המכון בכלי התקשורת

ברכה קונדה, אדריכלית ,מכון הטכנולוגי חולון - הוראת עיצוב פנים ,בנייה ירוקה

 
 
תמלול:
 
מיכאל מירו : שבת שלום לך האדריכלית ברכה קונדה.
ברכה קונדה : שבת שלום.
מיכאל מירו : את מנהלת מחלקת העיצוב במכון הטכנולוגי בפקולטה לעיצוב ואת עוסקת בעיקר בהוראת עיצוב פנים.
ברכה קונדה : אני מתעסקת, כן, בהוראת עיצוב פנים ועיצוב בהקשרי אדריכלות, במחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון.
מיכאל מירו : אז אנחנו נערכים לאקו וויק 2012 שיעסוק בחשיבה תכנון ועיצוב של בנייה ירוקה ואנחנו מדברים על בנייה ירוקה ברת השגה. אז איך עושים את זה?
ברכה קונדה : קודם כל, אני חייבת להדגיש שאנחנו מנסים ברוח הזמן לקשור את הנושא של טכנולוגיות ירוקות ובנייה אקולוגית עם קשרי חברה וקהילה. וזה החיבור הזה מאוד מאוד חשוב לנו במחלקה ובמכון. וזה בעצם התרומה שלנו גם לתכנים של הכנס ולרוח הדברים. הכנס שאנחנו עורכים ב-26 לפברואר הכותרת שלו זה חיים בני השגה או בתרגום מאנגלית, אפולו בליבינג, והוא מנסה לפתוח את הנושא של דיור גם להיבטים יותר רחבים של עיצוב.
מיכאל מירו : וכשאנחנו מדברים על הדברים כאלה, אז את יודעת, הפיתוי כשעושים עיצוב פנים הוא לעשות דברים שיהיו ככה מיוחדים ומעניינים וזה לא תמיד הולך בקו אחד עם השמירה על איכות החיים שלנו ואיכות הסביבה שלנו אלא לפעמים גם מכופפים את הכל כדי שזה דברים יראו יפה וצריך לשנות פה קצת את הדיסקט גם בתכנון.
ברכה קונדה : זה נכון. זה נכון. אבל המעצבים חייבים בעת הזאת לשקול שוב את המידה שבה הם משרתים את תרבות הראווה. אני יכולה להגיד שעיצוב אקולוגי יכול להיות מרשים לא פחות מעיצוב פנים שאינו אקולוגי. וגם לא פחות כלכלי שזה גם נקודה שהיא חשובה.
מיכאל מירו : והיום מעצב הפנים צריך להיות למשל בקיא בתחום של קירור וחמום לראות איך עושים את זה בצורה ידידותית יותר, תאורה, לדעת איך לא עושים את הבית אפל מדי כדי שיהיה מספיק אור ולא נצטרך להדליק בכל רגע נתון נורות, איך שמים נורות ידידותיות לעומת האחרות שאולי נראות יפה יותר.
ברכה קונדה : תראה, כל זה נכון וזה ... שהוא טכני בעיקרו. אותנו מאוד מעניין ההיבטים הרחבים יותר, עיצוב פנים נתון בהקשרי חברה סביבה, כמו תחומי עיצוב אחרים, אולי יותר מהם והוא נמצא על הממשק הזה שבין אדריכלות לבין עיצוב מוצר וכן הלאה. עכשיו אצלנו במחלקה כבר מזה עשרים שנה עוסקים בעניין הזה של התערבות בבניינים קיימים, שזה בעצם מיחזור בניינים, אז עוד לפני שאנחנו מדברים על העניין הפרטני של טכנולוגיות וטכניקות כאלה ואחרות, יש את העניין של לנצל באופן אופטימלי בניינים שהם קיימים. לפני איזה שבועיים התפרסם מחקר שכלכלי יותר להסב בניינים קיימים בתכנון אקולוגי מאשר לבנות בניינים אקולוגים חדשים.
מיכאל מירו : אבל אנחנו רואים הרבה פעמים במהלך המחזור הזה, כמו שאת אומרת, אני מבין למה את מתכוונת, את רואה דוגמה של מלון פאלאס בירושלים שעשו מיחזור, לקחו רק את החזית והכל בפנים הרסו ובנו מחדש.
ברכה קונדה : אז השאלה היא כמובן, איך עושים את זה? זה חלק מהעניין של ההגיון ושל החוכמה שבה עושים את זה מתוך הערכה של הבניין, מה שנקרא, בילד אין איבליואיישן, אתה רואה מה הפוטנציאלים שלו ומתוך כך אתה פועל. יש עוד תחומים שאני חושבת שהם לא קשורים ישירות, עוד פעם, לעניינים הטכנים של בנייה ירוקה שאנחנו עוסקים בהם, אני חושבת שהם מאד מאד חשובים והוא למשל העניין של ניצול מרחב אופטימלי, יש איזה שהיא מגמה בתרבות הישראלית הצרכנית שאתה סופר ובודק בניינים לפי, או דירות לפי כמות חדרים למשל, וכאן אנחנו מנסים לחנך את הסטודנטים שלנו להבין מרחב באופן שהוא הרבה יותר יעיל והרבה יותר נכון, או לדבר על כל מיני מצבים שהם זמניים. אנחנו מנסים למצוא כל הזמן פתרונות קבע שאתם אנחנו חיים לאורך שנים, אבל יכולים לחשוב בצורה קצת יותר יצירתית, הנושא כמו דיור בר השגה מתוך ניצול של פוטנציאל של מקומות וערים שהם קיימות והסבתם לשימושים חדשים.
מיכאל מירו : אז בואי אני אדגים לך משהו משטח, אנחנו תמיד אוהבים להדגים את הדברים ממראה עיניים. יש הרבה דירות שהיו פעם של שמונים מטרים רבועים והנה דיור בר השגה מחלקים את אותה דירה לשניים. אז זה דבר שאת מעודדת את הסטודנטים שלך לעשות?
ברכה קונדה : אני חושבת שסטודנטים צריכים להתמודד עם נושאים שכאלה. גם עיריות התחילו להבין שזה לא דבר רע בהכרח לצופף ערים, נהפוך הוא.
מיכאל מירו : כן. אבל את יודעת שלפעמים זה הקטנה מאוד משמעותית של החברים והפיכתם למן כוכים כאלה רק כדי למקסם רווחים?
ברכה קונדה : אז כאן, כאן נכנס העניין של הערך של העיצוב, איך העיצוב מתמודד עם הסוגיה הזאת. יש דוגמאות מופלאות היום של עיצוב פנים שיודע לנצל מרחב באופן מאד אסתטי, נעים, ידידותי למשתמש, ולא חייב להישאר ברמה הזאת של הסטנדרטים המקובלים במקומותינו.
מיכאל מירו : טוב, יש פה גם אלמנט של אתיקה של תכנון והגינות כלפי אלה שיגורו במקום.
ברכה קונדה : נכון נכון.
מיכאל מירו : אל מול הרצון של מישהו למקסם רווחים באמת לפעמים שזה נראה מגוחך.
ברכה קונדה : תראה, כראש מחלקה הנושא של האתיקה והנושא של המצפן החברתי, או הערכים המוספים שהם לוקחים את העיצוב ומסתכלים עליו במבט רחב יותר ועמוק יותר מאד מאד, מאד מאד חשוב לי ומאד חשוב למחלקה שלנו. אנחנו עושים שיתופי פעולה חברתיים בהקשרים האלה, כמו עם פרויקט ג''סי כהן בחולון שבו סטודנטים שלנו עבדו מתוך התבוננות ויחד עם הקהילה כדי לפתח איזה שהיא ראייה חדשה של של עיצוב שם. אז הנושא הערכי, הפן הערכי מאד מאד, מאד מאד חשוב, אני חושבת שהוא אחד מהסיבות העיקריות שראוי ללמוד עיצוב פנים באקדמיה.
מיכאל מירו : דיברת על אתיקה, ואנחנו יודעים שדווקא המקצוע הזה של אדריכלות לפעמים מאילוצים כאלה ואחרים סוטה מהעקרונות. אם קבעתם לעצמכם האדריכלים את כללי האתיקה את הראוי למקצוע שלכם?
ברכה קונדה : תראה, אני לא יכולה לענות בשם עמותת האדריכלים פה, זה ברור שאנחנו
מיכאל מירו : לא. בתור אדריכלית.
ברכה קונדה : בתור אדריכלית, אני יכולה להגיד לך שברמה האישית הנושא האתי מעסיק אותי במשך הרבה מאד שנים, כאילו איפה, איפה הקווים האדומים שלנו, בכל מיני הקשרים. לצערי, זה לא הנושא שהוא בהכרח על הפרק ברמה הרחבה שלו והעדות לכך היא הסביבה. הסביבה שבה אנחנו חיים וההתייחסות אליה.
מיכאל מירו : זאת אומרת את מרגישה שלפעמים אתם בעלי המקצוע עוזרים לרומסי הסביבה.
ברכה קונדה : גם. למרות שיש איזה שהוא שינוי מאד משמעותי בשנים האחרונות, ככל שזה מחלחל גם לדעת הקהל ואנשים יודעים גם למה הם יכולים לצפות, או מה הם יכולים לבקש. אז אני חושבת שיש כן איזה שינוי בהקשר הזה וגם התודעה הסביבתית בארץ מאד מאד משתנה, למשל המאבקים הסביבתיים שאנחנו רואים שקורים בכל מיני מקומות בהקשרי בנייה. זה לא מצב שהוא סטטי והוא גם לא מצב שהיא אחיד, זאת אומרת יש לך מכל הסוגים. אדריכלות ועיצוב נמצאים באיזה שהוא מן מצב מאד דיחותומי כזה, מצד אחד הם מצניעים את העניין הזה של תרבות הראווה ושל תרבות הצריכה. מצד שני, אפשר לנקוט איזה שהיא גישה שהיא באה כגישה חלופית לזה, ואני חושבת שזה תופעה שהולכת ומתגברת גם גם בארץ על רקע זה שזה הולך ומתגבר בעולם.
מיכאל מירו : כעת אני רוצה לכוון אותך לכיוון שאתם מדברים מעצבי הפנים, את מגדלת את האדריכלי הפנים העתידיים, האדריכלים והאדריכליות והם נכנסים לבית, ואנחנו מדברים על מיחזור בתים, וחלק מהבעיה זה באמת מה עושים עם הציוד הישן, האם אנחנו מנסים למצוא לו איזה יעוד חדש, האם אנחנו משליכים את כל הישן או אומרים לאנשים בואו קחו את הכיסא, בואו נחשוב איך לעשות אותו, לתת לו את המראה המחודש, לא לתת, לזרוק אותו סתם לאשפה ולהוסיף לנו עוד לערמות.
ברכה קונדה : בהחלט. זה נושא שמעסיק אותנו בלא מעט קורסים ואפשר לראות פרויקטים נורא נחמדים של סטודנטים שבעצם יוצרים רהיטים ואוביקטים חדשים מתוך מיחזור של ישנים, בקורסים של עיצוב ריהוט למשל, זה בדרך כלל מביא לתוצאות מאד יפות בגלל שזה מוצרים שיש בהם גם המון מה שנקרא נשמה ואיזה שהוא סוג של ערך מוסף שהופך אותם ליחידים במינם ומאד מעניינים. זה נושא שכן, שאנחנו נוגעים בו.
מיכאל מירו : טוב, אין לנו אלא לאחל ולייחל באמת לאדריכלים שחושבים חשיבה חדשה והם מוכווני סביבה וכמובן מוכווני אדם. צריך לומר מוכווני אדם וסביבה.
ברכה קונדה : נכון, נכון.
מיכאל מירו : כי בעצם אנחנו מדברים על אותו דבר וחלק מהתורה האדריכלית מדברת על כך שצריך לחיות עם הסביבה ולחיות עם בני אדם כדי להבין מה באמת הם צריכים ולא להסתכל בעיניים גדולות על הכל.
ברכה קונדה : לחלוטין. חותמת על כל מילה.
מיכאל מירו : תודה רבה לך, האדריכלית ברכה קונדה, מנהלת מחלקת עיצוב במכון הטכנולוגי חולון, אייטש.איי.פי. תודה רבה לך ושבת שלום.
ברכה קונדה : תודה לך. שבת שלום.