חדשות ואירועים

"הפרויקט חושף מהיופי והמורכבות של התנועה האנושית, גם בפעולות פשוטות"

  
החלום של קובי חסון הילד היה להיות מעצב מכוניות. מסלול חייו הביא אותו ללימודי תעודה באדריכלות, להתחלת לימודי תואר במדעי המחשב ולבסוף ללימודי תקשורת חזותית במכון.
"לפעמים אין קיצורי דרך. הנגיעה בתחומים רבים מסייעת לי מאד כמעצב". פרויקט הגמר שלו ACTION SCRIPTS, עוסק בתיעוד עצמי, תיעוד שמנסה להאיר את השגרה שלנו, ואת הפעולות היומיות שכולנו עושים כמעט בלי לשים לב, באור אחר, שחושף קצת מהיופי והמורכבות של התנועה האנושית, גם בפעולות הכי פשוטות.
 
שחר חסון
 
"זה מצחיק אבל עוד כשהייתי ילד עיצוב מאד משך אותי", כך מספר קובי חסון, בן 31 מחולון. "תמיד התעניינתי בעיצוב קצת יותר טכני. התעניינתי והתעסקתי דווקא בעיצוב מכוניות. הייתי ממלא מחברות שלמות באיורים שונים של דגמים שונים ומשונים שהייתי מאייר וממציא. מאד רציתי להיות מעצב מכוניות".

אז מה הוביל אותך להירשם בסוף ללימודי תקשורת חזותית?
קובי: "המסלול האישי שלי, עד שהגעתי למכון וללימודי תקשורת חזותית ואינטרקטיב, היה יחסית ארוך, אולי אפילו פתלתל. התחלתי עוד בתיכון ללמוד אדריכלות, והמשכתי ללימודי תעודה בתחום. הייתי בטוח שאמשיך בזה אבל כל מיני השפעות חיצוניות (עבודה, צבא) כיוונו אותי אחרת, והעבירו אותי דרך שני סמסטרים במדעי המחשב. במדעי המחשב לא הרגשתי במקום הנכון והייתי צריך לקבל החלטה קשה, אם להמשיך שם או לעזוב וללכת אחרי הלב. בסוף בחרתי להקשיב לעצמי ולעבור ללימודי תקשורת חזותית שהרגישו לי כתחום שיאפשר לי גם לבטא את עצמי ואת הכישורים שלי בצורה הטובה ביותר, באופן מתקשר ופרונטאלי. לתפיסתי, יותר מאשר, לדוגמא, אדריכלות. אני חושב שבחיים לפעמים אין קיצורי דרך, ואני לא מתחרט על הדרך הפתלתלה שעברתי, אני באמת חושב שהנגיעה בתחומים רבים  רק תורמת לי כמעצב".
 
מדוע בחרת ללמוד את התחום במכון?
את המכון הכרתי דרך אחותי, יעל חסון, שהיא בוגרת של המכון במסלול תקשורת חזותית. היא מאד אהבה את המקום, האווירה ואת מה שהמכון הקנה לה. התקבלתי גם לשנקר אך הבחירה במכון הייתה יחסית ברורה לי.

במה עוסק פרויקט הגמר שלך?
"פרויקט הגמר שלי, ACTION SCRIPTS, עוסק בתיעוד עצמי, תיעוד שמנסה להאיר את השגרה שלנו, ואת הפעולות היומיות שכולנו עושים כמעט בלי לשים לב, באור אחר, שחושף קצת מהיופי והמורכבות של התנועה האנושית, גם בפעולות הכי פשוטות. שהתחלתי לחפש נושא לפרויקט ידעתי שאני רוצה לשלב המון תחומים שמעניינים אותי, אם זה תיעוד עצמי, צילום, עיצוב UI ומערכות, אפילו תכנות, אבל גם אומנות".
 
הדמיית הקיר האינטרקטיבי שמוצג בתערוכה
הדמיית הקיר האינטרקטיבי שמוצג בתערוכה

"את הפרויקט התחלתי במחקר ותיעוד מעמיק וארוך של השגרה שלי: המחקר כלל תיעוד ויזואלי שהעברתי בכל מיני תוכנות שכתבתי עם חברים כדי להבין קצת יותר על הצבע והנפח של כל פעולה (אחת מהן תוצג בזמן אמת בתערוכה, ותציג יצירה בזמן אמת של חלל התצוגה). המחקר המשיך במחקר מדויק יותר שכלל חיבור של חיישנים שונים לחלקי הגוף שלי בזמן הפעולות, ויצירת סיפורי פעולה מפורטים עד לרמת הסנטימטר. חלק נוסף במחקר, קונספטואלי יותר, חקר מקצב ואופי של כל פעולה, וכלל למשל חיבור עט לעכבר שלי כדי לראות מה יוצא כשאני סתם גולש בפייסבוק".

"מהר מאד הבנתי שבכל פעולה, מהכנת כוס קפה, דרך טאטוא של רצפה ועד לדרך המיוחדת שבה כל אחד מאתנו מנגב את החומוס, קיים יופי, מורכבות ומכאניקה פנימית שיכולים ליצור אומנות תנועה של ממש. זה היה הבסיס לפרויקט שמשלב בין אפליקציה, וקיר תערוכה אינטראקטיבי. האפליקציה מתחברת לחיישנים שמציפים אותנו כבר כיום (צמיד ספורט, שעון חכם, סמארטרפון וכ"ו) אוספת ומקליטה מידע. מידע שבמקום להישאר בצורתו הבסיסית/היבשה כמו בהמון אפליקציות מעקב כיום, הופך לייצוגים גנרטיביים בתנועה, המראים כל פעולה בצורה שונה וייחודית לכל משתמש".

"הפרויקט מציג גם קיר תערוכה אינטראקטיבי. הקיר מהווה הצצה לחיי המשתמשים אשר בחרו לפרסם את התנועות שלהם בפומבי, ומציג רצף אינסופי של יצירות תנועה שונות, שהוקלטו באפליקציה. הקיר מדמה קיר אחד מבין עשרות דומים שיהיו מפוזרים במקומות שונים בעולם, קירות שחוגגים את היופי והתנועה האנושית, ומציעים פרשנות חדשה לקיר המערה מימי האדם הקדמון".
 
מהמחקר, חיבור חיישנים שונים לגוף שלי
מהמחקר, חיבור חיישנים שונים לגוף שלי
 
"הפרויקט עוסק בהעברת תנועה פיזית למערך וירטואלי, אבל רציתי לבדוק מה קורה כשמחזירים אותו בחזרה למרחב הפיזי, בצורה של הדפסות תלת מימד של אותם יצירות, ובעצם להציג התנסות בפיסול מסוג חדש, ייחודי לפעולות היומיום של המשתמש, פיסול שגם הוא יוצג בתערוכה".

מה השאיפות המקצועיות שלך לעתיד? איפה תהיה נניח.... עוד 5 שנים?
"מאד מעניינת אותי אינטראקציה שלנו ככלל, ושל גוף האדם בפרט, מול הטכנולוגיה. יש המון דברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו כיום, ופשוט מצטרפים למרוץ החימוש הטכנולוגי, ולא עוצרים לחשוב למה הם מעוצבים או מתנהגים ככה, והאם השימוש שהיצרן בחר הוא השימוש היחידי האפשרי. אני מאד אוהב להתנסות ולראות איך הטכנולוגיה לא רק מכתיבה לנו את השימוש בה, אלא באילו מקומות אנחנו יכולים "להפתיע" אותה בשימוש בה.
לתכנן חמש שנים קדימה בעולם שכל חצי שנה מנסה להמציא את עצמו מחדש? קשה לי לדמיין :)

למי את/ה רוצה להודות באופן מיוחד?
"תקופת פרויקט הגמר היא תקופה מטורפת לחלוטין, אינטנסיבית מאד, וגם מתישה. ניסו להגיד לי שזה הולך להיות קשה ומאד דרשני, אבל עד שלא הייתי עמוק בתוך זה, לא הבנתי עד כמה.
אולי זה מישהו שטריוויאלי להודות לו, אבל בזכות הליווי של תמיר שפר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית במכון, שהיה גם המנחה שלי, הצלחתי להפנים גם פן קליל יותר על כל הפרויקט, ובעיקר קונספטואלי ושונה, והייתי מאד רוצה להודות לו על הליווי, שתמיד התעקש לפתוח לי את המחשבה ולא לוותר על החזון והרצון האמתי לפרויקט. בנוסף בפרויקט מחקרי שכזה ישבתי עם המון אנשים מתחומים שונים: תכנות, מידולי תלת מימד, חיישנים שונים, יקח זמן להודות להם אחד אחד, אבל באמת רציתי להודות לכולם, כל אחד הוסיף לי עוד עניין אישי בפרויקט, עניין שהוא לא תמיד עיצובי כמו שאני מכיר אותו".
 
"תודה אחרונה וחשובה לא פחות- לאשתי ירדן ולמשפחה שלי, שסבלו אותי בתקופה שהייתי קצת כמו מדען/מעצב מטורף".
 
מול הקיר האינטרקטיבי
מול הקיר האינטרקטיבי
 
מה התחושות לקראת תערוכת הבוגרים?
"לקראת תערוכת הבוגרים? אני מאד מתרגש להגיע למעמד הזה, של סיום הלימודים. פתאום להבין שעברו 4 שנים כל-כך עמוסות, שלא הייתה אפילו שנייה אחת לעצור רגע ולשים לב מה קרה במהלכן. אז אפילו הריאיון הזה, וההתעסקות בהקמת התערוכה קצת נותנים לי את הזמן להסתכל על הכל, ולהבין שהיה פשוט מטורף מכל בחינה, ובסופו של דבר? לא הייתי משנה כלום".
 

 
"סלון קיץ" - תערוכת הבוגרים של הפקולטה לעיצוב תתקיים בין התאריכים 15/7 - 29/7

בואו לבקר בתערוכה ולראות את פרויקט הגמר של ליאור לצד עשרות פרויקטים מרהיבים
של בוגרים מהמחלקות: עיצוב פנים, עיצוב תעשייתי ועיצוב תקשורת חזותית.