שיחות קמפוס

יש היום דרישה גוברת לתחום ומי שטוב, לא יתקשה למצוא עבודה

מאירי מרבה לעסוק בתחום זה במסגרת עבודתו כבעל משרד אדריכלים עצמאי. המשרד שלו עוסק בפרויקטים מגוונים ומתמחה בתחום המגורים: מתכנון ועיצוב פנים של דירות ובתים פרטיים בכל רחבי הארץ, דרך תוספות לבתים ולבניינים ועד הסבה של מבני מסחר ותעשייה למגורים. הוא בעל תואר ראשון באדריכלות מהטכניון ותואר שני מהפקולטה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, הוא השתתף עד היום במגוון תערוכות ותחרויות וכן בפרויקטים קהילתיים. מעניין לציין כי הוא גר בבניין ששיפץ בשכונת נווה שאנן בתל אביב. זוהי שכונה שמאופיינת בדרך כלל באוכלוסיה של מהגרי עבודה, ולמגורים בה יש סיבות אידיאולוגיות.

איך אתה מסביר את הבחירה במגורים בנווה שאנן?
"אני אדם עירוני ומה שמעניין אותי בסביבות עירוניות הוא לשמר מצבים הטרוגניים מבחינה חברתית. הטרוגניות חברתית היא הלב של מרכזים עירוניים. שכונות שיש בהם רק לבנים או רק יהודים, הן לא טובות בעיני מבחינה אישית וחברתית, מאחר שהן יוצרות קונפליקטים ומלחמות. אני חושב שהאדם צריך להילחם בצורך שלו ליצור גבולות סביבו לצורך הגדרה עצמית, כדי שלא יראה בזר אויב. לכן, מה שאני מנסה לעשות מבחינה חברתית הוא לחיות את ההטרוגניות הזאת ולנסות לטפח אותה. כרגע אני מתנדב עם פליטים מאפריקה, בקשר עם תנועת אחותי שעסוקה בותיקי השכונה ועובד יחד עם קבוצת אמנים על ספריה ציבורית לעובדים זרים. בנוסף, אני נמצא בקשר עם מחלקת הרווחה בעירייה ומסייע בשיפוצים למעוטי יכולת. אני גם משפץ בניינים לאוכלוסיה יאפית יותר כדי שתיכנס לשכונה".
 
האם אתה מנסה להעביר את התפיסה שלך לסטודנטים?
"בגדול, אני מאמין שזה עובר, אבל אני לא מלמד את זה, אני מלמד תכנון ועיצוב. השימוש שאנשים עושים בכלים אלה קשור להרבה דברים. רוב הפעילות החברתית שלי היא לא במסגרת העבודה המקצועית שלי, לפעמים זה משתלב. האדריכלות היא משלח היד שלי ולכל פרויקט שאני ניגש אליו יש את הדרישות והצרכים שלו. אני לא מגביל את הבחירה שלי, כל עוד בעיני, אני לא פוגע בסביבה. טווח הפרויקטים שבהם אני עוסק הוא מתכנון וילה בעומר ועד עיצוב גלריות לאמנות ביישובים בפריפריה. בנוסף, אני לא חושב שתחום העיצוב או האדריכלות צריך לקחת על עצמו יותר מדי, ומעצב לא צריך לחשוב שהוא יכול לשנות את החברה רק במעשים העיצוביים שלו. חשוב לי שהסטודנטים ידייקו במה שהם עושים ושיבינו שעיצוב זו עבודה קשה. יש היום דרישה גוברת לתחום ומי שטוב, לא יתקשה למצוא עבודה".

במכון מאירי מנחה סטודנטים בפרויקטי הגמר שלהם, בהם חשוב לו ש"הסטודנט ייקח אחריות על הדברים. אני רואה את התפקיד שלי בהעשרת הסטודנט וכמי שמשמש כמעין בקר איכות של הפרויקט". כמו כן, הוא גם מלמד שיעורי סטודיו לתלמידי שנה ג' וד'. בשיעורים אלה הוא מרבה לעסוק בדואליות שבין ההיבטים הפיזיקאליים של חומרים, כמו למשל שעץ מתפורר כשהוא מתיישן, להיבטים הקוגניטיביים שלהם, למשל שעץ נתפס כחומר שמקרין חום. "באופן כללי בהוראה שלי, אני משתדל לקרב את האקדמיה, על התנאים המיוחדים שבהם היא פועלת לפרקטיקה", הוא מדגיש. הפרקטיקה

בהוראה מתבטאת במחלקה כולה, בין היתר בכך שיש בה עבודה בסדנאות מלאכה, עם מודלים פיזיים. כך, שהסטודנטים מפתחים את היכולת לבנות מודלים. יתרונות נוספים של המחלקה שהוא מונה הוא "צוות המורים היוצא מן הכלל, הקשר הבלתי אמצעי איתם והאכפתיות בין מורים לתלמידים".

 

איפה החיבור שלך כאדריכל בעל ראייה סביבתית להוראת עיצוב פנים?
"הגיאוגרפיה היום היא תחום שמכיל בתוכו את כל מה שמופיע בתופעות מרחביות. ניתן לעשות ניתוח גיאוגראפי גם של בניין ושל חדר שינה, שזה התחום הספציפי שאני מתמחה בו, מיקרו גיאוגרפיה. כך, שהתהליך המחקרי, הן בגיאוגרפיה והן בעיצוב פנים, בהרבה מובנים דומה מאוד".