המכון בכלי התקשורת

"ר מיכל סלע, מכון הטכנולוגי חולון- מרכז לנגישות אקדמית שנותן שירותים לסטודנטים עם לקויות למידה וסטודנטים עם צרכים אחרים

 

 
 
תמלול:
פאר-לי שחר : היום אנחנו מתמקדים, כהמשך לשבוע שעבר, בבעלי מוגבלויות שהם נכי נפש. שלום לד''ר מיכל סלע.
ד"ר מיכל סלע : שלום רב.
פאר-לי שחר : מנהלת מדור רווחת הסטודנטים, מנהלת את המרכז לתמיכה לסטודנטים בעלי מוגבלויות במכון האקדמי חולון. אז תסבירי לנו, קודם-כל, מה עושה המרכז הזה? איך הוא תומך בסטודנטים?
ד"ר מיכל סלע : אז קודם-כל, אני רק אתקן, זה המכון הטכנולוגי בחולון, אנחנו מלמדים מקצועות טכנולוגיים, את מקצועות העיצוב, ולמרכז בחרנו לקרוא מרכז לנגישות אקדמית, שככה מנסה לתת איזשהו פן יותר כוללני. המטרה של המרכז היא לתת שירותים שעד היום ניתנו בצורה מאד ממוסדת ברוב המוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטים עם לקויות למידה. אנחנו מבקשים לתת שירותים משודרגים וטובים יותר לסטודנטים עם צרכים אחרים, שלומדים אצלנו במכון, בתקוה שהקבוצה הזאת תגדל.
פאר-לי שחר : כמו מה? איזה שירותים?
* : במה זה מתבטא?
ד"ר מיכל סלע : קודם-כל, אנחנו בחרנו להתמקד, בשלב ראשון, בסטודנטים חירשים וכבדי שמיעה, ואנחנו גם נערכים לקלוט סטודנטים כבדי ראיה. הכוונה היא גם לציוד עזר יעודי, להשאלה כמו מכשירי אף-אם ועזרי הקלטה משוכללים. הכוונה איתם לשירותי חונכות, לימודי אנגלית מותאמים ללקות. השירותים האלה הם שירותים מותאמים לצרכים. המרואיינת הקודמת שלכם תיארה את הצרכים, הרעיון הוא באמת לא לעשות פשרות ברמת הלימודים האקדמית אלא להתאים לסטודנט, לקשיים שלו ולצרכים שלו...
פאר-לי שחר : זאת אומרת, הם לא עושים הקלות, לא עושים הקלות.
ד"ר מיכל סלע : אנחנו מבצעים התאמות, גם בתנאי ההיבחנות וגם בצורות הלמידה, נניח סטודנט שזקוק לתימלול או לתרגום לשפת סימנים, אלה שירותים שהמוסד לביטוח לאומי מעניק בסל שיקום, ואנחנו כמוסד צריכים לדאוג שהדברים יתבצעו שאנחנו לוקחים עליהם אחריות, שהם יתמזגו בהרמוניה עם הכיתה, עם משך הלימודים תקין וכן הלאה.
פאר-לי שחר : כשאנחנו מדברים על מקצועות טכנולוגיים, באיזה מקצועות טכנולוגיים יכולים העיוורים להשתלב, החירשים או נכי הנפש!
ד"ר מיכל סלע : הלימודים אצלנו הם.. אנחנו מלמדים בפקולטה להנדסה - הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, אנחנו מלמדים מדעי המחשב, ניהול טכנולוגיה וטכנולוגיות למידה, ויש לנו פקולטה לעיצוב גדולה, שכוללת שלושה מקצועות עיצוב - תקשורת חזותית ותקשורת תעשייתית.
בני פפרמן: מיכל, אתם לא, בוא נקרא לזה, חוששים שבעצם המרכז יהפוך להיות או המכללה - האוניברסיטה, תהפוך להיות מרכז - אבן שואבת לבעלי לקויות, בסופו של דבר, יהיו הרבה מאד לקויות שבעצם ילמדו, וזה אולי יבריח אחרים? איך אתם מתמודדים עם זה, אם בכלל?
פאר-לי שחר : שהכוונה, מה אומרים הבריאים שמגיעים לשם ורואים אנשים בעלי לקויות למידה, אנשים בעלי נכויות שונות, זה לא מרתיע אותם?
ד"ר מיכל סלע : קודם-כל, זה לא כתוב לאף-אחד על המצח. והאמונה שלי העמוקה היא, שבמערכות משלבות, כולם מרוויחים. אני חושבת שהמרצים מרויחים, אני חושבת שהסטודנטים האחרים מרוויחים, אני בטוחה שהחברה שלנו מרוויחה. אנחנו שותפים לאמונה הזאת מהנהלת המכון ומטה, אז לא זה איזה גחמה שלילי.
פאר-לי שחר : כמה לומדים אצלכם, כמה השתלבו בתכניות הלימודים האלה?
ד"ר מיכל סלע : את המרכז עצמו, אנחנו פותחים בשנה הבאה בצורה ככה החדשה שלו, וחשוב לי מאד להגיד, שזה בתמיכה של המוסד לביטוח לאומי ובעידודו ובאמת זה מהלך נפלא של המוסד לביטוח לאומי.
פאר-לי שחר : יש תנאי סף להתקבל? אם אנשים הם נכי נפש או בעלי לקויות?
ד"ר מיכל סלע : יש לנו תנאי קבלה כמובן. ובמקרים מיוחדים, אנחנו מודעים, בואי נגיד ככה, לקשיים של אוכלוסיות מסוימות בתנאי סף, כמו למשל, אנחנו מודעים לזה, שחירשים, ששפת הסימנים היא השפה הראשונה שלהם, השפה העברית היא השפה השניה שלהם, השפה האנגלית היא השפה שלישית שלהם, ציוני הפסיכומטרי שלהם נמוכים יותר. ואנחנו מודעים לקשיים האלה, בבואנו לשקול מועמדות של סטודנט.
בני פפרמן : במסגרת המכינות, האם יש להם מקום? הם לומדים במכינות? או שזה מיד מסלול שמתחיל באוניברסיטה?
ד"ר מיכל סלע : מטרת מרכז התמיכה, היא ללוות את הסטודנטים משלב ההתלבטות, ההרשמה, הבחירה של המקצוע, בחירה שהיא גם כוללת את מה ששאלת קודם, אם יש הגבלה, כל לקות ונכות והמיגבלות שלה והשיקולים בבחירה, דרך מכינה, דרך כל מהלך הלימודים, וכלה בהתמודדות הקשה עם המציאות של התעסוקה, שגם איתה אנחנו מתכוונים להתמודד.
פאר-לי שחר : תודה רבה לך, ד''ר מיכל סלע והתכנית תתחיל בשנה הבאה. אז אם יש בעלי מוגבלויות ששומעים ורוצים להשתלב במרכז האקדמי
בני פפרמן : פאר-לי, אני חושב שכדאי להעלות את מיכל לשידור נוסף כי...
פאר-לי שחר : בשנה הבאה.
בני פפרמן : עוד השנה. כי היא רופאת שיניים שהחליטה לוותר למען הדבר הזה, אז אולי...
פאר-לי שחר : מיכל, את היית רופאת שיניים וויתרת, כדי להקדיש את עצמך לנושא הזה? מיכל ירדה על הקו, אבל אנחנו נעלה אותה בהמשך.