ענת חן-כהן, חקרה את היתרונות בניהול נשי ,ד"ר ורד הולצמן, דיקן יזמות אקדמית במכון הטכנולוגי בחולון
תמלול:
גיא מרוז: אתן חקרתן, והמסקנה נורא ברורה, שאם מקומות עבודה ינוהלו על ידי נשים, או מקומות שכבר מנוהלים על ידי נשים, הם ייראו יותר טוב, או נראים כבר יותר טוב. זה המחקר?
ענת חן-כהן: בגדול, ממש בגדול, כן. אבל זה יותר סגנון ניהול נשי.
גיא מרוז: מה זה אומר?
ענת חן-כהן: מה זה אומר. קודם כל סגנון ניהול נשי מתאפיין יותר בתכונות של אמפתיה, של הקשבה, של שיתוף עם אנשי הצוות, לעומת סגנון ניהול גברי, שזה קצת יותר כוחניות, זה שיטת תגמול של המקל והגזר. אם אתה כן תצליח במשימות אז תקבל תגמול, ואם לא, אז בדיוק הפוך.
גיא מרוז: ד"ר ורד הולצמן, אמרתי נכון?
ד"ר ורד הולצמן: אמרת נכון.
גיא מרוז: איך בודקים את זה? מה, לקחתם מקומות עבודה? איך מתחילים מחקר כזה?
ד"ר ורד הולצמן: קודם כל אולי שתי מילים באיזה הקשר באמת נעשה המחקר. אז המחקר נעשה על ידי ענת וקירה, שהן היו סטודנטיות, היום הן כבר בוגרות, של הפקולטה לניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי בחולון.
גיא מרוז: הנה נתנו קרדיט לכולם, עכשיו בואו נדבר על עצם העניין.
ד"ר ורד הולצמן: ובמסגרת הלימודים שלהן שם יש תחום התמחות שנקרא ניהול פרוייקטים. המחקר שלהן בא לבדוק את סגנון הניהול הנשי לעומת סגנון הניהול הגברי בפרוייקטים בתחומי הטכנולוגיה.
גיא מרוז: אוקיי, מה יש בסגנון ניהול נשי שמצאתם, שהן מצאו, ואת הנחית את העבודה הזאת אני מבין, שמאפיין את ההתעלות, את זה שהמין הנשי הוא טוב יותר?
ד"ר ורד הולצמן: אוקיי, אז מה שהן בדקו, ובהקשר לשאלה הקודמת שלך, איך הן בדקו את זה, אז הבדיקה נעשתה באמצעות שאלון. שאלון שהופץ בקרב מנהלים ומנהלות של פרוייקטים בתעשיות הטכנולוגיה בארץ, כאשר השאלון ביקש תשובות למספר שאלות, שכל אחת מהן, או כל קבוצה של שאלות, בעצם בדקה סוג מסוים של משתנים. אחד מהם בדק את סגנון הניהול, כפי שענת הסבירה, סגנון הניהול הנשי...
גיא מרוז: שאמרנו שזה יותר מתחשב, יותר נעים, פחות כוחני, אבל מה עוד? זה נראה לי ברור.
ד"ר ורד הולצמן: זה ברור, זה החלק האחד. החלק השני הוא סגנון ניהול שהוא ניהול מעצב לעומת סגנון ניהול שהוא ניהול מתגמל, וכאן בעצם יצרנו איזשהוא סוג של חיבור בין התכונות שנחשבות כתכונות נשיות, ואני בכוונה שמה את הדגש על המילה נחשבות, כי הן לא בהכרח קיימות רק אצל נשים, יש גם גברים עם תכונות כאלה ויש גם נשים עם התכונות ההפוכות, אבל הן נחשבות כתכונות הפוכות, ובעצם מה שהן יצרו באמצעות השאלות זה את החיבור בין התכונות שנחשבות כנשיות לבין סגנון הניהול המעצב לבין הצלחת הפרוייקט. וכך נוצר איזשהוא חוט שמקשר בין הדברים האלה ומכאן נובעת המסקנה, שכמו שאמרת קודם, שהתכונות הנשיות של ההקשבה, של האמפתיה, של השיתוף, אלה התכונות שעל פי רוב מביאות לסיכויי הצלחה יותר גבוהים בפרוייקטים.
אלי רכלין: זה הרי מחקר ישראל פנימי, זה גם משקף באמת את מה שקורה כאן בארץ? כלומר, אנחנו נבדלים משאר העולם?
ד"ר ורד הולצמן: אני לא חושבת שאנחנו נבדלים בצורה משמעותית על פי ההשוואה למחקרים אחרים שנעשו במקומות אחרים.
אלי רכלין: כלומר אי אפשר לתלות את זה ברקע הצבאי שגברים מגיעים ממנו ומנסים להמשיך משם את העבודה בתחומים האזרחיים?
ד"ר ורד הולצמן: אני לא חושבת, אני לא חושבת.
גיא מרוז: ענת, אני רוצה לנסות להחזיר אותנו לתחילת השיחה, יכול להיות שהמחקר כן מאשש, מאשש את מה שאני אמרתי שעדיף באמת שנשים ינהלו את העולם? יש בזה איזה התחלה של משהו או שזה ..
ענת חן-כהן: בתור אישה זו לא שאלה כל כך אובייקטיבית.
גיא מרוז: אבל בדקת את זה, בטח יש לך איזשהן מסקנות.
ענת חן-כהן: כן, אני חושבת שבהחלט יש מקום ליותר נשים בתחום.
גיא מרוז: אישה תחשוב הרבה פעמים לפני שהיא תצא למלחמה, או שיש נשים...
ענת חן-כהן: זה נורא בכלליות, אני מאמינה שכן, אני מאמינה שגם סגנון ניהול נשי מביא ליותר הצלחה, בטח ובטח יחשוב פעמיים לפני שייצא למלחמה, מאשר סגנון גברי.
אלי רכלין: תראו, המחקר הזה בעצם נועד לבעלי חברות, לבעלי קונצרנים, לדירקטוריונים שצריכים להחליט בין מועמדת אישה למועמד גבר. כמה קשה להם באמת ההחלטה הזאת? כמה קשה להם לבחור באישה יותר מאשר בגבר כיום בשנת 2012?
ד"ר ורד הולצמן: אני חושבת שהשאלה היא שמה דגש אולי על עוד נקודה מעניינת, וזה שבין הנשאלים שלנו ניסינו כמובן להשיג תשובות לפחות חצי וחצי של נשים וגברים, מה שלא כל כך עלה בידינו. ואני חושבת שחלק מזה זה קודם כל העובדה שיש פחות נשים בעמדות ניהול. זה לא ממש חדש שהתברר לנו רק היום בבוקר, אבל זה קיים בהרבה תחומים, גם בתחומי הטכנולוגיה, ואנחנו מדברים על כל דרגי הניהול, יש פחות נשים. אני לא בטוחה שהשאלה היא האם לקחת גבר לתפקיד או האם לקחת אישה לתפקיד, אלא יותר איך לקחת לתפקיד את הבן אדם או את האיש עם התכונות שהן יותר מתאימות כדי שתוכל להצליח.
ענת חן-כהן: בנות תודה רבה. אני אומר לכן, המחקר שלכן מראש אצלי זכה לאהדה גדולה לפני שחקרנו אותו.
אלי רכלין: שלי יחימוביץ, ציפי לבני, גלאון בכנסת, ויש לנו את כל המנהלות הבכירות בתנובה ובשטראוס, כל השמות האלה מראים שאנחנו בכיוון הנכון.
ענת חן-כהן: בגדול, ממש בגדול, כן. אבל זה יותר סגנון ניהול נשי.
גיא מרוז: מה זה אומר?
ענת חן-כהן: מה זה אומר. קודם כל סגנון ניהול נשי מתאפיין יותר בתכונות של אמפתיה, של הקשבה, של שיתוף עם אנשי הצוות, לעומת סגנון ניהול גברי, שזה קצת יותר כוחניות, זה שיטת תגמול של המקל והגזר. אם אתה כן תצליח במשימות אז תקבל תגמול, ואם לא, אז בדיוק הפוך.
גיא מרוז: ד"ר ורד הולצמן, אמרתי נכון?
ד"ר ורד הולצמן: אמרת נכון.
גיא מרוז: איך בודקים את זה? מה, לקחתם מקומות עבודה? איך מתחילים מחקר כזה?
ד"ר ורד הולצמן: קודם כל אולי שתי מילים באיזה הקשר באמת נעשה המחקר. אז המחקר נעשה על ידי ענת וקירה, שהן היו סטודנטיות, היום הן כבר בוגרות, של הפקולטה לניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי בחולון.
גיא מרוז: הנה נתנו קרדיט לכולם, עכשיו בואו נדבר על עצם העניין.
ד"ר ורד הולצמן: ובמסגרת הלימודים שלהן שם יש תחום התמחות שנקרא ניהול פרוייקטים. המחקר שלהן בא לבדוק את סגנון הניהול הנשי לעומת סגנון הניהול הגברי בפרוייקטים בתחומי הטכנולוגיה.
גיא מרוז: אוקיי, מה יש בסגנון ניהול נשי שמצאתם, שהן מצאו, ואת הנחית את העבודה הזאת אני מבין, שמאפיין את ההתעלות, את זה שהמין הנשי הוא טוב יותר?
ד"ר ורד הולצמן: אוקיי, אז מה שהן בדקו, ובהקשר לשאלה הקודמת שלך, איך הן בדקו את זה, אז הבדיקה נעשתה באמצעות שאלון. שאלון שהופץ בקרב מנהלים ומנהלות של פרוייקטים בתעשיות הטכנולוגיה בארץ, כאשר השאלון ביקש תשובות למספר שאלות, שכל אחת מהן, או כל קבוצה של שאלות, בעצם בדקה סוג מסוים של משתנים. אחד מהם בדק את סגנון הניהול, כפי שענת הסבירה, סגנון הניהול הנשי...
גיא מרוז: שאמרנו שזה יותר מתחשב, יותר נעים, פחות כוחני, אבל מה עוד? זה נראה לי ברור.
ד"ר ורד הולצמן: זה ברור, זה החלק האחד. החלק השני הוא סגנון ניהול שהוא ניהול מעצב לעומת סגנון ניהול שהוא ניהול מתגמל, וכאן בעצם יצרנו איזשהוא סוג של חיבור בין התכונות שנחשבות כתכונות נשיות, ואני בכוונה שמה את הדגש על המילה נחשבות, כי הן לא בהכרח קיימות רק אצל נשים, יש גם גברים עם תכונות כאלה ויש גם נשים עם התכונות ההפוכות, אבל הן נחשבות כתכונות הפוכות, ובעצם מה שהן יצרו באמצעות השאלות זה את החיבור בין התכונות שנחשבות כנשיות לבין סגנון הניהול המעצב לבין הצלחת הפרוייקט. וכך נוצר איזשהוא חוט שמקשר בין הדברים האלה ומכאן נובעת המסקנה, שכמו שאמרת קודם, שהתכונות הנשיות של ההקשבה, של האמפתיה, של השיתוף, אלה התכונות שעל פי רוב מביאות לסיכויי הצלחה יותר גבוהים בפרוייקטים.
אלי רכלין: זה הרי מחקר ישראל פנימי, זה גם משקף באמת את מה שקורה כאן בארץ? כלומר, אנחנו נבדלים משאר העולם?
ד"ר ורד הולצמן: אני לא חושבת שאנחנו נבדלים בצורה משמעותית על פי ההשוואה למחקרים אחרים שנעשו במקומות אחרים.
אלי רכלין: כלומר אי אפשר לתלות את זה ברקע הצבאי שגברים מגיעים ממנו ומנסים להמשיך משם את העבודה בתחומים האזרחיים?
ד"ר ורד הולצמן: אני לא חושבת, אני לא חושבת.
גיא מרוז: ענת, אני רוצה לנסות להחזיר אותנו לתחילת השיחה, יכול להיות שהמחקר כן מאשש, מאשש את מה שאני אמרתי שעדיף באמת שנשים ינהלו את העולם? יש בזה איזה התחלה של משהו או שזה ..
ענת חן-כהן: בתור אישה זו לא שאלה כל כך אובייקטיבית.
גיא מרוז: אבל בדקת את זה, בטח יש לך איזשהן מסקנות.
ענת חן-כהן: כן, אני חושבת שבהחלט יש מקום ליותר נשים בתחום.
גיא מרוז: אישה תחשוב הרבה פעמים לפני שהיא תצא למלחמה, או שיש נשים...
ענת חן-כהן: זה נורא בכלליות, אני מאמינה שכן, אני מאמינה שגם סגנון ניהול נשי מביא ליותר הצלחה, בטח ובטח יחשוב פעמיים לפני שייצא למלחמה, מאשר סגנון גברי.
אלי רכלין: תראו, המחקר הזה בעצם נועד לבעלי חברות, לבעלי קונצרנים, לדירקטוריונים שצריכים להחליט בין מועמדת אישה למועמד גבר. כמה קשה להם באמת ההחלטה הזאת? כמה קשה להם לבחור באישה יותר מאשר בגבר כיום בשנת 2012?
ד"ר ורד הולצמן: אני חושבת שהשאלה היא שמה דגש אולי על עוד נקודה מעניינת, וזה שבין הנשאלים שלנו ניסינו כמובן להשיג תשובות לפחות חצי וחצי של נשים וגברים, מה שלא כל כך עלה בידינו. ואני חושבת שחלק מזה זה קודם כל העובדה שיש פחות נשים בעמדות ניהול. זה לא ממש חדש שהתברר לנו רק היום בבוקר, אבל זה קיים בהרבה תחומים, גם בתחומי הטכנולוגיה, ואנחנו מדברים על כל דרגי הניהול, יש פחות נשים. אני לא בטוחה שהשאלה היא האם לקחת גבר לתפקיד או האם לקחת אישה לתפקיד, אלא יותר איך לקחת לתפקיד את הבן אדם או את האיש עם התכונות שהן יותר מתאימות כדי שתוכל להצליח.
ענת חן-כהן: בנות תודה רבה. אני אומר לכן, המחקר שלכן מראש אצלי זכה לאהדה גדולה לפני שחקרנו אותו.
אלי רכלין: שלי יחימוביץ, ציפי לבני, גלאון בכנסת, ויש לנו את כל המנהלות הבכירות בתנובה ובשטראוס, כל השמות האלה מראים שאנחנו בכיוון הנכון.
