עיצוב וחשיבה עסקית בעידן המחאה החברתית

מאת: עדי לוי איתן

 

המחאה החברתית גרמה לכולנו לבחון את ההוצאות הכספיות שלנו, לא רק מנקודה של התקציב האישי, אלא מנקודת המבט של נחיצות: האם אני באמת צריך/ה את המוצר הזה שאני עומד/ת לרכוש? זה לא משנה כלל אם מדובר בקניה של אוכל, לבוש או רהיט לבית. זה גם לא משנה אם העלות של המוצר היא 10 שקלים או 500 שקל. השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו אינה: "האם אני מסוגל/ת לעמוד בהוצאה הכספית הזו?" אלא: "מה המטרה של הקניה הזו?".

 

השאלה הזו מתחדדת כשאנחנו באים לרכוש פריט עיצובי לבית, בבחינת "...כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם". לכאורה, האם פריטים עיצוביים באמת נחוצים לנו, או שהם תוצאה של אופנה ואפילו לחץ חברתי?
שאלת הנחיצות עלולה להביא אותנו, ברוח המחאה החברתית, להימנע מקניית מוצרים מעוצבים בכלל, "להסתפק במועט", ולרכוש מוצרים פונקציונאליים זולים. האם זו התשובה, הנובעת מן המחאה? האם דינו של העיצוב להתבייש בפינה ולחכות לימים טובים יותר? האם דינו של העיצוב להיות נחלתם של בעלי ממון בלבד? האם דינם של המעצבים להפוך למשרתי עשירים?

 

אינני רוצה להיכנס לשיקולי תועלת ולחשיבות שיש לנו מרכישת פריטים יפים, נסיעה לטיול בחו"ל או יציאה להצגה בתיאטרון. שיר צרפתי ידוע מציע לאדם שיקנה בשתי פרוטותיו האחרונות, פרוסת לחם אחת ופרח אחד. ואכן, הלחם מקיים אותנו באופן פיזי והפרח מחיה את הנפש. כשחז"ל אמרו ש"עני חשוב כמת", הם אולי התכוונו, שנפשו כבויה, כי שכר עבודתו הולך לתשלומים על צרכים קיומיים בסיסיים כמו אוכל, מחסה, מלבוש ותו-לא.

אם כך, דווקא המחאה החברתית, אינה אמורה לשמש דגל אדום ליוזמות חדשות בעיצוב להיפך: במצב בו אנחנו מעדיפים לקנות גבינה אחת על פני אחרת בגלל הפרש של 1 שקל, הוא מצב מצוין ליזמות, כי זה אומר שהצרכן משנה את הרגליו, אינו רוכש בצורה אוטומאטית ומודע יותר לצרכיו האמתיים, ולא לאלו העולים מכרזות פרסומיות. צורך אמיתי יכול להתבטא בהעדפה של רכישת פריט עיצובי במקום מוצרים שנקנו מתוך הרגל.

עם זאת, למחיר המוצר, יש היום, אולי יותר מתמיד, משקל רב בתוך מערכת השיקולים של הצרכן. אז מה יכול המעצב לעשות וכיצד?
ניתן לעשות זאת על ידי הכשרה עסקית ושילוב תהליכים עסקיים מובנים בתהליך העיצוב. מעצבים לומדים להביט על הסביבה בהם הם נמצאים ולהיות באינטראקציה איתה. תהליך העיצוב הוא תהליך ארוך ומרובד. למעצב כלים רבים כדי להתמודד עם שאלות העולות בתהליך העיצוב כמו החלטה על חומרים וקומפוזיציות. התהליך השיווקי והמכירתי של פריטי העיצוב מתחיל בדרך-כלל רק לאחר שהמעצב סיים את המוצר ומחפש דרכים לשווקו. לעיתים, זה מאוחר מידי, למוצר אין כל דרישה והוא ייגנז, תוך הפסדים כספיים.

צריך להבין, שהתהליכים העסקיים - שיווקיים חייבים להיות חלק בלתי נפרד מייזום המוצר,בפיתוח הרעיון הראשוני, בשלב הקונספט. הבנת השוק בו פועלים, הלקוחות אליהם מוכוונים המוצרים, חומרי הגלם המתאימים והספקים של אותם חומרים, עשויים לחסוך למעצב זמן ומשאבים בתהליכי הניסוי וטעייה של עיצוב המוצר. תכנון נכון עשוי להוזיל משמעותית את מחיר המוצר לצרכן, ולהפוך אותו זמין לרבים.

מעצבים רבים חושבים שתמחור מוצר פירושו כיסוי ההוצאות פלוס רווח סביר, אבל הם שוכחים שמרכיב ההוצאות, אינו גזירת שמים, והוא מכיל פרטים רבים, שניתן להוזילם. לרוב המעצבים אין את הידע, את הכלים או את הנטייה והרצון לעסוק בתהליכים עסקיים, משמימים לכאורה.
בפועל, אם תהליך העיצוב במהותו אינו תהליך של אדם אחד, אלא סיעור מוחות ורעיונות, למה לא לצרף איש מקצוע מהתחום העסקי לתהליך הראשוני? בנוסף, חשוב שמעצבים יעברו הכשרה עסקית-יזמית, כדי שילמדו לכלול בתהליך העיצוב מרכיבים עסקיים ושיווקיים, שיעזרו להן ליצור מוצרים ושירותים איכותיים, נדרשים ובמחיר הוגן.

המחאה החברתית, היא לא רק מחאה אלא מהפיכה של ממש. ברוח זו, הגיע הזמן לאפשר לכל אדם ליהנות ממוצרים מעוצבים, ברי-השגה. המיתוס שמוצרים מצוינים, מעוצבים, חייבים להיות יקרים הופרך מזמן ע"י חברות רבות, כפי שמובא בספר המצוין "אסטרטגיית האוקיאנוס הכחול" של קים ומובורן. אחת הדרכים להוזלת המחיר לצרכן, היא הקטנת עלויות ייצור בתהליכים טכנולוגיים או בחשיבה עסקית מתקדמת. לדוגמא, טכנולוגיות מזעור, בעיקר בתחום השבבים, הובילה לירידת מחירים בתחום המחשבים הניידים, שהפכה אותם נגישים לכל אדם, בניגוד למחירם הגבוה לפני עשור.

חשיבה עסקית מתקדמת, המתאימה את עצמה לתהליכים חברתיים-פוליטיים, יכולה לתרום רבות בתהליך עיצובי ולאפשר לכל אחד להיות בעלים, לא רק של דירה נאה אלא גם של כלים נאים.

 

---

עדי לוי-איתן – מרצה בפקולטה לעיצוב- קורס "יזמות עסקית" ובביה"ס ללימודי תעודה, קורס "ניהול פרויקטים"

 

---