גלריה ויטרינה ע''ש ג'וליה מזרחי

צביקה קנטור מלכודת החמור

צביקה קנטור מלכודת החמור

 

פער היסטורי וטכנולוגי שורר בין החומר ממנו עשויים הפסלים של צביקה קנטור (נ. 1955) – קרטון – לבין מקורות ההשראה להם – ויוצר מרחב פתוח לשיטוט פרשני בין תמונות, צורות, רמזים ורעיונות. הקרטון הוא חומר זול שמאפשר עבודה זריזה תוך כדי שינויים ואלתורים ומציע חופש פעולה שהוא נדיר בפיסול.

 

הזמנה לתערוכה - מלכודת החמור

 

כחומר לאריזות שמושלכות בקלות ובמיוחד הארעיות והשבירות שלו – אין זה חומר אצילי או נצחי – הן מגורמי המשיכה של קנטור לקרטון. בעבר הוא שילב לוחות קרטון בפסליו לצד חומרים אחרים, אבל ההכנות לתערוכות עליהן עבד קנטור בשנת 2020, שנת המגיפה והסגרים, חוללו שינוי במעמדו של הקרטון בסטודיו: מחומר של סקיצות, חומר מעבר אשר שימש ליצירת דגמים לפסלי החוצות -לחומר הסופי של העבודות. על גבי לוחות הקרטון נשמרו סימני כתב ומדבקות, עדויות לשימושיו הקודמים, למשל אריזות לקופת חולים שקנטור מצא סמוך לביתו, להם הוסיף גיליונות נייר עליהם יצר באמצעות מחשב קווי רישום, טקסטורה, חיצים, דימויים ומלים.


פסלי הקרטון של קנטור, קלי משקל, חלקם תלויים באיזון זהיר, העשויים ממשטחים דו-ממדיים בעבודת יד, ללא גימור או דיוק, מאתגרים את מסורת הפיסול הכבד, הסטטי וההירואי. הם נראים כמנגנונים שמורכבים ממקטעים ונועדו לבצע משימות באמצעים מכאניים של טרום עידן האוטומציה כמו גלגל ומנוף.

 

"אני בסך הכל יוצר מכונות" אומר צביקה קנטור, שמשיכתו לכלי עבודה ולעולם המכונות שורשיה בבית אביו שעסק במכאניקה עדינה והמשכה בנעוריו כשלמד מכונאות מטוסים. אולם פוטנציאל התנועה המתמשכת האצור בפסלי המכונות הללו מתנגש חזותית עם החיבורים הלא צפויים בין הדימויים: זנב החמור שמסתלסל אל זנב פצצה; תחתית מריצה שמאיימת על ציפור שסומנה במטרות ירי; ראש חץ מורה על הדבר הבא NEXT בעוד שזנבו מצביע לכיוון הנגדי.

 

קנה המידה המשתנה בין היחידות המחוברות מבהיר כי אין פה "סיפור" מהודק או מטאפורות סדורות. אחדות מהתמונות מעלות זיכרונות מזמנים אחרים: מקלות של משחק ההרכבה "מכּנו", מסיכת פורים פשוטה של אף, שפם ומשקפיים, החמור והמריצה מימי ראשית החקלאות הציונית. אך מהר מאד מתגלה ממד האלימות שמסתתר בין הדימויים; הטבע המאוים, הארעיות ואי היציבות, אי ההתאמה בין הדברים, מנגנוני כוח מניעים פעולות שלא מייצרות דבר. 


צביקה קנטור, יליד ישראל, חי ועובד בחולון ובהמבורג (גרמניה), ומאז שנות השמונים מציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובגרמניה. קנטור הקים פסלי חוצות רבים ולימד במוסדות אקדמיים שונים, בהם בצלאל ו HIT - מכון טכנולוגי חולון.
תודות האמן:  ורד נחמני על השותפות בהקמת התערוכה; כרמל פרנקל בע"מ על תרומת קרטון.

דליה מנור
אוצרת