חדשות ואירועים

"תכנית המצטיינים מאפשרת לי ללמוד שני תארים במקביל"


אוריה גרובר, בן 25 מחולון, שמע על התכנית לסטודנטים מצטיינים והחליט ללכת עליה בכל הכח. הוא לומד לתואר במדעי המחשב ולתואר במתמטיקה שימושית במקביל, וכיום הוא גם מתרגל בפקולטה למדעים. פרויקט הגמר שלו, בהנחיית ד"ר ירמיהו קמינסקי, עוסק בזיהוי פנים בשיטה חדשנית ומניב תוצאות מלהיבות.

כשהגיע המתעניין אוריה גרובר ליום פתוח למחלקה במדעי המחשב, הוא הופתע לגלות שלמועמדים עם נתוני קבלה גבוהים כמו שלו, יש אפשרות ללמוד תואר נוסף במקביל : "אני זוכר שפרופ' יעקובוב, אז דקאן הפקולטה למדעים והיום נשיא המכון, דיבר על האפשרות הזו. זה פתח בפני אפשרות שלא חשבתי עליה לפני כן. כשהתואר במתמטיקה שימושית הוצג בפנינו, התלהבתי מהאפשרות ללמוד במקביל את שני התארים, והחלטתי ללכת על זה".


אוריה גרובר

האם לא חששת מהקושי הכרוך בללמוד שני תארים במקביל?
"מעט חששתי, אך האפשרות הזו גם הלהיבה אותי. למעשה, באותה נשימה בה החלטתי להירשם לשני התארים במקביל, החלטתי להקדיש עצמי ללימודים בתקופה זו של חיי. זה לא אומר שאין לי חיים מעבר ללימודים, אך ללא ספק עיקר האנרגיה שלי ומשאבי הזמן מופנים כרגע ללימודים. זכור לי שבאותו יום פתוח, פרופ' יעקובוב דיבר איתי גם על זה שבעוד שנתיים אני בטח אהיה מתרגל בפקולטה... ואכן, לשמחתי, כשהבשילו התנאים הוצע לי להיות מתרגל בפקולטה, ואני מאד שמח כל כך שלצד היותי סטודנט, אני מתנסה גם בתרגול בכמה קורסים".

מה הערך המוסף בכך שאתה לומד לשני תארים במקביל?
"לשמחתי, הערך המוסף הוא עצום! בחרתי בשני מסלולי לימוד המזינים אחד את השני ובמקרים מסוימים נתמכים ותומכים אחד בשני. יש הרבה דברים מעניינים וחשובים שאני לומד בתואר במתמטיקה שימושית , כמו פונקציות מרוכבות לדוגמא, שתורמים מאד לידע שלי ונותנים לי כלים נוספים גם בתחום של מדעי המחשב. גם התואר במתמטיקה שימושית נתרם, בעיקר בהיבטים של חומרה".

איך זה להיות גם סטודנט וגם מתרגל?
"אני שמח על ההזדמנות לעמוד מול כיתה ולהעביר חומר לימודי. לפני כשנה התחלתי לתרגל בפקולטה בקורסים מתמטיקה דיסקרטית (בדידה), אינפי 2, תכנות בשפת C , אלגברה ליניארית ומבוא למדעי המחשב. יש שטוענים שהדרך הכי טובה ללמוד חומר ולהבין אותו לעומק, היא ללמד אותו, וזה נכון ומוכיח עצמו בכל פעם מחדש. אני נהנה לעבוד עם הסטודנטים, לפגוש אנשים חדשים ובעיקר לשמוע את השאלות שלהם כי מהן אני לומד המון. אני מקווה גם בהמשך ללמד ובמסגרת שאיפותי המקצועיות אף להשתלב כמרצה באקדמיה".


אוריה גרובר. גם סטודנט וגם מתרגל בפקולטה למדעים.

בקרוב תהיה עם שני תארים. מה הן באמת שאיפותיך המקצועיות?
"בהתחלה רציתי להיות מתכנת משחקי מחשב, אך ככל שאני מעמיק בתכנים הנלמדים בתואר, אני מגלה שהתחום שהכי מעניין אותי הוא אלגוריתמים בלמידת מכונה (Machine learning). זה תחום מרתק. יש לי נטייה חזקה לתחום של חקר אלגוריתמים ולצד התיאורטי של מדעי המחשב. אני רואה את עצמי בעתיד עוסק בתחום זה באחת מהחברות הגדולות והמובילות בתחום, כמו Google, IBM, או "Microsoft.

פרויקט הגמר שלך עוסק בזיהוי פנים בשיטה חדשנית. מדוע בחרת דווקא בתחום זה?
"לפני שנה פנה אלי ד"ר ירמיהו קמינסקי, ראש המחלקה למתמטיקה שימושית, וסיפר שהוא, יחד עם ד"ר דימיטרי גולדשטיין מציעים לסטודנטים נבחרים בלבד בשלב זה, לבצע פרויקט גמר. הפנייה שלו החמיאה לי ורציתי לנצל את ההזדמנות לעבוד קרוב לד"ר קמינסקי שנחשב מאד בתחומו מבחינה מקצועית. מעט חששתי אך נעניתי בחיוב להצעה. הוא העביר אלי מאמר מדעי ברמה מקצועית מאד גבוהה על זיהוי פנים לקריאה וליישום פרקטי. המאמר בעצם עוסק בשאלה, איך המחשב, כמו בן אדם, יכול לדעת ששתי תמונות פנים שונות (שצולמו מזווית שונה, רקע שונה, תאורה שונה וכו'), שייכות בעצם לאותו בן אדם".

"את האלגוריתם שהיה כתוב במאמר נדרשתי ליישם ולשפר. הקושי העיקרי בפרויקט היה, שהוא דרש ממני ידע מתמטי עצום, בנקודה זו ד"ר קמינסקי היה לי לעזר רב. כדי להתמודד עם האתגר הייתי צריך ללמוד המון דברים חדשים. נדרשתי ללמוד שפת תכנות Python ולעבוד בסביבת "Linux.

"כשעושים ניסוי לפי הקוד שכתבתי רואים שהאלגוריתם שפיתחתי מביא ל 90 אחוזי הצלחה, ולאפס תוצאות של false positive. כלומר, לעולם לא קורה שהמחשב יאמר שמדובר בשתי תמונות של אותו בן אדם- ויטעה. זה הישג של ממש. ד"ר קורנל לוסטיג אתגר אותי עוד, והציע שאריץ את האלגוריתם שפיתחתי על זוגות של תמונות של פרחים מ Google תמונות. להפתעתנו, גם פה היו אפס מקרים של "false positive.