חדשות והודעות

טקס יום הזכרון ב-HIT עמד השנה על סיפורם האישי של בוגרת המכון וסטודנט

 
בעוד כחודשיים בלילה שבין ה- 10-11 ביוני ימלאו שלושים ואחת שנים לקרב "סולטן יעקוב" קרב שבו צה"ל לחם בבקעת הלבנון מול הצבא הסורי על צומת דרכים מדרום לכפר סולטאן יעקוב.

"הבקעה הצהובה" זהו כינוי לבקעת הלבנון שבימי הקיץ ניתן להתרשם מהצבע הצהוב המרהיב של התבואה לקראת עונת הקציר..., אך בעקבות הקרב הצבע השתנה לגווני אדום ושחור.

תוצאות הקרב היו קשות; המטרה של פריצת הדרך לכביש בירות-דמשק לא הושגה.
לימים קרב "סולטן יעקוב" נודע כאחד הקרבות הקשים שידע צה"ל במלחמת לבנון הראשונה ובשמה הידוע "מלחמת שלום הגליל".

בקרב "סולטן יעקוב" נפלו כעשרים מחיילנו עשרות פצועים ועדיין נעדרים שלושה לוחמים; צבי פלדמן,יקותיאל יהודה נחמן כץ, וזכריה שלמה באומל.
זכריה באומל הינו בן דודו של שלומי קרמר, סטודנט ללימודי ניהול טכנולוגיה. בטקס הזכיר שלומי את זכרם של נעדרי צה"ל, את המסע להחזרתם הביתה ואת השיר שנכתב לזכרם על-ידי אבי האופט שנלחם בקרב ובביצוע אריאל זילבר.
 

נעדרי קרב סולטן יעקוב
זכריה שלמה באומל
יקותיאל יהודה נחמן כץ
צביקה פלדמן

 

 
"אבא, למה יש נעדרים מסולטן יעקב?".
במלחמת לבנון הראשונה, בארץ יפה ולבנה,הבקעה הצהובה, שהפכה לאדומה, למה אמא אדמה?.
הסורים טילים משגרים, ואנו עליהם לא מתגברים,גם הפחדנים הפכו לגברים, מתאמצים מכוונים ויורים.
מדוע נשארנו לבד? למה אין פה אף אחד!
אויב עלינו חולש, ברקים וגלי אש, הכול פה גועש ורועש.
הטיל בשריון חודר, הטנק הגדול בוער, אחי נפצעתי חלצני מהר,
הוא אומר "שמע ישראל".
בסולטן יעקב בקרב, עולמנו לא מעט נצרב, צבי יהודה וזכריה בידי האויב, לבנו כואב ודואב.
מדוע נשארנו לבד? למה אין פה אף אחד!
אויב עלינו חולש, ברקים וגלי אש, הכול פה גועש ורועש.
הקרב בבקעה תם, מי יודע מה קרה אתם, חיילים ואזרחים בשר ודם, זכרו שקולם לא נדם. הם מצאו את עצמם בדד, מלבדם לא נשאר אף אחד, שיר זה אינו סרט ולא מחזה,
הם נעדרים עד היום הזה. הם נעדרים עד היום הזה, הם נעדרים עד היום הזה.



 

 

 

 

 

 

 

 

ספרה של נעמה מגריל - 'קשר עם סבתא'בחלקו השני של הטקס הציגה נעמה מגרי"ל בוגרת לימודי עיצוב את סיפור חייה האישי ואת הרומן האוטוביוגראפי אותו כתבה "קשר סבתא". הספר מתאר את חייה מגיל מאוד צעיר, על רקע שכול (אבא שנהרג במלחמת ששת הימים), מחלת ילדות קשה והתמודדות בעולם טראגי ומלא דרמות.

הסיפור מסופר מנקודת ראותה של ילדה מאוד קטנה, בשפה של ילד תמים וחף מכל מניירות ופרשנויות. במהלך הסיפור הילדה גדלה ואיתה מתפתחת השפה ומתבגרת. הסיפור מתרחב ומתחבר לאנשים נוספים והולך אחורה לאורך הדורות עד שמוצא קצה חוט נסתר הקושר באופן מאוד מפתיע את העבר הרחוק של המשפחה עם ההווה המטורף של חיינו פה בימים אלו.

למרות הדרמות, הסיפור מסופר באופן מאוד אופטימי ומלא תקווה. המוטו השולט בו הוא אהבה. אהבה לאדם, לחיים וליקום כולו. הדמויות בספר בוחרות להתמודד עם כל דבר באופן מפוקח והומוריסטי והקורא מוצא את עצמו בוכה וצוחק חליפות.

בספר משולבים דיאלוגים בין הבת כשגדלה והתבגרה, לבין אמה המתמודדת עם השתלת לב בארץ רחוקה. הדיאלוגים חושפים את פער הדורות, את השוני בתפיסות החיים, השכול, הקיום האלוהי ובכלל אך גם חושפות אהבה גדולה וקשר בלתי מתפשר בין אם לבת, בין הדורות ובין אדם לאדם.

כי מעפר באת ומעפר תקום ותצמח  - סיפור אמיתי של התמודדות, גדילה ותקווה