"זיכרון בסלון"

לראשונה באירוע 'זיכרון בסלון' יוצגו סרטוני אנימציה של סטודנטים מעיצוב תקשורת חזותית העוסקים בשואה.

בהנחיית שלמה אברמוביץ, סופר ועיתונאי חוקר שחשף במהלך תחקיר פייסבוק חובק עולם, פרשת התאבדות בקרב נוסח מצדה, ובהשתתפות עדי אלטשולר.

 

תמונה – ידיים של קארן גילרמן 

נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון פרופ' אדוארד יעקובוב, יחד עם נבחרת הידידים של  HIT יזמו אירוע 'זיכרון בסלון' ייחודי.

לראשונה באירוע 'זיכרון בסלון' יוצגו סרטוני אנימציה של סטודנטים מעיצוב תקשורת חזותית העוסקים בשואה. הסטודנטים במכון יוצרים בשנים האחרונות סרטונים המשמשים את "יד ושם" בפעילות החינוכית והנחלת השואה לדור הצעיר בארץ ובעולם. הסרטונים נעשים בהשראת  סיפורים ופריטים שנאספו בידי "יד ושם" מניצולי שואה ומשפחותיהם. הסרטונים המרגשים משודרים מידי שנה, ביום השואה בערוץ טלוויזיה מרכזי. 

בתחילת האירוע יברכו הרב ישראל מאיר לאו, ניצול שואה, יושב ראש מועצת "יד ושם" והרב הראשי לשעבר לישראל ועדי אלטשולר – מייסדת "זיכרון בסלון". את האירוע יפתח ויוביל דני גילרמן, שגריר ישראל באו"ם לשעבר ויוזם יום השואה הבינלאומי. הדוברים באירוע: הצלמת והאמנית קארן גילרמן, שייצרה את אייקון יום השואה שהשתתף בתערוכות בינלאומיות, הפך לבול ואף מוצג כיום בתערוכה באו"ם; שלמה אברמוביץ, סופר ועיתונאי חוקר, שחשף במהלך תחקיר פייסבוק חובק עולם, פרשת התאבדות בקרב נוסח מצדה, שהתרחשה במהלך השואה ביער גליציה; מתי גרינברג, אומן ויוצר, 'התינוק האחרון שנולד במקדוניה'; ושרון למברגר שסבתו וסבו נלחמו עם הפרטיזנים. הזמרת ענת סגל תשיר בתחילת האירוע ובמהלכו.  
למפגש ה'זום' יצטרפו משתתפים מישראל ומקהילות יהודיות מרחבי העולם, חוקרי שואה, ראשי ארגונים ועמותות, נציגים מהמגזר העסקי ומתעשיית ההייטק הישראלית. 

 

פרופ' אדוארד יעקובוב נשיא HIT: "בכל שנה אנו מציינים במכון את יום השואה בתערוכה וטקס אותו אנו עורכים. השנה, על רקע מגפת הקורונה ותנאי הבידוד שנכפו על כולנו, החלטנו לא לוותר על הצורך הלאומי והמוסרי לשמור על גחלת הזיכרון ולהעניק את תשומת הלב הראויה לכ-190,000 ניצולי השואה שעוד חיים בינינו ולזכור את אלה שאינם".  

עדנה מרקל, מנהלת פיתוח, נבחרת הידידים של HIT : "היה לי חלום, להתחיל במסורת מבורכת במסגרת נבחרת הידידים של HIT  לארח 'זיכרון בסלון' במכון הטכנולוגי חולון, אך המציאות הגיעה וטרפה את הקלפים. העולם עבר להתנהל בזום והחלטנו להצטרף לפרויקט המרגש זיכרון בסלון הדיגיטלי. בעת הזאת בה ניצולי השואה החיים בינינו מבודדים מאיתנו, חשוב להזכיר אותם ולא לשכוח! החובה המוסרית שלנו היא לדאוג להם ולא רק ביום השואה, אלא גם בתקופה המאתגרת הזאת, כי "עם בלי עבר, אין לו עתיד". 

 

 

 בין הסרטונים שיוקרנו באירוע נציג את סרטה האישי והמרגש של נועה איטן בוגרת עיצוב תקשורת חזותית שיצרה במסגרת פרויקט הגמר שלה את הסרט "ביאליסטוק // גבעתיים". נועה מספרת : "סבי מיכאל נפטר לפני 8 שנים, לאחר מותו מצאנו בין חפציו קופסת שוקולד בה היו תמונות ומכתבים ועליה כתב "כדאי לשמור בזמן שאנשים מחפשים את השורשים" . בין היתר מצאנו גם צרור מכתבים בפולנית, אותם שלחנו לתרגום וגילינו מכתבי אהבה מתקופת מלחמת העולם השנייה מאשתו הראשונה אווה, עליה הוא מעולם לא דיבר וגורלה אינו ידוע. מכתבים אלו, מייצגים עבורי את הבחירה שסבא עשה לאחר המלחמה להשאיר את העבר מאחוריו על מנת שיוכל להמשיך את חייו. פרויקט הגמר שלי הינו סרטון אנימציה המבוסס על מכתביה של אווה ומשלב מעברים בין מציאות לדמיון בחייו של סבי, בדגש על הדחקת העבר הטראומתי למען בניית הווה ועתיד. החשיפה וגילוי דמותה של אווה, מהווה הנצחה לסיפור שהיה אמור להישכח."

 

שיתוף פעולה עם יד ושם
באפריל שנת  2011, "יד ושם" הכריזו  על מבצע לאומי "לאסוף את השברים" – לאיסוף מסמכים, תעודות, יומנים, תצלומים, חפצים ויצירות אמנות מתקופת השואה, הנמצאים בידיהם של אנשים פרטיים בארץ. דוברת המכון איריס זילברמן שהתרגשה מהסיפורים סביב החפצים שנאספו, פנתה ל"יד ושם" והציעה  ליצור סרטונים במסגרת קורס מיוחד בעיצוב תקשורת חזותית, שיוקדש עבור הפרויקט. ביד ושם הרעיון נפל על קרקע פורייה ומאז הסטודנטים במכון יוצרים כמעט מידי שנה סרטונים המשמשים את "יד ושם" בפעילות החינוכית והנחלת השואה לדור הצעיר בארץ ובעולם. הסרטונים נעשים בהשראת  סיפורים ופריטים שנאספו בידי "יד ושם" מניצולי שואה ומשפחותיהם. הסרטונים המרגשים לאורך השנים בערוצי הטלוויזיה. 

דנה בן דוד, מנחת קורס מדיה במחלקה לתקשורת חזותית, HIT: "פרויקט זה נולד לפני 5 שנים ומאז עוסקים בעשייה מדי שנה סטודנטים יצירתיים ומוכשרים, אשר שמחים לתרום מכישרונם למטרה חשובה זו. הדרך היצירתית והשונה מאפשרת לנו להביא את הסיפורים לליבם של הילדים והנוער המבקרים ביד ושם, בצורה חווייתית ומהנה שמדברת אליהם באופן מיוחד ומסייעת להם להתחבר לנושא חשוב זה".

מאשה פולק-רוזנברג, מנהלת מחלקת הדרכה וחינוך, בבית הספר בין-לאומי להוראת השואה מספרת על שיתוף הפעולה: "אין ספק כי הסרטונים מעוררים התפעלות, השתאות ותגובות נלהבות ומאפשרים לרענן ולגוון את דרכי הוראת נושא השואה והנצחתו. שיתוף  הפעולה הפורה שבין HIT ו"יד ושם" מאפשר לקהלים רחבים להיחשף לסיפורם האישי והמרגש של הניצולים באמצעות פריטים שנמסרו למשמרת וזאת בדרך יצירתית, מקורית ורעננה. אני תקווה כי שיתוף פעולה זה יוכל להמשיך ולהצמיח יצירה אומנותית צעירה בנושא השואה ויתרום לעיצוב זיכרונה בארץ ובעולם".

מצ"ב דוגמאות לכמה סרטונים שנעשו במהלך השנים: 

 

מפת הנדודים – ג'והנה אשרף

 

אילנה ועמנואל לנדאו, אח ואחות צעירים, היו שניים מ"ילדי טהרן" שנדדו ברחבי העולם. לאחר שהגיעו ארצה קיבלה אילנה קרניאל מאחיה את מפת הנדודים ובה המסלול שעברו, אחיה נהרג חמש שנים מאוחר יותר. 

קובי חסון ואיתי הרשקוביץ

 

הסרטון עוסק בעדותו של דב קולקה שהוחזק במחנה המשפחות באושוויץ-בירקנאו, ובפרידה שלו מאמו בזמן המלחמה. בסרטון שזורים רגעים מהמלחמה בסצנה יומיומית "מושלמת" של הכנת ארוחת ערב באותו מחנה, המסתיימת בפרידה הבלתי נמנעת.

 

חן קריב

 

מחנה ג'אדו- סירטון בהשראת עדויות של ניצולים ממחנה ג'אדו במדבריות לוב, המציג את חוויותיה של ילדה שנלקחה ממנה הילדות, הנאלצת להתמודד עם אורח חיים בלתי אפשרי כמעט. 

עדי קלדרון

 

הסרטון מתאר את סיפורה של קטלין וינברגר, אשר הייתה מאושפזת בבית החולים באושוויץ בזמן המלחמה. קטלין, בסיפורה, מתארת את יום הולדתה ה-15 בזמן אשפוזה בביה״ח, בו קיבלה במתנה שלוש קוביות סוכר, שהיו בשבילה המתנה הכי יפה שיכלה לבקש. 

 

דפי ברזילי

 

בזמן השואה מריון חיה במסתור אצל משפחה אוהבת בעיירה קטנה בהולנד שטיפלה בה במסירות רבה כאילו היתה הבת שלה.   הסרטון מתאר את המטמורפוזה של מריון במהלך תקופת המלחמה, כיצד היא מאמצת לעצמה את אורח החיים הנוצרי  של המשפחה המאמצת ושוכחת את עברה היהודי. כאשר המלחמה מסתיימת, עולמה של מריון מתהפך שוב והיא נאלצת לשוב לחייה הקודמים אותם כבר שכחה. 

אסף זינגר

סרטון אנימציה ע"פ סיפורו של דוד זלץ. סיפור הבריחה וההישרדות האמיץ של הילד דוד זלץ מהשואה פוגש אינטרפרטציה מיוחדת המקשרת אותו אל סיפורי ילדים שכולנו גדלנו עליהם, החל מסיפורי היער והבקתה דרך האנשת חיות, אך עם טוויסט מעט אפל, הממחיש את זיכרונותיו של דוד.

נעמי ברבלט

 

הסרטון עוסק בזיכרון ילדות של קיה פינקלר. סיפורה של קיה מרגש במיוחד ולכן נבחר כהשראה. למרות שהזיכרון הוא מזמן השואה, הדגש על כך שהסיפור רלוונטי גם לימינו. הדילמה לפניה קיה עמדה אקטואלית בכל הימים.

 

נועם לוקר

 

אווה וורה זילברשטיין- סרט האנימציה מספר על זוג אחיות, אווה וורה זילברשטיין, במקור ילידות ברטיסלבה, אשר התחבאו יחד בתקופת השואה עד אשר נתפסו והופרדו לעולם. אווה, האחות הגדולה, ניצלה ואחותה הקטנה ורה,  נשלחה אל מותה. טכניקת קאט אאוט בהשראת איוריה של ורה אשר נשמרו אצל אביה ובמהלך השנים נתרמו ל״יד ושם״. הסרט מבוסס על עדותה של אווה )זילברשטיין( גרינסטון

שיר רצאבי

 

הסרטון מבוסס על עדותה של מרתה גורן. מרתה הוברחה מהגטו ע״י אמה בהיותה כבת שמונה. היא הוסתרה אצל משפחה פולנייה בוורשה עם ניירות אריים ושם בדוי עד תום המלחמה. הסרטון מתמקד בקטע מתוך סיפורה של מרתה בו היא מספרת על ההוראות שקיבלה מאמה אשר לפיהן עליה לפעול כדי לא לעורר חשד. ההוראות הפכו את כל האירוע לטכני וקר ולכן בחרה שיר להשתמש בקו דק ועדין באיורים על מנת לרכך את הסיפור.

 

הלה גדה

 

סיפור בר המצווה של אליהו רזיאל-  זהו סיפורו של הילד אליהו, שביום בר המצווה שלו נותר לבדו במחבוא אפל. בזכות רצון, דמיון וחלום של ילד - ערך לעצמו חגיגה גדולה, ביחד עם בני משפחתו, שכבר לא היו שם איתו באמת. 

 

דפנה ברזילי

 

בזמן השואה מריון חיה במסתור אצל משפחה אוהבת בעיירה קטנה בהולנד שטיפלה בה במסירות רבה כאילו היתה בתה שלה.   הסרטון מתאר את המטמורפוזה של מריון במהלך תקופת המלחמה, כיצד היא מאמצת לעצמה את אורח החיים הנוצרי  של המשפחה המאמצת ושוכחת את עברה היהודי. כאשר המלחמה מסתיימת, עולמה של מריון מתהפך שוב והיא נאלצת לשוב לחייה הקודמים אותם כבר שכחה. 

 

רם קלף

 

זהו סיפורה המדהים של מלכה מרישה רוזנטל, אשר הוסתרה בחבית למשך שנה ושמונה חודשים, לאחר שאמה נרצחה בידי הנאצים ואביה הצטרף לפרטיזנים. הסרטון אותו יצרתי, מציג את נקודת מבטה של מרישה מבעד לחריצי החבית ואת ההזיות והזיכרונות אשר חוותה במשך אותה תקופה. למרות הבדידות, הפחד ואיבוד תחושת הזמן, הצליחה מרישה להישאר נחושה בדעתה להישאר בחיים ולשרוד את המלחמה.

 

אבישי לפיד

 

הסרט מתאר את הילדות שהייתה עבור ילדים לפני השואה. בכדי להראות שגם ילדי השואה גדלו כמו ילדים רגילים עם חלומות ורצונות. האנשים שליוו את הילדים בילדותם נספו בשואה ומה שנשאר לילדים (ששרדו וגדלו) מהם אלו אותם הזיכרונות. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי שסיפר אלברט איינשטיין לדוד בן גוריון כאשר סרב לבקשה להיות נשיא של מדינת ישראל. טענתו הייתה- כל המורים והאנשים שחינכו אותי ניספו בשואה, מי אני שאהיה נשיא מדינת ישראל? הסיפור מספר את בריחתו לקרקס, מציאתו ע״י הרב שלו והשבתו לחיק משפחתו.

 

שני אזגי - לספר ידעתי

 

 

מזוודת הספרים של אהרון קמיר (אנדור קומנסטר) שימשה אותו במחנה העבודה דואגה, שם עבד כספר של הקצינים הרומנים. הוא הצליח לברוח מהמחנה בעגלת מתים כשהמזוודה בידו. בנו יוסי מסר אותה ליד ושם. מכתב ותצלום- בגיל 4 הוברחה דליה גבריאלה קורנבליט מגטו וורשה לצד הארי. את המכתב והתצלום ששלחה שמרה אמהּ אנה על גופה במשך כל המלחמה. דליה מסרה אותם ליד ושם.   

יאיר ולדן

תעודת זהות מזויפת על שם אנטואנט מארי ברגס ששימשה את טובה (טאובה) אדלשטיין, ילידת 1923, כשחיה בזהות בדויה בבלגיה. את התעודה מסרה ליד ושם גיטה זקס, בתה של טובה.   

עדי אילי- מתכון למלחמה 

 

כרטיס ברכה - לאחר שברטה אלקאוס לבית שרייבר שרדה את אושוויץ וברגן בלזן, היא נשלחה להחלמה בשבדיה. לכבוד יום הולדתה ה-20 ב-1946 הכינו לה חברותיה שם כרטיס ברכה. בתה סוזי ריינמן מסרה אותו ליד ושם. (היה עוד סרטון על הברכה)

 

ארז גבאי המספר 514

מספר אסיר 514 - בגיל 25 נשלחה אנה כץ לבית דרימר לאושוויץ ומשם למחנה לנצינג באוסטריה. מספר האסיר שלה, 514, הוטבע על פיסת פח שענדה כצמיד. בתה, ורוניקה פרידמן, מסרה אותו ליד ושם. 

 

טל הרץ

לוח שנה עברי- כדי לקיים חיי דת וקהילה סדירים במחנה המשפחות ייליאה שבטרנסילבניה, הכין משה מנחם-מנדל הרשטיק לוח שנה עברי מהזיכרון. בנו יחזקאל מסר אותו ליד ושם. 

 

מיכאל סוקולוב- משחק שחמט

משחק שחמט- בגיל 15 גורש אהרון רנרט עם משפחתו לטרנסניסטריה. מהבית לקח איתו משחק שחמט וכשאבד לו הצריח גילף צריח חדש מעץ. הוא מסר את השחמט ליד ושם. 

 

קסניה סובא סמירנוב - באשה הבובה

 

מירי טל - בובה 

 

בובה- כשברחה מלכה שפרינגר לבית צ'שר מביתה, לקחה איתה בובה קטנה. "היא הייתה חברתי הטובה ואשת סודי במשך כל תקופת הנדודים והבריחות ברחבי פולין ורוסיה. אני תורמת את חברתי הטובה למשמרת ביד ושם."    יומן ומחברות זכרון- הרב אורי פייביש טאובר גורש לגטו מוגילב-פודולסקי, שם לימד עברית ותנ"ך בבית יתומים. ב-1944 נסגר המקום והילדים נשלחו לארץ ישראל. אלמנתו מסרה ליד ושם יומן שניהל שם ומחברות זיכרון שכתבו לו הילדים.  

 

תום לי ממרן- הארנק של סבא

 

 

הדס זרביב- בן אדם

אחווה פרידל- המזוודה של סבא שלי