תערוכת "מעפעפים"

פתיחת התערוכה: 8.3.10 בשעה 18:00 בגלריית ויטרינה , בניין 6

בתערוכתו זו מציג דור מלכה שלוש סדרות תצלומים, שלושה משפטים צילומיים המרכיבים יחד סיפור גדול יותר, סיפור חייו. כל קיר בגלריה חושף את מלכה כיוצר רגיש, יצרי וכן. התצלומים שלו, מן הסטודיו ומחוצה לו, הם כדיוקן עצמי יצרי המעיד על יוצרו שאינו שוכח מהי מהותו ומשמעותו של תצלום.

סדרת הדיוקנאות הזו לא נעשתה במיוחד. היא נאספה בשנתיים האחרונות, אגב עבודת הסטודיו של מלכה, ומהווה את "הרגע הלא מכריע" של תצלומי היופי בסטודיו שלו. מלכה משכיל לנכס לעצמו את אלפית השנייה – את רגע העפעוף – ולהצביע עליה כתוצר נורמלי, תקני ומרתק של עבודתו היומיומית כצלם סטודיו.

 

גם את "סדרת הרקעים" אפשר לראות כתוצר לוואי של עבודת הסטודיו השוטפת. הקסם שבה טמון בפשטות ובכנות העדינה האופפות אותה, לצד המורכבות והעומק שהיא טעונה בהם.

על פניו, מדובר בתצלומי רקעים למיניהם המשמשים בעבודת הסטודיו ותו לא. ואולם, סימון המקום – הסטודיו, היכל הקודש של צלמי הדיוקנאות והיופי לסוגיהם – כשהוא ריק מאדם, מתפקד כאן כסימון של זירת הפשע הנקייה (לפני או אחרי?). הטריטוריה הפרטית של מלכה נחשפת כאן, והיא טעונה ומרתקת. זו טריטוריה שמקפלת בתוכה את סוד העשייה של הצלם.

הרקעים הצבעוניים ניצבים בגאון, כמו דגלי האומות מול בניין האו"ם בניו יורק. כתמי צבע, כתמי היסטוריה וסיפורים לאין ספור.

 

"סנאפ שוט", הסדרה השלישית, משלבת אווירה כאוטית, צבעוניות עזה, קומפוזיציות לא שגרתיות, מגוון גדלים ומקצבים קטועים – האינוונטר של סלנג צילומי.

מלכה עוסק כאן במלאכת תפירה עדינה. בחוט בלתי נראה הוא מחבר יחד ומעלה לדיון מספר נושאים המעסיקים אותו כצלם עכשווי: המרחב האישי, הזמן, הזיכרון והמרחב הציבורי. הצופה נחשף כאן לצד ה"אחר" של מלכה, הוא צד הנהנתן, המשוטט, הרומנטיקן.