שיחות קמפוס

עופר זיק, לשעבר ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי ב- .H.I.T מכון טכנולוגי בחולון צמח במחלקה ונמצא בה מזה עשרים שנה

איך המחלקה נראית היום לעומת הזמן שלמדת בה?
"יש פלורליזם מבורך. יש מגוון מרצים רחב, בעשייה המקצועית באופי ובתפיסות. כך שהסטודנט נחשף לגישות מאוד שונות. חשוב לי שכל אחד מהמרצים יהיה ורסטילי ולא יענה על משבצת אחת בלבד. בנוסף, פיתחתי תכנית לימודים ייחודית הכוללת שלוש התמחויות: סביבה וחברה, תעשייה ושיווק ותרבות ויצירה. אני חושב שהנושא האקולוגי הוא חשוב מאוד ועולם העיצוב אחראי לא מעט לכמויות הזבל שיש בעולם. זה תחום נוסף שאני מנסה לקדם במחלקה. אנחנו המחלקה היחידה בארץ שיש בה התמחות שבה המוטיב הכללי הוא אחריות המעצב לחברה והסביבה שהוא חי בה. גם בהתמחויות האחרות יש התייחסות לנושא, גם אם הוא לא במרכז".
 
איך גודל המחלקה משפיע על הלימודים בה?
"המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון היא המחלקה הגדולה ביותר בארץ, מבחינת היקף הסטודנטים. היא מונה כשלוש מאות סטודנטים. יחד עם זאת, היחס לסטודנטים מאוד אישי, טולרנטי ומפרגן. צוות המרצים מאוד מסור למה שהוא עושה ומרצים רבים נשארים הרבה יותר שעות במכון ממה שהם אמורים להישאר. אני שומע מסטודנטים ומועמדים, שרבים מהם בוחרים אותנו בגלל זה".
 
יש שיתופי פעולה עם מחלקות אחרות בפקולטה?
"המחלקות בפקולטה אוטונומיות יחסית, אך ישנם קורסי בחירה רבים, בערך ארבעים אחוזים מכלל הקורסים, בהם נעשים שיתופי פעולה עם מחלקות אחרות".
 
אילו תגובות אתה מקבל על בוגרי המחלקה המשתלבים בעולם העבודה?
"כשפונים אלי לקבל המלצות ולגבי מועמדים, אני שומע שהבוגרים שלנו הם כאלה שצריך להכשיר אותם הכי פחות. בוגר אף פעם לא יוצא מושלם מהתואר, אבל אני מקבל פידבקים שהמינון בין היבטים טכנולוגים, תעשייתיים ועיצוביים הוא נכון אצלנו. חשוב לנו לספק לסטודנט במהלך התואר, כמה שיותר דוגמאות של עבודה מול התעשייה, כי בתחום של עיצוב תעשייתי יש אספקטים נוספים מעבר לקונספט ואסתטיקה. אין ספק שבחולון יש יותר דגש לתעשייה ואנחנו מעודדים שיתופי פעולה עם חברות. אמנם זה משפיע על התכנים, אבל זה מאפשר לסטודנט להתנסות בסוג ההתנהלות שיתמודד איתה בחיים העצמאיים".
 
איך אתה רואה את שיתוף הפעולה של המחלקה עם הקהילה?
"חלק מתפיסת המחלקה לאורך השנים היא לפעול למען הקהילה. זו גם אחת מאבני היסוד המרכיבות את ההתמחות של סביבה וחברה. אנחנו שואפים להרחיב את טווח הפעולות הנכללות במסגרת זו ולתרום לסוגים שונים של קהלים בחברה. למשל, יזמתי פרויקט, שלא אני הנחתי בסופו של דבר, יחד עם ארגון מסיל"ה, ארגון המסייע לעובדים זרים. אחת הבעיות היא שאין לילדים שלהם מבנים קבועים של גנים, כך שאין להם משחקים קבועים כמו נדנדה או מגלשה, שיש בגני עירייה. בנוסף, יכולים להיות ילדים באותה מסגרת מגיל שנה עד שש, שצריכים תעסוקה. במסגרת הפרויקט, עיצבנו להם פתרונות ניידים שונים של תעסוקה ופעילות".
 
מה מאפיין מעצב טוב בעיניך?
"לדעתי הוא צריך להיות סקרן מאוד ובעל רצון ללמוד כל הזמן, להיות אוטודידקט ורחב אופקים. בנוסף, הוא צריך להיות בעל כישורים חברתיים ומאוד ורסטילי, אולי זה הכי חשוב".
 
מהי תפיסת העיצוב שלך?
"לכל מעצב הגדרה משלו לעיצוב. ההגדרה שאני עומד מאחוריה היא 'עיצוב שווה אינטליגנציה ויזואלית. היכולת לזהות, לנתח, לפרש ולתרגם צורך לחוויית משתמש'. אנחנו מעצבים עבור אנשים או משתמשים ולא עבור שום דבר אחר, אם כי, מובן שיש מעגלים שונים ומשתמשים שונים. כמעצב, תמיד יש קונפליקט, עבור מי אתה עושה עבודה. למשל, בתחום המכשור הרפואי. החברה שמזמינה את המכשיר רוצה שהוא יהיה זול, הרופא רוצה שיהיה לו הכי נוח ולפעמים יש פער מאוד גדול ואתה מוצא את עצמך מגשר הרבה פעמים. לפעמים עלות טיפה יותר גבוהה תשפר את המוצר.זה דבר שהוא מאוד תלוי במוצר ובתחום. דוגמה נוספת, בתעשייה הביטחונית הנושא הבטיחותי הוא הכי קריטי ובל יעבור. אני מעדיף להיכנס לפרויקט, כבר בשלב ההגדרה שלו כי שם יש למעצב יכולת להשפיע במקומות שאנשים לא שמים לב אליהם, הרבה פעמים".
 
עם מה אתה רוצה שהבוגרים יצאו מהמחלקה?
"שייצאו עם הבנה שהם יכולים לטעום מהכול ולבחור נתיב שטוב להם, שיהיו אנשים אחראים למה שהם עושים וידעו את המינון הנכון בין האספקטים התעשייתיים-טכנולוגיים-עיצוביים".