עולם הבריאות הדיגיטלית

HIT בפיתוח ראשון מסוגו של אביזרים לניטור רעד ראשוני בסביבה הביתית

HIT בפיתוח ראשון מסוגו של אביזרים לניטור רעד ראשוני בסביבה הביתית


מזלג, מברשת שיניים וכוס שתייה משולבי חיישנים, פותחו במעבדת MADE במכון, בכדי לסייע באבחונם של חולים רעד ראשוני ועל מנת להתאים את אופן הטיפול בהם.

אביזרים לניטור רעד ראשוני בסביבה הביתית

רעד ראשוני (Essential Tremor - ET) היא מחלה נוירולוגית שגורמת לרעד לא רצוני. המחלה יכולה להופיע בכל גיל (אפילו אצל ילדים) אך נפוצה בעיקר בגילאי 40 ומעלה. המחלה אינה מסוכנת אך צפוי שהרעד יחמיר עם הזמן. מסיבה זו חולים ברעד ראשוני נדרשים למעקב כל כמה חודשים על מנת לאבחן את דרגת הרעד ולהתאים טיפול בהתאם – שינוי מינון בטיפול תרופתי, המלצה לפוקוס אולטרסאונד (FUS) או להתערבות כירורגית. כיום, חומרת הרעד במרפאה מוערכת על ידי תשאול המטופל וביצוע סדרת בדיקות תפקודיות – כגון שתיית מים או כתיבה על דף. בתום הבדיקות מתבצעת הערכה סובייקטיבית של המבדקים ועל פי הערכה זו נקבע המשך הטיפול. פרופ' שרון חסון, העומדת בראש המרכז להפרעות תנועה בבית החולים "שיבא", שם עובדים עם אנשים שסובלים מרעד ראשוני ET פנתה לצוות מעבדת MADE ב-HIT מכון טכנולוגי חולון בבקשה לקבל מדדים אובייקטיביים ומתמשכים לגבי חומרת הרעד אצל מטופלים הן במרפאה והן בביתם הפרטי.


יעל אבני"הפתרון בא בצורת פיתוח ועיצוב כלים לשימוש יומיומי עבור המטופלים, אשר יכילו אמצעים למדידות ואיסוף נתונים" מסבירה יעל אבני שביחד עם ד"ר דניל אומנסקי עומדת בראש מעבדת MADE לעיצוב וטכנולוגיה לצרכים רפואיים ב-HIT. "מעבדת MADE (Medical Assistive Design and Engineering), הינה מעבדה רב תחומית, מעין Makers' space' אקדמי המשלב אנשי סגל וסטודנטים מכל הפקולטות במכון שמעוניינים לקדם מחקר ופיתוח בתחומים של רפואה דיגיטלית. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם בתי חולים ושותפים קליניים שאנחנו מציעים להם לפתח רעיונות שלהם עד לשלב POC (Proof of concept)".


"אנחנו מעבדה ייחודית מאד באקדמיה, שממוקדת בפיתוח עיצוב וטכנולוגיה לצרכים רפואיים ומספקת שירות רב-תחומי מהסוג הזה", אומרת אבני.


במעבדה פותח אב-טיפוס של מזלג, כוס ומברשת שיניים. לאחר אפיון הצורך, סקר שוק ומחקר ארגונומי, שולבו החיישנים באופן המאפשר שימוש נוח יחד עם מדידה ואיסוף נתונים.
"ברגע שהצוות הקליני יוכל לקבל ממדים אובייקטים על חומרת הרעד לאורך זמן, בנוסף לקבלת תמונת מצב מדויקת יותר על מצב המטופלים יתאפשר גם זיהוי של דפוסי הרעד, למשל לפני ולאחר מתן תרופות ייעודיות ודיוק טוב יותר של מינון או התאמת תרופות למטופלים".

בשלב זה ממתינים לאישורי בטיחות לכלים ולאישור ועדת הלסינקי, על מנת להתחיל בשלב הניסויים.



פורסם: 03/01/2022