאימה לראות כיצד ניתן לעשות דברים אחרת. "כאשר נסמוך פחות על מערכות מרכזיות יהיה גם פחות זיהום וכמו כן יתאפשר לאנשים רבים יותר לקחת חלק בתהליכים. עידן "המעצבים הכוכבים" אשר מחזיקים בידיהם את הידע מסתיים ועתה הזמן לשתף ידע ברמה עולמית".

 האדריכלית נוף נתנזון, דיברה על כך שבשנים האחרונות אנחנו עדים לשלב השני של המהפכה הדיגיטלית. לדבריה, אם בשלב הראשון המחשב החליף את העיפרוןוהאדריכל קיבל כלים חדשניים לתכנון, אזי שבשלב השני הוא מקבל לידיו כלים חדשניים לייצור. אין מדובר בנוחות; מדובר בשחרור יסודי של החשיבה האדריכלית. לא זאת בלבד שמדפסות תלת-ממד וזרועות רובוטיות כיום זמינות לכל;  מיום ליום חוקרים לומדים עוד ועוד דרכים לבצע במכונות הללו ״האקינג״ לקודד אותן מחדש ולשנות את הייעוד המקורי שלהן. אלה הן מכונות אדריכליות שמשמשות כאמצעי ייצור גמיש בידיו של המתכנן.

המהפכה הזאת מסמנת נקודת מפנה בדיסציפלינה האדריכלית. הכלים החדשים מרחיבים את גבולות המקצוע, ומאפשרים לאדריכל לנכס לעצמו את השליטה בתהליך כולו בתכנון, בהתקנת כלי הייצור ובבנייה עצמה. בדרך זו המתכננים זוכים בחירות יצירתית חסרת תקדים. 

תמרה אפרת מעצבת רב־תחומית ויזמת, עסקה בהרצאתה מקראפט לטכנולוגיה וחזרה לקראפט באפשרויות לפרשנות ובשימושים העכשוויים בטקסטיל וקרמיקה באמצעות כלים פרמטרים.

ההרצאה התייחסה לשני פרויקטים אותן יצרה אפרת המתמקדים בפיתוח כלים ייעודים ליצירת קראפט חדש, ובשאלה כיצד אובייקט יכול לשמש כמדיוםלתקשורת בין עולם האמנות ועולם המחשבים, וכיצד תקשורת כזו יכולה להציע פלטפורמה לבחינה מחדש ולשימוש מחדש בקראפט.

ד״ר אדריכל דוידה שאומן, מרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ומנהל מעבדת סביבה חכמה.
 סקר בהצאתו ארכיטקטורה מכוונת־משתמש, כיצד טכנולוגיות מתקדמות של חישה, אקטואציה ותקשורת, משולבות ומוטמעות בסביבות בנויות, ומאפשרות סוגים חדשים של פעולות גומלין בין בני אדם לבניינים. סביבות אלה הולכות ונעשות שותפות פעילות, שמודעות לצרכים של המשתמשים בהן ומאפשרות אותם באופן פרו-אקטיבי.  אף על פי כן, הדרך היחידה שבה אדריכלים, מהנדסים ומתכננים יכולים לייצג מידע על בניינים כיום היא באופן סטטי בלבד, ללא התחשבות בהתנהגות הדינמית של בני אדם.

תקצירי הרצאות נוספות ותוכנית הכנס

עורכת הכנס: ד"ר יעל אילת ון אסן
וועדת ההיגוי: ד"ר יעל אילת ון אסן, פרופ' דודי ראב"ד

פורסם: 03/05/2022