המרצים מעודדים כל אחד להתפתח בכיוון שלו
קרליץ שילבה בפרויקט הגמר שלה "השומר", בהנחיית פרופ' שמעון (ג'וגול) זנדהאוז, אלמנטים תלת ממדיים ולא רק דו ממדיים, כמקובל בתחום. לדבריה, הפתיחות במכון "בהתחלה הפתיעה אותי, אבל בהמשך נתנה לי חופש וביטחון. אני מרגישה שכל הכלים החזותיים פתוחים בפניי ואני לא צריכה להגביל את עצמי לנייר או מחשב, אני יכולה לעסוק גם למשל, בעיצוב חלל".
"השומר" הוא מיצב המשלב אנדרטה לשומר (מאבטח) הקניון העשויה מגבס ופוליאסטר ושולחן תצוגה עם פריטי הנצחה ברוח תנועת "השומר", כמו תעודה, עשרת הדיברות לשומר, תג יחידה ואות גבורה. קרליץ אומרת שזו עבודה צינית מאוד, "אף אחד לא רואה את השומר בקניון כגיבור או כאדם שמקריב את עצמו. מאבטחים שנהרגים בקניונים לא מקבלים אותות הוקרה. היה לי חשוב לעסוק בנושא חברתי, להראות איך החברה הישראלית רואה את האנשים הקטנים ששומרים עלינו. בהחלט נשבר כאן מיתוס השומר הגיבור". לדבריה, מגוון הקורסים הרחב שיש במחלקה, המאפשר לכל סטודנט למצוא את עצמו, כולל גם קורסים בפיסול, אך הידע הטכני שלה בתחום נבע מלימודיה הקודמים.
אילו תגובות קיבל "השומר"?
קרליץ קיבלה הצעות עבודה לאחר פרויקט הגמר שלה, אך הרגישה שהיא צריכה "לנשום קצת אחרי התואר". היא מחפשת עבודות שישלבו עיצוב חלל, ועבודה דו ממדית ותלת ממדית. כמו למשל בעיצוב למותגי אופנה הכולל גם עיצוב תוויות וגם עיצב חלונות ראווה. בשנת הלימודים הקרובה היא מתחילה ללמד במכינה ללימודי עיצוב במכון. "אני הגעתי עם הרבה ידע קודם לתואר ואני חושבת שצריך ידע בסיסי כלשהו בתולדות האמנות, לדעת מה נעשה קודם. למשל, מושגים כמו קומפוזיציה או צבע". יחד עם זאת, היא מאמינה שלימודי עיצוב מתאימים לכל מי שיש לו "מחשבה פתוחה, ראייה ביקורתית ורוצה כל הזמן להפתיע ולחדש. זה הרבה יותר חשוב בעיני מכישורים טכניים או כישרון בציור".
