התחום הטכנולוגי המפתיע שיסדר אותך בחיים

 

 

מה המשותף למוט הסלפי, למכוניות הנעות על דלקים מבוססי נפט ולספרי לימוד? התשובה היא, שקיימת סבירות גבוהה שנכדינו יוכלו להכיר אותם רק במוזיאונים. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת תביא להיעלמותם של מוצרים, שירותים ומקצועות רבים. אבל למה להיות שליליים? סוף הוא תמיד גם התחלה ובמקרה הזה של תחומי התמקצעות חדשים.

אחד מהתחומים העתידיים הללו, תחום שלמעשה כבר בהווה נמצא בעיצומה של נסיקה דרמטית, הוא תחום טכנולוגיות הלמידה (טל"מ). טכנולוגיות אלו הן למעשה הגדרה רחבה מאוד של כל טכנולוגיה המסייעת למשתמש בהן בהבנת ובהטמעת יידע. תחת ההגדרה נכללים: מערכות מולטימדיה, אנימציה, משחקי אונליין, לומדות דיגיטליות, מציאות מדומה, רשתות חברתיות משחקי אונליין ומה לא. הפריצות הטכנולוגיות שהתרחשו בשנים האחרונות בתחומים אלו, כמו גם שינוי בתפיסתם של אנשי וגופי ההוראה, הביאו בשנים האחרונות להשקעות ענק בתחום.

מחשבה על העתיד אמנם הכרחית עבור מי שמנסה לכלכל את צעדיו בתבונה. אלא שישנם בתחום טכנולוגיות הלמידה התרחשויות רבות היקף המתקיימות ממש עכשיו. מי שנמצא בלב ההתרחשויות הללו הוא אבי וורשבסקי, בעברו בכיר במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) וכיום מנכ"ל Mindcet, מרכז לפיתוח ולחדשנות טכנולוגיות בחינוך.

טכנולוגיה חינוכית לא החלה לפעול היום, זה כבר סיפור של קרוב לחמישים שנה. אלא שבעשורים הקודמים היא לא השפיעה. עכשיו אנו נמצאים בנקודת שינוי ברורה. כל מה שלא הצליח להתחבר ולשנות עד היום – מצטרף ממש עכשיו לכדי מגמה מאוד ברורה היות שמספר תנאים הבשילו.

הסימן הברור ביותר לכך זו הכלכלה, שכן מאז שנת 2009 התבצעה קפיצה ענקית בהשקעות ואנו עדים לגידול דרמטי בהן, השקעות הגדלות משנה לשנה. הצפי לשנת 2015 מדבר על שיאים בהשקעות הללו. דוגמא למגמה הזו תוכל למצוא למשל בעובדה שלינקדאין רכשו את פלטפורמת הלימוד Lynda.com במליארד וחצי דולר.

כשיש כל כך הרבה השקעות – פורחים גם המון סטארט-אפים והעולם הזה שלא היה אטרקטיבי הופך לכזה. גם המורים נפתחים לזה יותר. עכשיו קורה משהו כמו שקרה בשנת 2000 עם האינטרנט, זינוק במספר המשתמשים. בזכות הסמרטפונים יש גישה רבה יותר לטכנולוגיה ולרשתות חברתיות ורואים יותר אקטיביות גם אצל מורים מבוגרים בכל העולם, המורים הללו מניעים רכישות ענק.

איזה אנשים התעשיה הזו צריכה?
פעם בראש שרשרת המזון עמד המתכנת. היום בראש עומדים אנשי חווית המשתמש: איש ה UI והUX זאת משום שהמוצרים אינם בהכרח דורשים אלגוריתמים מתוחכמים, ומצד שני ההבנה המדוייקת של המשתמש מאוד אקוטית. בכלל, יש שינוי ביחסי הכוחות בין מדע לאמנות. העולם הישן היה יותר מדעי והחדש הוא יותר באוריינטציה אמנותית. עולם הוירטואל-ריאלטי קיבל בוסט מטורף בשנתיים האחרונות והוא דורש המון עיצוב, כי הפלטפורמה די נתונה. פה יידרשו אנימטורים, מעצבים וכו' ובמיוחד אנשי חינוך המדברים את השפות האלו.

מי המועמדים הטבעיים לתחום הזה?
אנשים רב תחומיים, משום שמדובר במקצועות הדורשים רב-תחומיות. בעולם הישן היה יתרון דווקא לאלו שהתמקצעו בנישה ממוקדת. אבל כאמור, נושא הטכנולוגיה הלימודית נמצא במקומות שמציעים ראיה רב תחומית וממשקים בין תחומים. בפשטות, זה תחום שדורש הרבה מאוד הבנה בהרבה תחומים.

שורה תחתונה למי שמתלבט?
יש בענף התפתחות אדירה בכל העולם, זה עולם מסעיר ותוסס וזה הזמן להיכנס אליו!

האינטרנט של הדברים

הדיבורים על העתיד המבטיח של התחום הביאו אותנו אל רועי צזנה, ד"ר לננו-טכנולוגיה המרצה בטכניון ובאוניברסיטת ת"א, מחבר הספר "המדריך לעתיד".

ד"ר צזנה, מה הם מאפייניו העתידיים של תחום הטכנולוגיות הלימודיות?
אני חושב שאחד המאפיינים המרכזיים כבר עכשיו הוא מאפיין הגיימיפיקציה וזה דבר שיתפוס אף יותר מקום בעתיד: חינוך בלי שהתלמיד "סובל" מישיבה סטטית בכיתה, אלא הפיכת הלמידה לחוויה.
החינוך בעתיד יסתייע בתחושת הישגיות או בתחושה של "להיות חלק מקהילה" גדולה יותר. זו הטמעה של המרחב הוירטואלי בפיזי. אני למשל שונא לטייל בטבע כי עבורי לצאת לאיזה הר ואז להסתובב ולחזור בחזרה, בשביל מה זה טוב? למה אני מספר על זה, כי זו הסיבה בגינה שנאתי שיעורי של"ח (ידיעת הארץ). אבל עכשיו, יש אפליקציות של מטמונאים שמחביאים מטמונים קטנים בכל מיני מקומות ופתאום יש פה משהו שבשבילו אני מוכן לצאת לטיול. אז הדבר הזה, של משחקים וירטואליים, קורה גם במוזיאונים למשל ופתאום אנשים מתחילים ללמוד מרצונם החפשי.

אילו מקצוענים יידרשו לעולם הזה?
אנשי טכנולוגיה כמו מפתחי אפליקציות – זה דבר שתמיד צריך. מעבר לזה: פסיכולוגים וסוציולוגים כדי להקים קהילות חברתיות. איך לגרום לאנשים לעשות דברים יחד ולא סתם קהל שיושב מהצד. מי שיפתח בזה מיומנויות – ימצא בעתיד עבודה.

זו פעם ראשונה שאני שומע שיש דרישה לסוציולוגים בכלל, מעבר להוראה אקדמית.
נכון. אבל הסוציולוגים של השנים הקרובות יצטרכו לדעת לעבוד על סטטיסטיקות שהניסויים שלהם ייערכו לא על 30 תלמידים בכיתה אלא על 2 מיליון בפייסבוק. מזה הם והפסיכולוגים יצטרכו להוציא מסקנות לגבי תהליכים עתידיים.

מה חוץ מגיימיפיקציה?
IOT, שזה האינטרנט של הדברים (Internet of Things). פלטפורמות מבוססות חיישנים, כלומר תקשורת בכל חפץ ואפילו בחלקי גוף. זה נושא שמתחיל עכשיו והתחזיות מדהימות. אז כמו שהסמרטפונים שינו את העולם, הנושא הזה יתפוס מקום יותר גדול. העניין הזה בשילוב של אינטרנט לביש, יאפשר מעקב על התלמיד. המורה יוכל לדעת אם הוא הקשיב, הבין וכו', ולקבל מעקב ומשוב מידיים.

מה עוד צפוי?
שימוש נרחב טכנולוגיות כמו מציאות מדומה ומציאות מתוגברת – התלמיד ירכיב משקפיים והן יוסיפו רובד נוסף, נניח של אנימציה, על המציאות הקיימת. הדברים הללו נמצאים כבר בכל מקום ולכן הם ישמשו גם בחינוך. אם יש צורך – תהיה בטוח שמישהו כבר ימלא אותו.

איך בדיוק?
טוב, זה רק ניחוש. היזמים כבר ימצאו את הדרך, כפי שהם מצאו דרך למלא את ספריות האפליקציות אחרי הופעת הסמרטפונים.

האם היית ממליץ לסטודנט לעתיד לבחור בתחום כזה מתוך ראיה עתידית?
האמת שקשה לי למצא את המילים כמה אני ממליץ. מעבר לקלישאה הנכונה של תרומה לאנושות, יש כאן פשוט צורך ענקי, ותמיד כשיש צורך גדול יש כסף גדול. אז ההמלצה שלי נוגעת לנשמה וגם לכיס.

לסיכום, טכנולוגיות הלמידה צורכות משאבים כלכליים ואנושיים הולכים וגדלים. מוסדות הלימוד האקדמיים מתאימים עצמם לצורך הגובר. יותר מסלולי הכשרה נפתחים ומספר הנרשמים עולה משנה לשנה. כדי לקבל מידע מפורט יותר על ההכשרה בתחום, השאירו את פרטיכם בטופס ומידע יישלח אליכם בהקדם. בהצלחה!