חדשות והודעות

טקס יום הזיכרון ה-22 ליצחק רבין נערך במכון

 
לרגל יום הזיכרון ה-22 להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין נערך במכון פאנל בנושא: איזו מדינת ישראל את/ה רוצה?
 
צילום: ליאור בלוך
 
הפאנל נערך בהשתתפות:
פרופ' אדוארד יעקובוב- נשיא המכון
עו"ד אורנה קופלוביץ – יועצת הנשיא להוגנות מגדרית ונציבת מניעת הטרדה מינית
יפעה בנר – ממונה על "התקווה הישראלית" במכון
לירון ענבל – יו"ר אגודת הסטודנטים
סוזן עבאס- סטודנטית שנה ג'  בפקולטה למדעי למחשב
ובהנחיית תמר שמואלי, מנהלת מערך השיווק
 
משתתפי הפאנל, אשר נולדו במקומות שונים, סיפרו על מקום הולדתם ועל ההשפעה שהייתה לו על עיצוב דמותם והשקפת עולמם:

פרופ' יעקובוב סיפר על עיר הולדתו באוזבקיסטן שבה האסלם הייתה הדת הרשמית. "אנחנו לא בוחרים היכן להיוולד" אמר הנשיא," אך יחד עם זאת יש דברים רבים שתלויים בנו. לדוגמה, במסעי האחרון לאוזבקיסטן בראש משלחת גדולה של מדענים וחוקרים, ראינו במו עינינו כיצד ניתן לקיים רב קיום במדינה אחת, תוך כבוד, סובלנות ודיבור בגובה העיניים. הייתי רוצה לראות את המדינה שלנו נותנת את אותה הזדמנות ודואגת לרב קיום".
 
סוזן עבאס , ילדית הכפר אבו סנאן בגליל המערבי , סיפרה על כך שבכפרה דרים בכפיכה אחת בני שלוש דתות: נוצרים, מוסלמים ודרוזים ,וכי מעולם לא הרגישה שונה או יוצאת דופן בשל דתה. "אני באה ממקום שמרני, אך רואה את העתיד שלי כאן בישראל. אני שואפת לחיות בישראל כמדינה של שלום, אחווה וצדק , וכמקום שבו אוכל להביע את דעותי מבלי להיות שנואה. אני אחנך את ילדיי לאותו שיויון שבו חינכו אותי ואאפשר להם ללמוד לפי בחירתם גם במקומות בהם נמצאים אנשים שונים מהם".
 
עו"ד אורנה קופלוביץ אמרה בתשובה לשאלה איזו מדינת ישראל היא רוצה, כי במישור המקצועי הייתה רוצה לראות ישראל שבה נשים אינן שוכחות לממש את עצמן וחיות בחברה שבה הן נוטלות חלק פעיל במסגרות הניהוליות ללא פערי שכר. במישור האישי הייתה רוצה לראות חברה שיודעת לישב מחלוקות בהסכמה ולדבריה, אם משא ומתן היא שפה, הרי שהיא רוצה לראות מדינה שבה משא ומתן היא השפה הרשמית הנוספת.

"אני רואה את תפקידי בהנחת תשתית לשיח חדש בהוגנות מגדרית ובאקדמיה בכלל, במאצעות תוכנית "הנבחרות" ותוכניות אחרות והתפקיד שלנו כאן במכון הוא לתת לכל אחד ואחת את מלוא הכלים למימוש הפוטנציאל".
 
לירון ענבל, ילידת ירושלים ספרה על חיים בעיר שכוללת את כל צבעי הקשת, דבר שלימד אותה כי תמיד צריך למצוא מקום לפשרה. היא רואה בין השאר את תפקידה כמי שצריכה לעודד צעירים להשפיע על מה שקורה במדינה. "בוער בי לעשות דברים שמובילים שינוי ואני רואה את עצמי פועלת ליצירת חברה שלמה ושיוויונית יותר".
 
יפעה בנר ציינה כי היא רוצה לסייע בבניית חברה מקבלת והייתה רוצה לבנות מדינה שבה אנו יכולים לדבר על הזהויות שלנו בלי לחשוש ובלי להיבלע בזהות היישראלית שמובנת מאליה. "חשוב שנזכור שחברה הטרוגנית היא חברה חזקה יותר, כי זה מה שחשוב – לעבוד יחד כקבוצה ,ככוח אחד.
 
בהמשך הדיון אמר פרופ' יעקובוב כי ערכים כמו סבלנות וסובלנות וכמובן  כבוד לזולת,  הם מאבני הדרך של המכון הטכנולוגי ומהווים חלק בלתי נפרד מהאג'נדה האקדמית והחינוכית שלו ."המשך קיומה של מדינת ישראל מותנה בהמשך קיומה כמעצמה טכנולוגית, אולם, איננו רק מוסד שמעניק ידע אלא גם מקום שמחנך לערכים ולאזרחות טובה. תפקידו של המכון, בין השאר, הוא להעביר את המסר שמדע וטכנולוגיה אמורים לשנות את החיים של כולנו לטובה. זו הסיבה שאנו במכון מעודדי פרויקטים פורצי דרך ומעודדים מחקר".
 
 
 
פורסם: 1.11.17