תערוכה חדשה בגלריה ויטרינה- חפץ אלים

השאלה מהו עיצוב קטלני ומתי חפץ עשוי להיות מוגדר כחפץ אלים נמצאת במוקדה של התערוכה. יצירות העיצוב הנכללות בתערוכה זו מבקשות להעלות לדיון כמה מן השאלות הטעונות והמרתקות ביותר בעולם העיצוב התעשייתי: מה תפקידו של המעצב בעיצוב כלי מלחמה? האם ניתן לצמצם את תחום אחריותו של המעצב עד לשלב ייצורם של חפצים קטלניים, או שמא המעצב נושא באחריות הכוללת למוצרים שעיצב ולפונקציות שהם ממלאים? היכן עובר קו הגבול האתי בין מעשה העיצוב לבין המעצב עצמו?

שירה קרת ואיתי לניאדו אוצרי התערוכה: "משחר האנושות האדם משתמש במגברי כוח כדי לכפות את רצונו על הטבע, על בעלי החיים ועל בני אדם אחרים. החפץ האלים המתועד הראשון הוא גרזן יד מסותת מאבן געשית בן 1.6 מיליון שנים, שנמצא בעמק אולדובאי, טנזניה. לגרזן שני צדדים: האחד מתאים לכף היד והאחר סותת לכדי להב. כלי זה הוא למעשה הארכה והעצמה של היד האנושית. מרגע ביסוס השימוש בכלים נעשה האדם רדיקל חופשי בסדר הקיים על כדור הארץ. החל באסטרטגיית הציִד, שבאמצעותה צד חיות גדולות וחזקות ממנו, עבור בביות חיות אלו ורתימתן לעבודה עבורו וכלה בשימוש באנטיביוטיקה כדי להערים על מנגנון האיזון המשמעותי ביותר בטבע - המוות.
באמצעות אלימות וטכנולוגיה הפך האדם לאל השולט על גורלו וסביבתו."

פרופ' דנה אריאלי, דקאן הפקולטה לעיצוב כותבת בטקסט הקטלוג: "תהליך היצירה והייצור של חפצים קטלניים מהווה נקודת מפגש מובנת מאליה בין עיצוב, כלכלה ופוליטיקה. תהליכי הייצור של כלי מלחמה, כלי נשק ואמצעי הריגה תבעו וממשיכים לתבוע תהליכי עיצוב שמשתכללים כל העת, ככל שהפונקציות שהם ממלאים נעשות מורכבות יותר. מגמה זו לא פסחה על העיצוב התעשייתי בישראל ותפסה בו מקום מהותי, לכל הפחות עד שלהי שנות השבעים של המאה הקודמת. ואולם סיועם של מעצבים בפיתוח כלי מלחמה אינו ייחודי לישראל, שכן מדובר בצורך אינהרנטי לתהליכי בינוי אומה.
בעשורים האחרונים חל מפנה משמעותי במגמה זו, ועמדה ביקורתית ואנטי–ממסדית החלה להתגבש בתהליך הדרגתי. בתי הספר העוסקים ביצירה השיאו לתהליך זה תרומה ניכרת, שכן הם הדגישו כל העת את הצורך בחשיבה ביקורתית על יחסי הגומלין שבין המעצב לבין החברה, וכמובן, גם את הצורך בנקיטת עמדה מוסרית בנוגע למוצרים שעוברים תחת ידיו של המעצב".

משתתפים בתערוכה: לוקה אור, תמרה אפרת, מאיה בן דוד ואורי בן צבי, דנה בן שלום, עידו ברונו, טל גור, דב גנשרוא, חנן דה לנגה, עפר זיק, עדי זפרן ויסלר, נעם טבנקין ואורן ארבל, עזרי טרזי, רון יוסף, ערן לדרמן, עפר ברמן, עידן נויברג וגל בולקא, סטודיו Reddish: נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן, קובי סיבוני, אילון ערמון, אלינור פורטנוי, חיים פרנס, יוליה צוקרמן, מיכאל ציזנובסקי, גלית שבו, יואב שביט, נגה שמשון.
קרדיט צילום - איה וינד