"חיפשתי תואר שני העוסק בפיתוח חשיבה רב מערכתית"

 

 

מיכל קסטיאל אוחיון: "לימודי האקדמיים התחילו כשהייתי בת 21, ב- Academie-Charpentier באקדמיה ללימודי אומנות ועיצוב באזור המונפרנס- איל דה פרנס, בפריז. זו היתה תקופה קצרה, כיאה לבחורה צעירה בת 21 חשבתי אז, שלחזור ללמוד בארץ עם החבר'ה יהיה מגניב יותר מאשר בפריז הקסומה. הרי מן הידועות שיש דברים שאנו מחליטים בצעירותנו, שהשתיקה יפה להם.... J

 

חזרתי לארץ, ללמוד לימודי תקשורת חזותית (שאז קראו להם בכלל עיצוב גרפי), במכללה ללימודי עיצוב "ויצו חיפה", אי שם בשנות התשעים המפעימות. במקביל למדתי שם במסלול להכשרת מורים ורכשתי גם תעודת הוראה.

 

היום אני עצמאית בעלת סטודיו לעיצוב שמתמחה במיתוג ובעיצוב חללים חינוכיים בבתי ספר. אני מרצה בויצו חיפה במחלקה לתקשורת חזותית, כך שבין יום ליומיים בשבוע אני זוכה לפגוש את הסטודנטים מעוררי ההשראה שלי, אבל לפני הכל אני אמא ל-3 ילדים מקסימים.

 

 

לפני שנה, כשהחלטתי שאני רוצה ללמוד, עשיתי מחקר על תוכניות לימוד בתחום העיצוב. ידעתי שאני מעוניינת ללמוד בתואר השני שלי נקודת מבט שונה על התחום, לא רציתי אוריאנטציה אומנותית מידי ורציתי תואר שמהותו קונספט, תואר שמספק ראייה מערכתית של העיצוב העכשווי שמשתנה לנו כל-כך מהר. חיפשתי תואר שעוסק בפיתוח החשיבה הרב-מערכתית והחדשנית בשדות העיצוב והמחקר השונים, ונע בין עיצוב, מדע, וטכנולוגיה.

 

מי שהמליצה לי לבדוק את התכנית לתואר שני פה ב HIT היא נירה נחמולי -ראש המנהל האקדמי בויצו. בעקבות ההמלצה הזו באתי ליום הפתוח והתרשמתי מאוד מהתכנים של התוכנית, מפרופ' דנה אריאלי ומפרופ' דודי ראב"ד שהציגו את התכנית. אהבתי את התפישה הרב-תחומיות של התכנית והעובדה שהמרקם האנושי הן של הסגל והן של הסטודנטים הוא מגוון, ויאפשר לי אינטראקציה עם אנשים מתחומים שונים. התואר ייחודי ל-HIT לכן ברגע שהבנתי מה אני רוצה ללמוד, לא הייתה כבר שאלה איפה.

כשהגעתי למכון סיקרנה אותי הרב-תחומיות של הלימודים כאן. המרצים שמלמדים אותנו בתואר השני מגיעים מהמון דיסיפלינות עבודה ומתחומים מקצועיים מגוונים: אדריכלות, אומנות, ביולוגיה, תכנות, עיצוב תעשייתי, פילוסופיה, עיצוב גרפי, אינטראקציה, אוצרות היסטוריה ו- Design Thinking. זה מאפשר לי כסטודנטית להיחשף למגוון תחומים ולהאיר אותם מזוויות שונות ומעניינות.

 

האוירה הלימודית בכיתה רצינית, אנשים משקיעים בעבודות עבורי זה מרגש להיות בהגשות ב"צד השני" הסטודנטיאלי. אני מרצה כבר 18 שנים ופתאום החזרה לספסל הלימודים, מאירה באור חדש את העבודה עם הסטודנטים שלי, ברור לי שגם הם יוצאים נשכרים מכך.

 

הלימודים בתואר הספציפי הזה מושתתים על תמהיל של אנשים מתחומים שונים, מעצבי מוצר, מעצבי פנים, צורפות, קולנוע, יחסים בינלאומיים, עיצוב אופנה, מגדר, ביולוגיה ושיתוף פעולה לימודי ומחקרי מסוג כזה מביא לראייה רחבה והתבוננות שונה ומעמיקה.

אני מרגישה שהצד המחקרי בתואר השני הוא החלק החשוב, מטבע הדברים בתואר הראשון מתרכזים ביסודות העיצוב ובלימודי ליבה של המקצוע העיצובי על כל רבדיו כך שהתואר השני מחוייב לחומר תאורטי מחקרי.

לא פשוט ללמוד כשאתה עצמך מרצה , זה מחייב אותך להשאיר את האגו האקדמי שלך במקום אחר כדי להיטיב ללמוד, בנוסף ללימודים אני מנהלת לוח זמנים צפוף ביותר המתחלק בין ההוראה, לסטודיו ולמשפחה.

 

 

ב HIT ניתנה לי הזכות להשתתף בתוכנית שנקראת "הנבחרות", זו תוכנית חדשה, שמטרתה להכשירסטודנטיות בעלות פוטנציאל הובלה, ליצוק תכנים חדשים וליצור אופק מנהיגותי וניהולי בתעשיה, למען שוויון והוגנות מגדרית. זה מרתק, וזו זכות גדולה לקחת חלק בפרויקט.

 

 

השאלה הזו הצליחה להצחיק אותי, לא חשבתי על זה המון זמן אבל כשהייתי קטנה רציתי להיות ...מורה. נבואה שמגשימה את עצמה.

 

מבחינה מקצועית, החלום הוא להתקדם באקדמיה, אני מרגישה שזה הייעוד העיקרי שלי. חוץ ממנו יש עוד המוני חלומות קטנים על עיצוב, אוצרות, כתיבת טקסטים, Design Thinking, תערוכות... יש עוד המון מה להספיק.