חדשות ואירועים

"הוראה לא פחות חשובה ממחקר"

מהילדות במוסקבה, דרך חידות ההיגיון של אביה והחיפוש המתמיד אחר משמעות בחיים ועד סיפור העלייה לארץ וההשתלבות בעולם האקדמיה פה. זה סיפורה של ד"ר יוליה קמפנר, ראש המחלקה למדעי המחשב.
 
ד"ר <a class=staff_id109 href="http://www.hit.ac.il/faculty_staff/יוליה_קמפנר">יוליה קמפנר</a>
 
ד"ר יוליה קמפנר נזכרת בילדותה במוסקבה. תוך כדי הסיפור הסבוך ומלא הפרטים היא פתאום נזכרת בשני דברים: "אמא שלי תמיד סיפרה, שכילדה אף פעם לא שאלתי 'מה זה', כמו שרוב הילדים שואלים, אלא שאלתי 'בשביל מה זה'. כנראה שמילדות סיקרנה אותי הסיבה, המהות, חיפשתי משמעות לכל דבר, וזה מלווה אותי לאורך כל חיי".
 
בנוסף היא מספרת, על אביה, מהנדס תחבורה במקצועו שתמיד אתגר אותה בשאלות, חידות, בעיות לוגיות ,וגם באתגרים ספורטיביים: "כך כבר מכיתה ז' למדתי בבית ספר לילדים מחוננים. בביה"ס, לדוגמא , מורה המתמטיקה כמעט כל חודש נתן רשימה של 100 בעיות קשות . לא היתה חובה לפתור אותן, אך רוב התלמידים ישבו ימים ולילות וניסו למצוא פתרונות.  וכמובן גם אני. עד היום אחד התענוגות  הגדולים שלי הוא הרגע ש'האסימון נופל' והפתרון לעוד בעיה מתברר".
 
האהבה שלה לפתרון בעיות במתמטיקה הביאה אותה לזכות במקום הראשון באולימפיאדת המתמטיקה במוסקבה, אך זה לא עזר לה להתקבל לאוניברסיטה. היא למדה תואר שני במתמטיקה שימושית במכון למהנדסי תחבורה- המקום הכמעט יחיד במוסקבה שיהודי היה יכול להתקבל אליו.
 
עולים לארץ
יחד עם בני משפחתה, בעלה, שתי בנותיה וסבה,  ד"ר קמפנר עלתה לארץ  ביוני 1990: "זה קרה ממש שנייה לפני שהגשתי ברוסיה את עבודת הדוקטורט שלי. כמעט סיימתי את העבודה בתחום קלסטריזציה (clustering). זהו תת תחום הקשור לכריית נתונים, אך לא הגשתי אותה כי סוף סוף קבלנו אישור יציאה מברית המועצות.
 
בארץ רציתי להמשיך לעבוד בתחום שלי. נפגשתי עם כמה מנחים אך כשניסיתי להסביר את התחום ממנו באתי העברית שלי התערבבה עם אנגלית ועם רוסית. הרגשתי שאני לא מביאה לידי ביטוי את מירב הידע שאיתו הגעתי. זה היה מתסכל. וגם  לא  ממש מצאתי בארץ מנחה שמתעסק בתחום זה, אז החלטתי לשנות כיוון. כך אחרי 3 חודשים בארץ מצאתי את עצמי באוניברסיטת תל אביב עושה תואר שלישי בתחום  ראיה ממוחשבת, תחום הקשור למדעי המחשב.
 
ד"ר <a class=staff_id109 href="http://www.hit.ac.il/faculty_staff/יוליה_קמפנר">יוליה קמפנר</a>
 
השנה הראשונה הייתה די קשה . הייתי צריכה להשלים תואר שני במדעי המחשב והמון קורסים בסטטיסטיקה, להתחיל לעבוד בתחום חדש, ללמוד עברית, אנגלית וגם לטפל בשתי בנותיי (הקטנה התחילה אז כיתה א', והגדולה – כיתה ד').

מאוד עזר לי שלמדתי עברית כבר כמה שנים קודם במוסקבה, ובשנה האחרונה לפני העלייה לארץ  אפילו לימדתי עברית. אך עדין העברית שלי  לא הייתה ברמה של לימודים באוניברסיטה. אני זוכרת, שאחרי כמה חודשי לימוד התחילה מלחמת המפרץ, ובאופן די אבסורדי, דווקא מתקופה זו יצא לי משהו טוב, כי השידורים היו רק בעברית והתקופה הזו מאד שיפרה את כישורי העברית שלי".
 

באופן כללי, אני שמחה על כך שאת התואר השלישי, הדוקטורט, עשיתי במדעי המחשב. כך נחשפתי לתהליכים המרתקים והמתקדמים ביותר המתרחשים בסביבה המודרנית, בה כמעט כול פעולה שעולה על הדעת מתבצעת באופן ממוחשב.

 
אני והמכון
"כשסיימתי את התואר השלישי באוניברסיטת תל-אביב התחלתי לחפש עבודה. כמה שנים לימדתי במכללת אורות באלקנה, הייתי ראש החוג למדעי המחשב. בזמן הזה פגשתי את פרופ' לויט שהיה אז ראש המחלקה של מדעי המחשב במכון. בזכותו הגעתי למכון וקיבלתי הזדמנות  להמשיך את המחקר שהתחלתי במוסקבה ולקדם אותו לתחום קומבינטוריקה ותורת הגרפים. כך, מ- 2002 אני עובדת במכון – קודם על תקן של מרצה אורח, אחרי זה כמרצה, כמרצה בכירה.והשנה התווסף תפקיד חדש - ראש המחלקה למדעי המחשב. אני מאד אוהבת את המחלקה, ובהרבה מובנים מרגישה שהיא ממש בית שני עבורי.
 
אני והוראה
ד"ר קמפנר זכתה לא פעם בתעודת הוקרה על הצטיינות בהוראה. "אני אוהבת ללמד, ורואה זכות גדולה בכך שיש לי את היכולת להעביר ידע לאחרים. מאז שאני זוכרת את עצמי, בצורה כזו או אחרת אני מלמדת: במוסקבה, במהלך לימודי התואר השני לימדתי תלמידי בית-ספר שהתארחו במוסד בו למדתי, כמו כן, בשנתי האחרונה במוסקבה גם לימדתי עברית. בארץ אני מעבירה שיעורי יהדות בביתי, וכמובן, במסגרת עבודתי פה במכון, גם כיועצת אקדמית בעבר, וגם כמרצה. הוראה, יעוץ והעברת ידע זה בדמי. אני עוסקת באופן פעיל גם במחקר בשיתוף עם פרופ' לויט, אך בעיני הוראה לא פחות חשובה ממחקר.
 
כלים במקום כללים
ד"ר קמפנר שואפת ללמד את הסטודנטים שלה איך לחשוב. "זה לא פשוט", היא אומרת, אך זה אפשרי : "העקרון שלי הוא פשוט: כלים במקום כללים!
אני מעדיפה לא לתת לסטודנטים פתרון לבעיה, אלא לספק להם מגוון כלים המאפשר להגיע לפתרון באופן עצמאי ובדרך שהסטודנט יבחר. אני שואפת לאתגר אותם, ולפתח אצלם את הרצון להשתמש בכלים אלה. למשל, אם מישהו צריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב', אני לא אקח אותו לשם באוטו סגור עם אפליקציית ניווט של וויז, אלא אביא לו אופנוע ואתן מפה שיסע לבד... זה דורש מסטודנטים יותר שכל, יותר מאמץ. אבל מי שמצליח - מרוויח הרבה יותר".
 
אתגר מחשבתי לקוראים
"אני נהנית לאתגר את הסטודנטים שלי בכל מיני שאלות היגיון". הנה שאלה שאולי גם קוראי הכתבה יהנו 'לשבור איתה את הראש' (רמז: צריך לדעת קצת גאומטריה):
שלוש צפרדעים נמצאות על קודקודיו של משולש שווה צלעות שאורך כל צלע 1 מטר. כל צפרדע יכולה לקפוץ מעל כל אחת מהצפרדעים האחרות - כך שהיא תנחת בדיוק באותו המרחק מצדה השני. הצפרדעים יכולות לקפוץ זו מעל זו בכל סדר שיבחרו ומספר בלתי מוגבל של פעמים .

האם הצפרדעים יכולות להגיע למצב בו הן עומדות בשלוש הפינות של משולש שווה צלעות שאורך צלעו שני מטרים?