עוד בפרק זה:

מאמרים

בזמן שישנתם - על הלמידה שהמוח מבצע בזמן שאנחנו ישנים

מי מאיתנו לא חלם פעם להניח את ספר הלימוד מתחת לכר, ולהתעורר לאחר שנת לילה ערבה כשכל המידע בתוכו כבר אצור במוחנו? מחקר ישראלי חדש בהובלת מדענים ממכון ויצמן, מוכיח בפעם הראשונה כי אפשר ללמוד תוך כדי שינה, גם אם בינתיים לא מדובר על לימוד מילולי, ודאי לא מתוך ספר.
 
עד לפני כמה עשרות שנים, היתה מקובלת הסברה כי בשעת השינה, גם המוח מצוי במעין תרדמת, ואינו פעיל כמעט. בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר עדויות כי המוח פעיל מאוד גם בעת השינה, ומגיב לגירויים שונים. עם זה, עד עתה לא הצליחו חוקרים להוכיח כי המוח של אדם בוגר מסוגל לבצע תהליך של למידה תוך כדי שינה (אם כי הדבר אפשרי ככל הנראה אצל תינוקות צעירים מאוד).
 
שאיפות בלילה
צוות החוקרים, בראשות פרופ' נועם סובל ותלמידת המחקר ענת ארזי, התבסס במחקר על תגובות האדם הישן לריח. תגובת ההסנפה שלנו ממשיכה לפעול גם כשאנו ישנים, והמוח מגיב בשאיפה עמוקה לניחוח נעים. לעומת זה, בחשיפה לריח לא נעים, משתנה מתכונת הנשימה לשאיפות שטחיות וקצרות.
היכולת להבחין במובהק בין התגובות האלה, איפשרה לחוקרים לבנות מערך ניסוי שבו השמיעו לנבדקים הישנים צלילי מוסיקה מסויימים, וזמן קצר אחר-כך חשפו אותם לריחות נעימים של בושם ושמפו, או לחילופין לריחות באושים של דגים סרוחים ופגרי חיות. עד מהרה הראו החוקרים כי נוצרה התניה וכי די בצליל עצמו - בלי הריח - ליצירת התגובה הפיזיולוגית הנלווית - שאיפה עמוקה בציפייה לריח הנעים, או נשימות שטחיות מחשש לריח פיגולים. לאחר שהתעוררו, לא זכרו הנבדקים דבר, אבל המחקר הוכיח כי גם בהיותם ערים המשיכו הנבדקים להציג את אותה התנהגות פיזיולוגית בתגובה לצלילים, ופירוש הדבר כי התחולל אצלם תהליך למידה. "הראינו שמתקיימת אצל הנבדקים למידה מסוג Trace Conditioning, שבה מתקיים פעם של כמה שניות בין הצליל לריח", מסבירה ארזי. "ידוע שלמידה כזו אינה יכולה להתרחש אצל אנשים בעלי פגיעה בהיקופקמפוס - אזור במוח הקשור ליצירת זכרונות. לכן הלמידה שהראינו היא למידה תלויית היפוקמפוס".
 
 
אם חולמים לא לומדים
בהמשך ניסו החוקרים לבחון באיזה שלב של השינה מתקיימת הלמידה וקיבלו ממצאים מפתיעים. ההתניה בין הצליל לריח חזקה במיוחד בעת שנת חלום, המאופיינת בתנועת עיניים מהירה (Rapid Eye Movement - REM), אך דווקא ההתניה החזקה שנוצרת במצב הזה אינה נשמרת כשהנבדק מתעורר. לעומת זה, ההתניה שמתבצעת בעת שינה המוגדרת non-REM, משתמרת בזיכרון והופכת למעשה לתהליך למידה.

 "בשלב הבא אני רוצה לברר מה הם המנגנונים המוחיים המעורבים בלימוד בשעת השינה, למצוא במה הם שונים ממנגנוני הלמידה בזמן העירות, והיכן בדיוק במוח מתרחשים התהליכים האלה", אומרת ארזי. "כמו כן אני מעוניינת להבין היכן עובר הגבול בין מה שאנו יכולים ללמוד בזמן השינה, למה שאיננו יכולים ללמוד כך".
 
נוסף על ארזי וסובל שותפים לעבודה תלמידי המחקר לימור שדלצקי ומור בן שאול, הרופאים ד"ר חיתאם נאסר וד"ר אריה אוקסנברג מבית החולים השיקומי "בית לוינשטיין", וד"ר אילנה הירסטון מן המכללה האקדמית ת"א יפו. המחקר מתפרסם בכתב העת החשוב Nature Neuroscience.