גלריה ויטרינה במכון הטכנולוגי בחולון גאה להציג את התערוכה 'התערבויות' –יואב מאירי

18:00 29-12-2013
 
 
הפקולטה לעיצוב מזמינה לתערוכת
 
"התערבויות"  - אדר' יואב מאירי

התערוכה "התערבויות" עוסקת בתהליך שזירת האובייקט האדריכלי במרקמים הפיזיים והחברתיים של העולם. התערוכה מורכבת משלוש עבודות : פרויקט ארגמן, הגלריה למדעים וספרית לוינסקי
 

אדר' יואב מאירי, מרצה במכון הטכנולוגי חולון ובעל משרד אדריכלות פעיל משנת 1996 בדרום תל אביב המתמחה בתכנון בסביבות אורבאניות צפופות.

הפרוייקטים בחסות :
מפעל הפיס, אוניברסיטת תל אביב, משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב יפו , עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ,קרן רבינוביץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי


30.12.13 - 30.01.14
א' - ה' 10:00 - 17:00
 

פרויקט ארגמן (2013)

מפעל הטקסטיל ארגמן הוקם ברמת גן בשנת 1934, נדד לבני ברק בשנות הארבעים, ובשנות השישים הועבר ליבנה במסגרת ממדיניות פיזור האוכלוסייה. המפעל החדש תוכנן בידי האדריכל חתן פרס ישראל רם כרמי וביטא ארגון מערכתי מורכב של יחסי הייצור, הטכנולוגיה וחיי היום-יום של עובדי המפעל בתוך מעטפת אדריכלית ברוטליסטית.
תהליכי קריסה פנימיים שחברו לתהליכים חברתיים וכלכליים גלובליים הביאו לסגירתו של המפעל בשנת 2004. כיום עומדים המבנים המרשימים שאכלסו את המפעל בפני הריסה והחלפה במבני משרדים נוצצים.

מפעל ארגמן מייצג היטב את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והתכנוניים שעברו על החברה הישראלית בעשורים האחרונים ומעלה לדיון את המשמעות והתפקיד של האדריכלות בעיצוב של סביבות עבודה משנות השישים ועד היום.
ניתוח מבנה המפעל, טיפולוגיה אדריכלית שאינה מקבלת מקום משמעותי בשיח האדריכלי הבינלאומי, וכל שכן זה הישראלי, מאתגר את הטענה כי החברה המערבית עומדת בפני עידן חדש בהיסטוריה, עידן המכונה פוסט-תעשייתי. מונח מטעה זה צמח על רקע טרנספורמציות רדיקליות שהשפיעו על המערך החברתי והארגוני של תהליכי הייצור ועל תהליכים חברתיים-כלכליים, אך הוא לא משנה את העובדות לפיהן הייצור התעשייתי עודנו כוח משמעותי בחברה של ימינו. העדר דיון אדריכלי על סביבות עבודה תעשייתיות משאיר את השדה פרוץ לכוחות יזמים ופוליטיים ומטשטש את ההכרה בחלוקה מחדש של מרחב העבודה והשלכותיה.

פרויקט ארגמן הוא השלב השני במחקר על אדריכלות ותעשייה בישראל. השלב ראשון, שנערך על ידי ד"ר טלי חתוקה, כלל את התערוכה 'המפעל' ואת ספר "המפעל" (רסלינג, 2011).
על בסיס התובנות והממצאים שהוצגו בחלקו הראשון של המחקר, מתמקד הפרק השני של פרויקט ארגמן בפרספקטיבה עתידית של סביבות עבודה תעשייתיות. מתוך למידה של המאפיינים של סביבות עבודה עכשוויות ושימוש במבנה המפעל של ארגמן כפלטפורמה לתכנון, מוצעות חלופות תכנוניות רעיוניות המבוססות על פרשנות מחודשת של היחסים בין העובד לבין המעביד ובין המפעל לבין עיר והחברה, בזיקה לרעיונות תרבותיים ופוליטיים עכשוויים. החלופות מוצגות באמצעות סדרות של מודלים רעיוניים היוצרים סינתזה חדשה של ערכים עליהם מושתת המפעל העתידי.

עוזר מחקר: יוראי שרון
 

   

 

הגלריה למדעים במכון וויצמן (2013)

מאז הופעתו בשלהי המאה ה-19, מוסד המוזיאון למדע מתוכנן כמרחב סגור המיועד לתצוגת תוצרים של פיתוח מדעי וטכנולוגי. בדומה למוזיאונים לאמנות, המוזיאון למדע דאג להדוף גחמות פופוליסטיות ואפנתיות, ותיפקד כשומר ומגן הידע האקדמי, החילוניות וההשכלה. בהתאם לתפיסת עולם זו, רוב רובם של המוזיאונים למדע וטבע ממוקמים במבנים היסטוריים רבי רושם, המדגישים את החשיבות המיוחסת לערכים אלו על ידי החברה ואת נצחיותם.

אולם, בישראל של המאה ה-21, השרויה במציאות הגלובלית של ייצור, שינוע ותקשורת, ובפיתוח טכנולוגי מואץ, ארכיטקטורה של תצוגת מדע מחויבת לחשיבה מחודשת על מושגים יסודיים כגון אתר, פרוגראמה ומבנה. ההצעה לפרויקט הגלריה למדע במכון וויצמן מציגה גישה תכנונית המותאמת לתנאים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים העכשוויים. במהותה ההצעה כוללת מערך תצוגה יעיל ודינמי, חף מסמליות ופאתוס, שאיכויותיו בגמישותו הפיזית והתפקודית ושיכולתו להתעדכן מובנה בהיגיון הפנימי המכונן אותו.

הגלריה גופה, מתוכננת כמערכת טפילית, ארעית וניידת, המסוגלת להתאים את עצמה לנסיבות תרבותיות, מרחביות ואקלימיות משתנות. בשונה מהתפיסה המסורתית של המוזיאון, הפרויקט מבקש להציע סביבה ארעית של תצוגה, מערכת ארכיטקטונית המורכבת מחלקים מודולאריים הניתנים להרכבה ופירוק בקלות, והמסוגלים להיבנות בתצורות שונות ומגוונות.

באמצעות שלילת הקביעות המרחבית, הפרויקט מבקש להצביע על מבט מחודש על עולם המדע: לא כערך קבוע ומקודש, אלא כחלק מרשת של כוחות כלכליים, חברתיים, תרבותיים  וסביבתיים, הנמצאים ביחסים דינמיים והיוצרים מציאויות משתנות. הגלריה איננה פועלת כאוצרת ומשמרת אלא כמפיקה ומארגנת של ייצוגי תרבות היברידיים ואקלקטיים כשיקוף של החברה בה היא מתקיימת.

הגלריה מתווכת בין האובייקט המדעי, החברה ורוח הזמן.

עוזר מחקר: יוראי שרון
 

ספריית לוינסקי (2009)
ספריות הן מכשיר תרבותי משוכלל, העוסק בשימור, ארגון וניהול של ידע . הספרייה מגדירה את היחסים בין שומרי ומפיצי הידע ,השלטון והאליטות האינטלקטואליות, לבין כלל האוכלוסייה. כך, היא מהווה בבואה תרבותית-פוליטית של החברה בה היא פועלת .
ככלל, מוסד הספרייה מושתת על  קיומה של קהילת קוראים בעלת הומוגניות תרבותית, המסוגלת לפענח קודים באופן שווה (שפה, צורה, מיון) . הספרייה מחזקת את הלכידות החברתית של הקבוצה על ידי השימוש והפיתוח של קודים אלו.
אך לספריות גם פן נוסף, על-תרבותי : הן מגדירות את היחסים שבין הסובייקט לבין כלל האנושות, את המשותף בין בני האדם באשר הם. את המחשבה, ההגות והדמיון כתכונות יסודית של הפרט. ספריות הן המרחב הפיסי ומחשבתי בו נולד הפקפוק, הערעור על הסדר הקיים, הרצון לעולם טוב יותר. מנגנוני הספרייה חותרים כנגד ההסדרים שיצרו אותם על ידי כך שהם מאפשרים פרשנויות אין סופיות למידע המוכל בה.
לפיכך, הספרייה היא מוסד בעל שניות פנימית עמוקה : 
  • כלי המחזק את הסדר החברתי-פוליטי, ומרחב של התרסה כנגד אותו סדר.
  • מנגנון של חיזוק הלכידות של קבוצות חברתיות, וסוכן של העצמת הסובייקט ושל פירוק קונבנציות חברתיות.
  • מכשיר לשכלול ועידון התרבות, ומרחב של אינטראקציה בין תרבותית ושל היברידיות חברתית .

ספריית לוינסקי

בתווך שבין שני המימדים של הספרייה, הקולקטיבי והיחידני, המגבש והחתרני, הטהרני וההיברידי, פועלת ספריית גן לוינסקי.
השאלות המרכזיות שעולות כאשר עוסקים בספרייה בסביבה בעלת הטרוגניות תרבותית קיצונית, והמאוכלת באנשים בעלי מעמד אזרחי שונה ומשתנה כגון אוכלוסיית שכונת נווה שאנן הן :
  • מה תפקידה התרבותי של המדינה מול לא- אזרחים המתארחים והעובדים בה?
  • מהם הביטויים הפיסיים-אדריכליים של תפקיד זה ? 
  • מה אופייה של ספרייה במרחב הזרים הספציפי בתל אביב על התנאים הייחודיים  השורים בו
  • מה הארכיטקטורה המתאימה לצרכיה הפיסיים , התרבותיים והקוגניטיביים של אוכלוסיית היעד ?
צוות היגוי : "ארטים"
הדס אפרת, טלי תמיר, רומי אחיטוב , מרית בן ישראל, יואב מאירי