חדשות ואירועים

כשילדת טבע מהקיבוץ מכניסה אליו ניחוחות של חדשנות מהעיר הגדולה

    
איילת לויט, בת 29, בוגרת המחלקה לעיצוב פנים, היא במקור מקיבוץ בעמק חפר, אך מתגוררת בשנים האחרונות בתל אביב. למרות שהיא מעידה על עצמה, שהגיעה ללימודי עיצוב פנים ללא ניסיון או רקע קודם, פרויקט הגמר הייחודי שלה מצליח לתת פרשנות חדשנית לעיצובו של חדר האוכל הקיבוצי, המבנה המרכזי והחשוב ביותר באדריכלות הקיבוצית.
 
איילת לויט

איילת עובדת במשרד האדריכלים של גל מרום ונהנית מכל רגע. כבוגרת המחלקה לעיצוב פנים, היא מתארת את תקופת הלימודים, כתקופה מאתגרת ומלאת עניין ומציעה לסטודנטים בתחילת דרכם לקחת את תקופת הלימודים העמוסה בפרופורציה וליהנות מהתהליך.
 
כשהיית קטנה, מה חשבת שתהיי כשתהיה גדולה ?
בתור ילדה קטנה לא חלמתי לעסוק בעיצוב או באומנות. גדלתי בקיבוץ, בחברה המושתתת על שיוון, צניעות ופשטות. השיח העיצובי לא היה מורגש כלל מבחינתי, כך לפחות חשבתי אז. את רוב ילדותי העברתי בחיק הטבע, במדשאות הקיבוץ  ובאורווה, בה ביליתי שעות רבות ברכיבה על סוסים, בעזרה בתחזוקת המקום ובהדרכת שיעורי רכיבה.
 
האם משפחתך עדיין מתגוררת בקיבוץ ? האם את רואה את עצמך חוזרת לגור בו ?
המשפחה שלי עדיין מתגוררת בקיבוץ ואני נוסעת לבקר אותם הרבה לאחרונה. האמת שתמיד היה לי ברור שכאשר יהיו לי ילדים, אחזור לקיבוץ. יחד עם זאת, ככל שהזמן עובר ומעגל החיים והקריירה שלי מתפתחים דווקא פה, אני פתאום מאמינה שהקמת בית ומשפחה בעיר זו גם אפשרות.
 
איילת במטע השקדיות בקיבוץ עמק חפר
איילת במטע השקדיות בקיבוץ עמק חפר

מה הוביל  אותך לבחירה במסלול הלימודים של עיצוב פנים ?
אחרי הצבא, טסתי לטיול במרכז ודרום אמריקה. במהלך הטיול וככל שעבר הזמן, התחלתי לשאול את עצמי מה השלב הבא? לאן ממשיכים כשחוזרים לארץ ? במסגרת הטיול, הגעתי לעיירת חוף קטנה ומקסימה בברזיל. באחד הבקרים בעודי שוכבת על החוף בשמש, רק אני והמחשבות שלי, החלטתי שאני רוצה להיות אדריכלית.
לא הייתה לי שום נגיעה או ניסיון קודם בתחום, רציתי לבדוק, לנסות ולטעום. משם הכול התגלגל וכשחזרתי לארץ נרשמתי למכינה לעיצוב. המכינה הייתה הטעימה הראשונה מהעולם הזה, והייתה זו גם הפעם הראשונה שהבנתי, שאני יכולה לדבר את השפה הזו ושהיא מרגשת ומאתגרת אותי, ובעיקר שאני רוצה לעסוק בזה.
 
ממה הכי נהנית בלימודים ?
נהניתי מאד מהעניין והאתגר, הלימודים היו קשים בטירוף אבל נהניתי וכל מה שעשיתי במהלך הלימודים עניין אותי ומשך אותי.
 
במה עסק פרויקט הגמר שלך ומה מקורות ההשראה שלו ?
במהלך השנתיים האחרונות ללימודיי ותוך כדי הקורסים השונים והמגוונים המועברים במחלקה, התחלתי לנבור בהקשרים שבין הקיבוץ ועיצוב. נקודת המוצא לעיסוק החוזר בקיבוץ הייתה ההרגשה שמשהו השתנה בשנים האחרונות במרחב הפיזי של הקיבוץ. עסקתי רבות בשינויים הללו, אבל הרגשתי שאני לא מצליחה לאפיין ביני לבין עצמי - למה זה
מפריע לי או למה זה טעון עבורי? לאט לאט הרגשתי כי החוטים מתחילים להתחבר ושאני מצליחה לאפיין לעצמי איך שינויים אידאולוגיים בקיבוץ השפיעו על המרחב הקיבוצי וכי המרחב הקיבוצי מאבד מייחודו והופך יותר
ויותר למרחב פרברי.
 
מתוך פרויקט הגמר - חדר אוכל בקיבוץ
מתוך פרויקט הגמר, חדר אוכל בקיבוץ
 
בפרויקט הגמר, בחרתי בבניין של חדר האוכל בקיבוץ מגל. חדר האוכל הוא המבנה החשוב ביותר באדריכלות הקיבוצית. בעבודה על הפרויקט, שאלתי את עצמי מהי הקהילתיות החדשה? איך אני יכולה להחזיר את חשיבותו של המרכז הקהילתי ושל השטחים הקהילתיים? איך אני יכולה לקדם ולעודד את השהייה והמפגשים הקהילתיים ולהחזיר את אותם מאפיינים שעל בסיסם נבנה הקיבוץ אבל בפרשנות חדשה שמתאימה לחיים היום. התשובה לשאלות הללו הייתה ההבנה שכדי להחזיר את החשיבות למבנה חדר האוכל יש להפוך אותו למרכז החשוב ביותר בקיבוץ, לא על ידי הצבעה עליו ככזה, אלא בהפיכתו לכזה.
 
פרויקט הגמר של איילת, Together –עיצוב מחודש לחדר האוכל בקיבוץ מגל כמתחם עסקי קהילתי
התוצר הוא Together - מתחם עסקי קהילתי המאגד בתוכו מרחבי עבודה שיתופיים. המתחם עונה על צרכי הפרט בסביבת עבודה קולקטיבית, מאפשר מקום מפגש ומהווה מסגרת לפיתוח יוזמות חברתיות ועסקיות ובעצם מפגיש בין אנשים, ידע ורעיונות. מטרת המתחם לתפקד כרשת חברתית המבוססת על היכרויות ושיתופי פעולה דרך מעגלים מקצועיים ואישיים.
 
המנחה שלי בפרויקט הגמר היה יואב מאירי. במהלך פרזנטציה של פרויקט הגמר, גילינו, שלמעשה הוא נולד וגדל חלק מילדותו, בקיבוץ מגל (הקיבוץ בו עסק הפרויקט שלי) ובמהלך התהליך, אף נמצאו תמונות של משפחתו בארכיון התמונות שהבאתי מקיבוץ. תהליך העבודה בהנחייתו היה מאוד מאתגר ומפרה ונתן לי נקודת מבט נוספת ושונה על הקיבוץ.
 
מה את עושה כיום?
כיום אני עובדת במשרד האדריכלים של גל מרום. הגעתי למשרד במסגרת הלימודים כחלק מקורס התמחות, ולשמחתי אחרי כשבועיים הציעו לי להישאר במשרה מלאה. 
העבודה במשרד היא חוויה מדהימה ומאתגרת ביותר. סביבת העבודה מעודדת שיתופי פעולה ושיח עיצובי. אני עובדת במקביל על מספר פרויקטים מגוונים המאפשרים לי להתפתח לכיוונים שונים. הלמידה היא אינסופית ואני מרגישה שבורכתי בסביבה ששמחה ללמד ולהעניק מהידע שלה.
האתגר הוא גדול ואני מודה כל יום על ההזדמנות שקיבלתי ועל האושר הנובע מתחושת ההגשמה העצמית. 
 
מה בלימודים הכי תרם לך ולעבודתך כיום ?
קיים פער גדול בין הלימודים לעבודה והרבה דברים למדתי רק תוך כדי העבודה עצמה, אבל בלימודים מפתחים חשיבה יצירתית ובעיקר את היכולת להתבוננות מודעת על הבחירות שאתה עושה בתור מעצב. אם למשל מעצב מניח כלי מסוים על השולחן הוא יותר מודע ומבין את הבחירה שלו, למה זה יפה ואיך זה משתלב בכל המרחב שהוא מעצב.
 
מה השאיפות שלך לעתיד ?
עיצוב פנים טומן בחובו כיוונים רבים להתפתחות וכרגע התחום שמושך אותי ביותר הוא עיצוב בתי
מגורים.  המשרד בו אני עובדת נותן לי את ההזדמנות לעסוק ולטעום גם מתחומים שונים מעולם האדריכלות ועיצוב פנים והמטרה שלי היא להתפתח לכיוונים נוספים.
 
איזה טיפ היית נותנת לסטודנטים שרק מתחילים את לימודיהם במחלקה ?
הלימודים הם תהליך, הם אינטנסיביים ומאתגרים אבל חשוב מאד לקחת הכול בפרופורציות וליהנות מהתקופה הזו.
 

סיפורי בוגרים נוספים