חדשות ואירועים

תפילת הדרך

 
חגית הולנדר, בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית לא ציפתה שפגישה מקרית בספר מנדלות תוביל אותה ליצור את פרויקט הגמר המצטיין לאותה השנה,"תפילה חזותית" ומשם יזניק אותה לקריירת עיצוב ואומנות מרשימה.
 
 
חגית, בוגרת המכון מגשימה את השאיפה של כל סטודנט לעיצוב : לפתוח משרד עצמאי, ואם זו לא בקשה גדולה מדי, גם להיות מצליח ומוערך.
 
מה הביא אותך ללמוד עיצוב תקשורת חזותית?
"כבר בתור ילדה היה לי חשוב להיות מעורבת, ליזום רעיונות ולהשפיע. חיפשתי להביא את היפה, את הטוב, לייצר שינוי בדרך קצת אחרת. לא ראיתי את עיסוקי בעתיד כמשהו ברור ונתתי לשנים ולדרך לכוון אותי לעבר הנישה בה אוכל ליצור את הכוונות שלי, תוך שילוב של ארגון ושיפור הקיים, פרקטיות ואסתטיקה. בבגרותי, במהלך טיול ארוך בהודו בער בי ליצור משהו, וכך הגעתי לסריגה. זה התחיל מבגד ים ועבר לצעיפים, אפודות, שכמיות, כיסוי לנעלים ועוד ועוד.
 
שקים של צמר ליוו אותי מכפר לכפר ומילאו אותי ביצירה ונתינה על בסיס יומי. הייתי מאושרת. כשחזרתי לארץ התחברתי לתחושת היצירה שמילאה אותי כשהייתי בהודו וידעתי שאם לא אצור יכבה בי משהו. התחלתי לבדוק אופציות ללימודי עיצוב, באופן טבעי נמשכתי יותר ללימודי עיצוב אופנה. מכיוון שהרגשתי שהעניין אינו טמון בטכניקה אלא בצורך ליצור אז נרשמתי במקביל למבחנים ללימודי "עיצוב תקשורת חזותית."
 
מתוך הפרויקט תפילה חזותית
מתוך הפרויקט תפילה חזותית
 
למה HIT ?
ביקרתי בבתי הספר השונים והביקורת חזרה על עצמה שאני יותר מתאימה לעיצוב אופנה וטקסטיל, זאת מאחר ותיק העבודות שלי שילב בעיקר סריגות וציורים. הגעתי למכון הטכנולוגי, והפעם הדברים התקבלו אחרת. הצגתי את העבודות ושאלו אותי למה איני פונה ללימודי אופנה ועניתי שאני באה ללמוד וכעת אני מציגה את הדרך שלי בכלים שצברתי עד כה. מכאן הכול פתוח. חודש לאחר מכן קיבלתי את הבשורה המשמחת שהתקבלתי.
 
איך הגעת לחקירת נושא התפילה בפרויקט הגמר?
"אני חושבת שהיה בבחירה הזו משהו מאוד בסיסי. משהו שהיה מאוד טבעי לי. הנושא הראשוני שבחרתי עסק בהקבלת המונחים 'טקסט' ו'טקסטיל' . בשיטוט של שעות בספריות שונות לצורך איסוף חומרים לפרויקט, נתקלתי בספר על מנדלות (דיאגרמה מעגלית בעלת משמעות רוחנית בתרבויות שונות). למרות שלא היה לו קשר לנושא החיפוש שלי, משהו בספר הזה סקרן אותי והתחלתי לעיין בו. מה שעלה מתוכו היה התעלות רוחנית מיופי, מאסתטיקה גיאומטרית ומעצם היצירה. התחלתי לתהות - איך לנו אין דבר כזה ביהדות?
 
חיפשתי וחיפשתי והבנתי שלאור האיסור ליצור פסל או תמונה, התייחסות מסוג זה היא מינורית ביהדות, אם בכלל. ככל שהמשכתי להעמיק ולחקור הבנתי שאין דבר כזה המחבר את היהודי לתכנים ברמה החזותית. בסופו של דבר, רגע לפני ההגשה של שאלת התחקיר בחרתי לשנות את הנושא לתפילה - תפילה חזותית. נפגשתי עם פרופ' שמעון זנדהאוז (ג׳וגול). לא הכרנו לפני אך הרגשתי שהוא המנחה שארצה שילווה אותי בהמשך הדרך, וכך היה. מאותו יום ואילך, הוא מהווה מורה דרך עבורי וממשיך ללוות ולהאמין בדרכי. מה שזכור לי היטב זה שהוא אמר, שמה שהוא אוהב, זו העובדה שאני מחפשת איך ליצור פתרון יצירתי למשהו שאסור."
 
 
 
כיצד נבנה הרעיון למיצב "תפילה חזותית"?
נפגשתי עם חזנים, סופרי סת"ם, אנשי דת, קראתי פילוסופיה יהודית הקשורה לתבניות בינאריות – ניגודים משלימים כמו שחור-לבן, שמיעה-ראיה וכדומה. זה היה כבר השלב שהרגשתי שאני הולכת לכיוון של חוויה גדולה, עוטפת בחלל. המסע הלך ונהיה יותר ויותר מרתק, כולם סביבי נרתמו והאמינו בי למרות שלא תמיד הבינו לאיזה כיוון אני מתקדמת, דבר שבפני עצמו מאוד חיזק. הדברים הלכו והתבהרו וכבר היה ברור לי שמדובר בשילוב של וידאו וסאונד בצורה סימולטנית, כך שהחוויה תתעצם ותחקק במוחו של המתבונן.
 
לחיזוק התחושות שבחוויה, חיפשתי את הדרך לקודד את התכנים, החוויה והתחושה שבתפילה למבנה מופשט גיאומטרי שמייצר חיבור לחוויה. כבר במהלך הלימודים מאוד התחברתי לטיפוגרפיה, לשמחתי החיבור היה טבעי והכרחי במקרה של קידוד תכנים מסוג זה לצורות חזותיות מופשטות יפיפיות - אותיות. הסאונד היה צריך להיות קליט ומזמין, ואחרי הקלטות וחיפושים, מצאתי את מה שאפשר ולימד אותי כל כך הרבה על עולם התפילות - ארכיון הצליל הלאומי בירושלים. ימים שלמים ישבתי שם והאזנתי לתפילות, ליקטתי חומרים וחשבתי איך אני יכולה לשלב בינהם לכדי יצירה אחת.
 
מתוך הפרויקט תפילה חזותית
מתוך הפרויקט תפילה חזותית
 
האם נתקלת בקשיים או מגבלות?
נתקלתי בקשיים טכניים בעיקר, הן בסאונד והן בתכנון התצוגה. הקשיים נפתרו עם הרבה שעות של ניסויים. לאחר איסוף ההקלטות התחלתי בעבודת אולפן של חיבור המקטעים השונים ועריכתם לפסקול שלם, הומוגני וזורם. ראיתי בראשי את אופן התצוגה עוד לפני שידעתי איך אפתור את העניין מבחינה טכנית ועיקרון זה מלווה אותי כל הזמן. קודם חושבת על החוויה, ולאחר מכן מוצאת את הטכניקה לביצוע. ככה אני פועלת ממקום בסיסי, נטול השפעות והגבלות. לשמחתי, התאפשר לי להציג את המיצב בתערוכת הגמר כפי שראיתי בראשי וקיוויתי. אני חושבת שמה שהכי אהבתי זה שהייתה פתיחות מחשבתית. לא קבעון. מבחינתי, זה סופר חשוב כשמתעסקים ביצירה. צוות מרצי המכון לא חיפשו איך למסגר או לתחם את הפרויקטים בתערוכת גמר, אלא נתנו לכל אחד את החופש והמקום לו הוא זקוק."
 
אילו תגובות קיבלת מקהל שצפה במיצב?
הפתיחה הייתה מאוד מוצלחת והתקבלו הרבה תגובות חיוביות שריגשו אותי. אנשים אמרו לי שעם הכניסה לחלל המיצב עברה בהם צמרמורת של התרגשות, ושהשילוב של לחני התפילות האותנטיים עם החוויה החזותית של האותיות העתיקות יצר עבורם חוויה חזקה שנצרבה בהם. היו כאלה שממש דמעו. הרגשתי שממש הצלחתי ליצור חוויה עוטפת בחלל, שריתקה את הצופים ונגעה בהם וריגשה אותם. להפתעתי ביום פירוק התערוכה, המכון יצר קשר עם מוזיאון "בית התפוצות" ואלו בחרו להציג את המיצב בתערוכה ״יודאיקה טוויסט״ שנפתחה שלושה חודשים לאחר מכן. עבורי זה היה רגע מרגש מאוד.
 
התגובות היו מאוד טובות והתערוכה התארכה מעבר למצופה. הייתה הכרה לתצוגה, אוצרים ואנשים מתחומים שונים בארץ ובעולם צפו במיצב והתרשמו מאוד. בעקבות ההצלחה, הצגתי בתערוכת סולו בבית אבי חי, זכיתי בפרסים והוכרה, יצרתי עבודות נוספות ועלו בקשות לתצוגה בחו"ל, בינהן יצירת חווית הכניסה במיצב "אני מאמין" במסגרת תערוכת הקבע "שואה" במוזיאון הלאומי באושוויץ, פולין. המיצב הוזמן על-ידי יד ושם, ואני בהחלט חשה שניתן לי כבוד מאד גדול לייצר מיצב בכניסה לחלל תערוכה חשובה שכזו.
 
מתוך התערוכה "שואה", מיצב "אני מאמין" באושוויץ-בירקנאו
 
מה עושה כיום, אילו תחומים מעניינים אותך כמעצבת?
כיום אני פועלת בשני אפיקים במקביל: אמנות ועיצוב. כאמנית אני עוסקת בקידוד רעיוני של תחושות ותכנים שיהוו חוויה אחרת למשתמש במדיות שונות: פיתוח מוצרים בטכניקות דו מימדיות/תלת מימדיות וכמובן גם כאלו המשלבות מימד רביעי של זמן - וידאו, ויזואל וסאונד. עבודות מסוג זה, משלבות עבודת תחקירים רעיוניים מקבילים לסוג הפיתוח שתיארתי בפרויקט "תפילה חזותית", בה אני מייצרת סינתזה בין כמה עולמות. לאחר מכן אני עוסקת ב'עבודת שטח': הקלטות, עריכתן ועיבודן מחדש באולפנים, תכנון החלל והתאמה של הויז'ואל למקום.
 
כמו כן, אני עצמאית ובעלת סטודיו העוסק בתחומים שונים: עיצוב חוויות בחללים, עיצוב פנים, מיתוג ושילוט. ברזומה של הסטודיו שלי יש עבודות ללקוחות פרטיים ומסחריים, בינהם "אמדוקס" ותשלובת "ישרכארט".
 
עיצוב פנים וירטואלי בAmdocs experience center (שת"פ עם חב' דופו)
 
 
השאיפות לעתיד, איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים, לאיזה כיוונים את רוצה להתפתח?
אני שואפת להמשיך ולהתפתח במקביל להרחבת הקן המשפחתי. מאוד מעניין אותי להמשיך ולעסוק בתכנים דרך בחינת המילה ומשמעותה בתחומים שונים, הן מבחינה ויזואלית והן מבחינה ווקאלית. אשמח להציג את יצירותיי במקומות שונים בעולם, במקומות שבאמת יוכלו לשנות, ולייצג מדינות ותפישות עולם. במקביל, אני שואפת לייצר חוויות חדשות בחללים משתנים כמו חללי לובי, בתי כנסת, מבנים ישנים וחידושם, מוזיאונים ומרכזי מבקרים, כך שאוכל לשלב בהם את כל הדברים שמעניינים אותי במיוחד בצורה הומוגנית ומעודכנת לזמננו.