קובץ:\בית File:\Home

המונח "קוד פתוח" חדר ללקסיקון הקולקטיבי בשלהי שנות ה-90 למאה ה-20. הוא מתייחס לקבוצות אוטופיסטיות של מתכנתי מחשבים, שראו בחשיפת קוד התוכנה, תוך מאמץ קולקטיבי לשפרו ולשכללו, הגשמה של חזון העוקף את תבניות הייצור של הצריכה הקפיטליסטיות המוכרות ואף מתריס נגדן. יישום רעיונות הליבה של הקוד הפתוח בתחומי העיצוב הוא העומד במרכזה של תערוכה זו.

 

כניסתו של הקוד הפתוח לעולם העיצוב הפכה את המעצב מבעל מקצוע היוצר פריט מסוים לזה המאפשר את תנאי ההיתכנות של ייצור פריטים רבים. שינויים אלה ניכרים במיוחד בתחום עיצובו של הבית כזירה למימוש הפוטנציאל של ייצור זה באמצעות משתמש הקצה שלו. השיתופיות וחשיפת הקוד של פרטי העיצוב והריהוט בבית עושות לעולם העיצוב את מה שעשתה מהפכת הצילום הדיגיטלי והסלולרי לעולם הצילום: הן מאפשרות למשתמש הקצה להיות המעצב של עצמו ומטעם עצמו.

 

 

טכנולוגיות הכרסום הממוחשב וההדפסה בתלת מימד, שהחלו את דרכן באקדמיה ובתעשייה, הגיעו אל פינת הרחוב שלנו (של המשתמש/הלקוח); הן מסמנות את העולם החדש, שבו התוכנית והקוד על צג המחשב אינן נחלתו הבלעדית של המעצב והמתכנן, אלא הן ראשיתם של חדר השינה, משחקי הילדים, בגדי היום יום של כל אחד מאיתנו.

 

תערוכה זו מנסה לברר את משמעויותיה של האוטופיה שבלב תפיסת הקוד הפתוח ואת השלכותיה על העיצוב. האתיקה הפנימית של הקוד הפתוח מבקשת להגשים את ה-free שבתוך ה-Calling for free במלוא דו-משמעותו: "חופשי" ו"חינם". אך תפיסת העיצוב הפתוח לא תמיד מגשימה את חזון ה"חינמיות" האוטופי. יצרנים וחברות, שזיהו את הפוטנציאל הגלום בקוד הפתוח, מחלצים מתוכו רעיונות כמו עיצוב "בהתאמה אישית", ומנצלים אותו ליצירת תחושה מדומה של שיתוף הלקוח בעיצוב; אך למעשה היא משמשת מסווה לצריכה קפיטליסטית ריקה, המשמרת את שיעבודו של הלקוח אליה.

 

 

למבקר בתערוכה זו ניתנת הזדמנות לנהל את השיח הדואלי הזה שבין תוכנית ואובייקט, רעיון ויישומו, ערכים ושברם. בכך היא מאפשרת מבט חדש על העיצוב בקוד פתוח ועתידו בעולם בן זמננו.