גל התארגנויות עובדי היי-טק באיגודים מקצועיים - "סטארט-אפ חדשני ביחסי עבודה אישיים"

מושב א' - הגורם האנושי בעולם טכנולוגי עתיר ידע וחדשנות
יו"ר המושב - ד"ר שלמה קנדלשיין, הפקולטה לניהול טכנולוגיה, HIT, ראש מב"ט ניהול משאבי אנוש

 

חברות היי-טק וארגוני עובדים הם הפכים קוטביים ויריבים קשים ומרים. הנהלות רואות בהתארגנויות עובדים באגודים מקצועיים איום מוחשי על שליטת הניהול, גמישות ועצמאות המנהלים, ומעבר לכך כפיות טובה המבטאת אי אמון מצד העובדים בהנהלה. ברקע קיימים גם חששות מהגדלת עלויות העבודה ע"י  שימוש ב"נשקים" מסורתיים של איגודים מקצועיים -עיצומים ושביתות - כאשר משא ומתן על הסכמי שכר עולה על שרטון.

זכות ההתארגנות של עובדים בארגוני עובדים היא מאושיות הדמוקרטיה, ומטרתה לשמור על זכויות העובד, לצמצם את חוסר האיזון ביחסי הכוחות של העובדים מול ההנהלות, המתבטא לא אחת בעליונות כוחנית של ההנהלה ובעיקר במשא ומתן על הסכמי השכר, תנאי העבודה ופיטורין.

לאחרונה עדים אנו לתופעה חדשה ומעניינת ביחסי עבודה - הצטרפות עובדים רבים בחברות היי-טק וטכנולוגיה לארגוני עובדים, המאופיינים ב"הסכמים קיבוציים" מגוונים למרות שמרבית העובדים המצטרפים הם בחוזים אישיים, אשר תנאי עבודתם ושכרם טובים בהרבה.

התפוצצות הבועה ושורה של משברים בחברות היי-טק, שהביאו לנפילה והעלמות מהירה של חברות, פיטורין המוניים ועוד גרמו לעובדי ההיי-טק להפנים, כי עבודתם בסביבה  סוערת  ולא יציבה מחייבת אותם, בראש ובראשונה, לדאוג לעצמם-לגורלם ("החוזה הפסיכולוגי").

עובדי ההייטק הבינו, כי חברות בארגון עובדים יציג יוכל להניב הישגים משמעותיים, כי ההתחברות לעובדים בחברות אחרות, המצויים גם הם במצב דומה הוא בעל סיכויים למיצוי זכויותיהם בצורה הטובה ביותר, להגדיל את סיכוייהם לביטחון תעסוקתי, ובמקרה של פיטורין להבטיח את זכויותיהם הפנסיוניות.

הראשונים להתארגנויות עובדים באיגודים מקצועיים היו 2750 עובדי חברת "נס טכנולוגיות" (שירותי מיחשוב ופתרונות בתחום טכנולוגיית המידע), שהתאגדו במרס 2014 בהסתדרות, לאחר שהשיגו את חתימות שליש מעובדי החברה, הדרושים בחוק להקמת ארגון עובדים יציג. צעדם של העובדים נעשה בעקבות מהלכי קיצוץ בשכר ובתנאי העבודה שנקטה ההנהלה, וכן חשש מפיטורין גדולים בחברה.

עובדי חברת היי-טק נוספת שהצטרפו להסתדרות החדשה במרס 2015 היו עובדי חברת "קומברס" (פיתוח ושיווק מערכות בילדינג), שגם בחברה זו היו גלי פיטורין תכופים, ופונקציות בחברה הועברו למיקור חוץ בחו"ל. במהלך עשר השנים האחרונות, מתוך 3000 עובדים שעבדו בישראל מועסקים כיום בחברה 750 עובדים בלבד.
חברות נוספות שהצטרפו להסתדרות היו סאפ, פרטנר, הוט מובייל, פרטנר, סלקום, פלאפון ובזק בינלאומי.

תגובת ההנהלות להקמת ארגון עובדים הייתה קשה, כולל נסיונות לפגוע בשכרם, במעמדם ובפיטורי "מנהיגי" ההתארגנות, שהגיעו לבתי הדין לעבודה-מקרה "פלאפון". בית הדין לעבודה פסק על הכרה בוועד העובדים, ואסר כל פגיעה בכל צורה שהיא בעובדים, ובמקרים מסויימים אף הוטלו קנסות כבדים על ההנהלות, שכן על פי החוק רשאים עובדים להתארגן בארגוני עובדים ועל ההנהלות להכיר בארגון היציג ולנהל איתו משא ומתן .

ימים יגידו האם הצטרפות עובדי ההיי-טק לאיגודים מקצועיים תוכיח את עצמה ביחס לביטחון התעסוקתי שלהם. האם יפסקו "פיטורי הייעול" בחברות, והאם ישמרו מערכות השכר וההטבות האטרקטיביות גם בהסכמים הקיבוציים. מה שברור כיום כי המשברים הכלכליים בחברות ההיי-טק שינו דפוסי חשיבה מסורתיים אצל העובדים, וגם ההנהלות ובעלי המניות יצטרכו להכיר ב"שחקן החדש" בזירה – ארגון העובדים, המייצג את ההון האנושי החשוב ביותר בחברות. העובדים למרות גילם הצעיר יחסית, המשופע בשכר ובהטבות, המחוייבים לחברות ומייצרים תפוקה נאה ביחס להשקעות הבעלים, שואפים גם הם לביטחון תעסוקתי.