חדשות והודעות

מענק יוקרתי לחוקר מ HIT על גישה חדשה לזיהוי וניבוי הפרעות דו קוטביות 

ד"ר רונן שושניק, ראש מעבדת ממשק מוח מכונה היברידי, הפקולטה להנדסה והפקולטה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, זכה במענק מחקרי ממשרד המדע. המענק ניתן עבור מחקר בנושא: פיתוח גישה חדשה לזיהוי הפרעות דו קוטביות על בסיס ניתוח אותות רשמת מוח חשמלית וספקטרוסקופיית אור תת אדום פונקציונלית.

 


המחקר, אשר ייערך בשיתוף פעולה עם מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים מעלה הכרמל, פרופ' אנטולי קרנין ועם הפסיכיאטר הצרפתי פרופ' מירסאה פולוסאן מבית החולים הפסיכיאטרי בגרנובל, צרפת, עוסק בהפרעה דו קוטבית (מניה-דפרסיה). מניה דפרסיה הינה הפרעה נפשית ממנה סובל כאחוז אחד מהאוכלוסייה. ההפרעה מתבטאת בשינויי מצב רוח קיצוניים - מתחושת אופוריה וביטחון מופרז הכולל בין השאר בזבוז כספים לא מבוקר והתנהגות אימפולסיבית וחסרת גבולות, לבין כניסה לדיכאון עמוק. המחלה מתפרצת, בדרך כלל, בגיל ההתבגרות. 


ד"ר שושניק: "למחקר יש שתי מטרות עיקריות: 1) זיהוי סמנים אלקטרו פיזיולוגיים של השינויים שמתרחשים ברשתות עצביות ומעורבים בהופעת המחלה, 2) הערכת היכולת הפרוגנוזית של רישומי רשמת מוח חשמלית (EEG) – טכניקה אשר רושמת הפעילות העצבית החשמלית ווספקטרוסקופיית אור תת אדום (fNIRS) – טכניקה אשר רושמת הפעילות המוחית על סמך זרימת הדם המוחית, לאבחון וניבוי הופעת המחלה.

 

לשיטה המוצעת, מעבר ליכולתה לאתר אוכלוסייה כללית, בכלל, וקרובי משפחה של חולה, בפרט, בעלי נטייה מוגברת לפיתוח המחלה, שימושים נוספים רבים, וביניהם סיוע לצבא בקבלת החלטות בנוגע לגיוס חיילים ליחידות בהן נדרש חוסן נפשי.


מתודולוגיית המחקר: ייבדקו כ- 80 חולים הסובלים ממניה-דפרסיה ברמות שונות ונמצאים בשלבים שונים של המחלה. כמו כן, ייבדקו קרובי משפחה מדרגה ראשונה של החולים ונבדקים בריאים ללא זיקה משפחתית לחולה (קבוצת ביקורת). באמצעות הבדיקות, אשר אינן פולשניות, ועל מנת להשיג שתי מטרות המחקר שצוינו, ימדדו ויחושבו מדדים שונים, ביניהם - קישוריות בין אזורי מוח שונים, צימוד בין האות העצבי לזרימת הדם (צימוד נוירו וסקולרי) באזורי מוח שונים, שידוע כי הינו סמן של מחלות ניווניות מוחיות שונות, ועוד.


החידוש במחקר, אשר עתיד להימשך שנתיים, הינו שרוב השיטות הנהוגות כיום ומנסות לבצע הבחנה מבדלת של המחלה, מלבד מדדים ומילוי שאלון התנהגותי, מתבססות על בדיקות סמנים גנטיים, מולקולאריים או ביוכימיים ואילו בפרויקט המחקר מוצעת טכנולוגיה דיאגנוסטית אשר מותאמת בדיוק לנבדק (רפואה מותאמת אישית) ותאפשר לבצע אבחנה מבדלת של המחלה ברמת דיוק גבוהה. 

 

פורסם:14/12/20

תגיות: ניסי