פרס ראשון בתחום היצירה בקרב הסטודנטים – למיכל שטיינר

 

 

 

 

תופעת האימוג'י (הפרצופונים הצהבהבים המאפיינים את השיח המתווך והמסומס) כשפה הברידית חדשה המשלבת מילה ודימוי, שהחלה ביפן בתחילת האלף הנוכחי (Kazuko, 2007), יוצרת הזדמנות נדירה לבחינת תאוריות לשוניות וטקסטואליות, חברתיות ואידיאולוגיות תוך כדי התהוות. מדיום חדש זה מאפשר התבוננות בתופעה ששורשיה קדומים, וביטוייה טכנולוגים ופוסט מודרניים. מכיוון שזוהי תופעה חדשה יחסית, חסר מחקר מקיף בנושא. העבודה של מיכל בנושא היא ניסיון לבחון את התופעה באמות מידה אקדמיות ולשלב את התחום במחקר האקדמי.

בבסיס המחקר שערכה במסגרת לימודי התואר השני בעיצוב משולב במכון הטכנולוגי בחולון בנושא האימוג'י (מהבט סמיוטי, סימולקרי, וצרכני) עומדת פילוסופיית האחר והאחרות של עמנואל לוינאס (Levinas, 1969). באמצעותה בחנה את תופעת האימוג'י, נקודת המוצא למחקר שיוצג כאן היא שהאימוג'י מהווה בראש ובראשונה תמלול של שפת הגוף שלנו. הוא משמש תחליף לפנינו, וממלא תפקידים שונים בשיח – הוא ממלא את מקום הפרוזודיה, מאפשר שפה דבורה בפורמט כתוב, מקצר ומקדד, מייצר משחקיות ומשמר שפה טקסטואלית בעידן ויזואלי.

 

הרצאה המבוססת על פרויקט הגמר שלה – "אימוג'י כתחליף בעידן ללא פנים: פילוסופית ה"אחר" של עמנואל לוינאס ויישומה בשיח האלקטרוני" – התקבלה לכינוס ה-15 של האגודה הישראלית לחקר השפה והחברה, שאמור להתקיים בעוד חודשיים.