חדשות ואירועים

ספר חדש של אדריכל גלעד דובשני: "מתווים לאדריכלות מקומית בישראל", בהוצאת "ואסמוט" ברלין

 

בתקופה שבה אנו חיים, כאשר העולם נהיה כפר גלובלי אחד, כאשר בניינים נראים זהים בניו יורק, בייג'ין ותל אביב, האם יש ערך מיוחד לתרבות של מקום? האם אדריכלות היא מוצר צריכה כמו המכונית, הטלוויזיה או הטלפון הנייד? מהי אדריכלות מקומית ואיך אפשר ליצור אותה בישראל?

אדריכל גלעד דובשני מנסה לענות על השאלות האלה בספרו החדש, Notes on Local Architecture in Israel, שבו הוא פורס תהליך עקבי ליצירה של אדריכלות מקומית בישראל, נושא מהותי לכל המתעניין בחשיבות של יצירת סביבות בנויות עם קשר למהות המקום שבו אנו חיים.

"בשונה מאמנויות אחרות, האדריכלות היא אמנות שמלווה אותנו כל החיים", מסביר דובשני, שהיה דיקן הפקולטה לעיצוב ב- .H.I.T המכון הטכנולוגי חולון ומשמש כיום כחבר סגל. "אי אפשר להתעלם ממנה, אנו חיים לידה ובתוכה, לכן למידת ה'נכונות' שלה יש חשיבות מרבית על חייה של חברה".

דובשני מסביר כי לשאיפה לאדריכלות מקומית בישראל יש חשיבות מיוחדת. בחברה חדשה, שאין לה מסורת רציפה ארוכת שנים של בנייה, האופנות וההשפעות של מרכזי התרבות העולמיים ניכרות בכל מקום. "לכן לתפישות כמו איך בונים עיר, איך יוצרים רחוב ולא כביש, האם יש חשיבות לאקלים והאם לשמור על תכסית של טופוגרפיה או להשתמש בדחפור ליישור השטח, יש חשיבות מרבית", הוא מסביר. "האדריכלות שניצור היא התמונה והראי שלנו כחברה. כאדריכל אני מאמין שהאדריכלות יכולה גם להשפיע על דמותה של החברה ולא רק להיות לה לראי".

במהלך השנים שבהן פועל דובשני בישראל הוא יצר גוף עבודה אדריכלי, עשיר ומגוון, החל בפרקטיקה של יצירה אדריכלית, דרך הוראת אדריכלות ועיצוב, ועד כתיבה ומחקר בנושאים אלה. הוא יצר אדריכלות השואפת להתחבר אל המקום, לנבוע ממנו ולהשתלב בו. הוא מבקש להגדיר את המהויות האמיתיות של האדריכלות המקומית והעכשווית - נושאים שהם מעבר לאופנה חולפת, הנובעים מהיסטוריה, אקלים, שפת האדריכלות המקומית ותרבות.

שלושת הפרקים הראשונים של הספר מתארים את הנושאים שבבסיס החשיבה של האדריכלות המקומית: התייחסות לנתוני האתר, המטאפורה הנובעת מהמקום והחשיבות לרצף היסטורי. הפרקים הבאים, שעוסקים במרקם העירוני, בבית המגורים העירוני ובמקום ציבורי, דנים בבעיית העיר הישראלית בכלל, ובתל אביב בפרט כעיר החשובה בישראל. הפרק השביעי והמסיים הוא בבחינת אפילוג לנרטיב של אדריכלות מקומית בישראל.

"כששאלו את צ'רלס קוראה, האדריכל מעורר ההשראה, 'האם האדריכלים ההודים יכולים להשפיע על שינוי יותר מאלה המערבים?', הוא ענה: 'לא, אבל זה לא יעצור אותם מלהמשיך ולנסות'", מספר דובשני. "מבחינתי, מוסר ההשכל של התשובה הוא - למרות שאנו חיים בעולם גלובלי קטן, עם הגמוניה של תרבות המערב ויחד איתה האדריכלות המערבית, על אדריכלים של חברות אחרות לנסות לתת ביטוי לתרבות שממנה הם באים.

"המחויבות לאדריכלות מקומית היא לא גחמה של צורה או עיצוב. המסר שלה הוא יצירת מקום של דיאלוג והבנה בין אדם, בניין וסביבה. זה המקום שאליו הנאמר בספר שואף. אין כאן יומרה או רצון לתת מרשם או דרך ברורה, מפני שאין אפשרות כזו כשדנים באדריכלות. אלה הם רק "קווים" של סקיצה להמשך דיון שאותו אני עורך במשך השנים".