חדשות והודעות

הסכם להקמת חברות היי טק משותפות בין ישראל לאוזבקיסטן

 
הסכם להקמת חברות היי-טק משותפות נחתם בין ישראל לאוזבקיסטן במהלך כנס מדעי ראשון מסוגו. פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT, עמד בראש משלחת בת עשרים מדענים וחוקרים בתחום המתמטיקה שיצאה לאוזבקיסטן לכנס מדעי ראשון מסוגו שנערך תחת הכותרת "בעיות עכשוויות במתימטיקה ופיזיקה".
 
 

המשלחת כללה  חוקרים מהטכניון, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת אריאל והמכון הטכנולוגי חולון. בכנס, שנערך ביוזמת פרופ' יעקובוב ועמיתו פרופ' אזימביי סדולייב מהאוניברסיטה הלאומית של אוזבקיסטן,  השתתפו 120 מדענים מישראל ומאוניברסיטאות שונות באוזבקיסטן ובראשן האוניברסיטה הטכנולוגית של טשקנט. 

חברי המשלחת הישראלית:
פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT, פרופ' דוד שוייחט סגן נשיא HIT , ד"ר רפאל ברכאן ראש הרשות למחקר פיתוח וקשרי חוץ, פרופ' יוסף יומדין -מכון וייצמן,פרופ' דאוד באשותי -הטכניון, פרופ' אלברט פינחסוב סגן נשיא ודיקן למחקר ופיתוח אוניב' אריאל,פרופ' מרק אגרנובסקי ופרופ' איליה ליפלנד מאוניברסיטת בר אילן, פרופ' מארק אלין וד"ק דוד גיבלי ממכללת אורט בראודה,פרופ' לב רפופורט HIT,פרופ' אלה זאק HIT, פרופ' מיכאיל שפירא HIT, פרופ' לונה אליזררסHIT , ד"ר מיכאל קרויטר HIT.
 

הכנס הייחודי נערך בחסות של שגריר ישראל באוזבקיסטן -מר אדוארד שפירא ושל שר ההשכלה הגבוהה בממשלת אוזבקיסטן אינומיון מג'ידוב  האירוע זכה לסיקור נרחב בעיתונות המקומית והבינלאומית והיווה גם פלטפורמה ליצירת שיתופי פעולה בין האקדמיות כבסיס לחילופי סטודנטים ומרצים בין המכון הטכנולוגי למוסדות אקדמיים מקבילים במדינה. על פי הנתונים,  יש עניין רב בקרב המוסדות האקדמיים באוזבקיסטן בהעמקת שיתופי פעולה עם ההיי טק הישראלי.

שר ההשכלה הגבוהה בממשלה האוזבקית, תומך נלהב בהידוק הקשרים עם האקדמיה בישראל ועם התעשיות עתירות הידע,  דיבר על האפשרויות הרבות הטמונות בשיתופי פעולה שכן למכון הטכנולוגי ניסיון רב במדע שימושי ובהפיכת הנושאים הנלמדים לפרקטיקה. בין השאר סוכם כי במסגרת זו עתידים להגיע במהלך השנה הבאה שלושה דוקטורנטים מאוזבקיסטן למכון הטכנולוגי.
 
 

יוזמה נוספת שכבר התגבשה לכדי החלטה שתתבצע בשנה הבאה, היא הצגת עבודות של בוגרי הפקולטה לעיצוב של HIT בשנה הבאה באוזבקיסטן.

להלן התרשמות של כמה מחברי המשלחת הישראלית:
 
פרופ' דוד שויחט: זה היה הכנס הראשון בו משלחת בסדר גודל כזה ממוסדות אקדמיים באה לטשקנט. המכון יזם והוביל את הכנס יחד עם האוניברסיטה הלאומית של אוזבקיסטן. חשיבות הכנס הייתה ביצירת שיתופי פעולה ארוכי טווח ולא חד פעמיים וכן למידה הדדית של היכולות של שני המוסדות בהיבט הארגוני, האקדמי והמחקרי, שכן קשרים כאלה יתרמו לקידומו של המכון.
אין ספק שהמפגש הזה פתח פתח לשיתופי פעולה, ולאחר הרצאתי בנושא "מערכות דינמיות מרוכבות" פנו אלי מספר מועמדים מאוזבקיסטן שביקשו לבדוק לבדוק את האפשרות לקיים לימודי דוקטורט בישראל. אנו כרגע בודקים את העניין עם אוניברסיטאות נוספות בישראל ושוקלים את האופציה לשיתופי פעולה במסגרתם אנו נפקח על הלימודים הללו.
 
 
ד"ר מיכאל קרויטר: בכנס בטשקנט היו הרצאות מעניינות רבות ובמהלכו יצרתי קשר עם אחד המרצים, שעוסק בתחום שמשיק לשלי. הרצאתו העלתה אצלי רעיון לכיוון מחקר חדש. כעת, עם שובנו לארץ, אני בודק כיצד ניתן לקדם את הרעיונות החדשים האלה. האירוח שלנו בכנס היה מושקע הרבה מעבר למקובל בכנסים בינלאומיים אחרים ומכל היבט אפשרי, הן בכנס עצמו, והן בתכנית הנלווית.
הביקור היה מעניין מאד גם מהיבטים נוספים. נחשפנו להיסטוריה ולאדריכלות המרתקת של אוזבקיסטן. למשל, בטשקנט נמצא ספר הקוראן העתיק ביותר בעולם. במקום בו הוא שמור נמצאים גם מספר תרגומים של הקוראן לשפות אחרות. התרגשתי לראות שם את מכתבו של נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, ואת ספר הקוראן שהקדיש לעם האוזבקי - תרגום הקוראן לעברית של אביו, פרופ' יוסף יואל ריבלין ז"ל.

פרופ' אלה זאק: "שמחתי לראות במהלך הביקור מדינה מתפתחת בכל הכיוונים בין אם מדובר במדע, לימודים גבוהים ותעשייה. ביקרנו במרכז לטכנולוגיות גבוהות והאזנו להרצאות מעניינות בכל לחומי המדע המתקדמים, דבר שהיה לי באופן אישי מאוד חשוב. זכינו לאירוח חם ולבבי ולכבוד מלכים. נפגשנו עם שר התחבורה שהיה מעוניין בקידום שיתוף פעולה בנושאי ננו חומרים וטריבולוגיה וכבר ביקש מאיתנו לשלוח דוגמאות. אני מחכה להמשך שיתופי הפעולה שנרקמו וכמובן למפגש הבא עם אנשי האוניברסיטה שאני מקווה שיהיה בקרוב במכון".

 
הסכם להקמת חברות היי טק משותפות בין ישראל לאוזבקיסטן
מימין: ד"ר רפאל ברכאן, פרופ' עזים סאדולייב, פרופ' אדוארד יעקובוב,פרופ' אואז מרחימוב, פרופ' דוד שויחט, נסרדין ג'אברוב
 
פרופ' אנטולי גולברג: השתתפתי בכל ההרצאות ובסשן הראשון בכנס. התרשמתי מאוד לטובה הן מההשתתפות בכנס והן מהעובדה שרבים מהמרצים היו צעירים שהעבירו הרצאות מרתקות ומעניינות.אני רוצה לציין כי בנוסף לחלק המדעי של הכנס גם החלק החברתי היה מעניין ואינטנסיבי.
 
 
אודות הכנס וההסכם בתקשורת: