תערוכת "עצי זית"

 

 

בישראל, עצי הזית העתיקים מייצגים ישויות רוחניות משותפות לדתות ותרבויות, גם בהיבטים המקומיים וגם בהיבטים האוניברסאליים. לצילומי הזית יש שני סימולים הקשורים אחד בשני. הראשון, הוא כי כתוצאה מההיבט העובדתי שלהם, הם מזכירים לנו כי קיומם הוא אמיתי ובר קיימא ואם ברצוננו אנו יכולים לחוות אותם ישירות עקב מיקומם הזמין בישראל. השני, הוא באופן בו העצים מיוצגים צילומית, כאן הם מייצגים את ההיבטים הלא פיזיים שלהם, את ישותם הרוחנית. הצילומים רומזים לנשגבות המיידית שלהם ,הן עקב גודלם הפיזי והן עקב תחושת ההתעלות שהם מאפשרים לנו לחוות. כאן אנו יכולים להיזכר בדבריו של בשלאר (Bachelard) כי "גדלות (נשגבות) היא מקור פיוטי בלתי נלאה" . בנוסף, ניתן לראות במספר עצים כי הגזעים שלהם דומים לצורת האות "א" עם השיוכים המיסטיים של האות והייצוג של האדם עם יד אחת מורמת כלפי מעלה ויד אחת מוטת כלפי מטה כרמיזה לקשר בין הארצי והגשמי ולבין הרוחני והנשגב. חשוב להדגיש כי קבוצת צילומים זו שייכת לאתוס צילומי שמתייחס לארטיפקטים הצילומיים, גם אם הם מודפסים או וירטואליים, כתוצרים של מפגשים משמעותיים ורגעי חוויה ותובנה בן היוצר שלהם ומושאי הצילום (the photographic referents (. המהות האונטולוגית של רגעי יצירה כאלו מהווים ביטויי למאוויים, תובנות ושאיפה עמוקה לייצוג מה שנראה ומה שהוא מעבר לנראות רגילה או למה שניתן לקרוא "מטה – נראות" (meta-visibility).

 

Tragic olive צילם: שלמה אברהמוב

הרבה מהגזעים של עצי הזית נעשים חלולים כאשר הם מגיעים לגיל מופלג. תופעה טבעית זו אינה פוגעת בבריאות העצים, שממשיכים לצמוח באופן נורמאלי. באופן סמלי, אנו יכולים לראות בחלל הפנימי הריק של עצי הזית מטאפורה לריקנות, שטחיות ובדידות שאנו חווים בחברה העכשווית שלנו. אך כפי שכבר צוין, בעצי הזית ריקנות זו שוכנת בסמוך לגדולה ונשגבות שיכולה לגרום לנו להאמין כי גם בתוכנו אנו יכולים למלא את הריק הפנימי בתכנים עמוקים ועל זמניים. עץ זית עם גזע רחב ועתיק, שממנו יוצאים ענפים צעירים ודקים, הוא הסמל האולטימטיבי להישרדות מול אתגרים קיומיים קשים ביותר. באופן כזה הוא גם סמל מרגש לתקווה ואמונה, שהם מרכיבים חיוניים לקיומנו האנושי.